למה אין בארץ סלולרי דור 4?

מומחים לתקשורת טוענים כי חייבים לשפר את ניהול משאב ספקטרום התקשורת בארץ. בין השורות, ניתן היה להבין כי אם אופי החלוקה הנוכחי לא ישתנה, הוא עלול לפגוע בכושרה הכלכלי והביטחוני של ישראל בשנים הקרובות

"אני קורא למנכ"ל משרד התקשורת להקים פורום משותף עם צה"ל שיגבש תכנית ארוכת טווח לחלוקת הספקטרום של מדינת ישראל ל-10-15 שנים הקרובות", אמר סא"ל אשר, רע"ן תאלמ"ג באגף התקשוב של צה"ל במסגרת מפגש 'שישי טכני' של העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב.

"אנחנו מוכנים לפתוח בפני משרד התקשורת את כל התוכניות שלנו לשנים הקרובות על מנת שנוכל להגיע לחלוקה טובה יותר". המפגש, פרי יוזמה משותפת של העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, קבוצת הוותיקים באיגוד העולמי IEEE ISRAEL LIFE MEMBERS ואגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בלשכת המהנדסים והאדריכלים בשיתוף מגזין ישראל דיפנס ואנשים ומחשבים, מהווה נקודת השקה בין הצבא, התעשייה והאקדמיה בנושאים טכנולוגיים הקשורים לפעילות אגף התקשוב של צה"ל.

בין הדוברים באירוע אפשר היה למצוא את (סא"ל מיל') אודי קאוף - שותף וסמנכ“ל בחברת ProvisionC4i וחבר ועד מנהל העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, שמואל אוסטר - יו"ר אגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בלשכת המהנדסים והאדריכלים, סא"ל אשר - רע"ן תאלמ"ג, דר' (סא"ל מיל') חיים מזר (מג'ר) - סגן מנהל אגף ניהול ספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת, אל"מ (מיל') דני רוזן, פרופ' יוסף פנחסי - דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאלועוד מומחים רבים בתחום.

המפגש כלל מגוון הרצאות שסיפקו הצצה לדינמיקה של קבלת ההחלטות בישראל בסכסוכי 'סכום אפס' בין הספירה הצבאית לאזרחית. היות והספקטרום הוא משאב מוגבל מטבעו, יחסי הצבא-מדינה מגיעים לשיאם כאשר צה"ל והאזרח רוצים להשתמש באותם תדרים. באחד המקרים בעבר, צה"ל רצה להפעיל כטב"מ, ואילו האזרח רצה להפעיל ציוד אלחוטי בטכנולוגית בלותופ' ברכב שלו. אותו מקרה אמנם הסתיים בכך שצה"ל פינה את התדר, אבל זו המציאות בכל המקרים. "קשה לקבוע למי שייך התדר באוויר. מול חלוקה תאורטית של הספקטרום, יש את מציאות התפשטות הגל בפועל, והיא לא תמיד חופפת. במשוואה הכוללת מרכיב של ביטחון לצד צרכים אזרחיים, זה מוליד נקודות מפגש ומחלוקות", הוסיף סא"ל אשר. "עדיין לא מצאנו פתרון שייתן לכולנו ספקטרום לנשימה. קצב הביקוש עולה על הפתרונות הקיימים, בארה"ב לדוגמא, אלו עניינים בטיפול ישיר של הנשיא".

רוצים רשת סלולארית דור 4? תתנו תדרים

אחת הסיבות שהוסיפה שמן למדורת התדרים בשנים האחרונות, היא השאיפה של מדינות לעבור לרשת סלולארית בטכנולוגיית LTE (דור 4). שאיפה זו גורמת לחברות הסלולאר להפעיל לחץ על הממשלות להקצות להן תדרים בטווחים כאלו שיאפשרו להן להשקיע את המינימום האפשרי במעבר לטכנולוגיה החדשה. "מאד קשה לשנות לחברות סלולר את התדרים, זה עולה להן הרבה מאד כסף", מסביר סא"ל אשר.

סיבות נוספות כוללות מעבר מטלוויזיה אנאלוגית לדיגיטלית, פתרונות PPDR לגופי חירום והצלה, ופיתוחים חדשים בתחום החקלאות ובתחום הצבאי. לצד העלייה בדרישות, אין מפסיק השקעה ממשלתית בארץ במו"פ שיביא פתרונות, אומר סא"ל ביטון. בארה"ב למשל הממשלה משקיעה 3 מיליארדי דולרים בתחום וגם באירופה מדובר על השקעות גדולות מאד. גם התקינה העולמית לא מקלה כל חלוקת התדרים בארץ, והגלובליזציה מגיעה גם לספקטרום. אם מטוס רוצה לנחות בישראל ואחר כך בגרמניה, המערכות שלו צריכות לעבוד בתקינה אחידה.

"כאמירה כללית, אפשר לומר כי הצבא צריך יותר ספקטרום מהמגזר האזרחי. הן לצורך שרידות, הן לצורך לחימה, והן לצורך איסוף מודיעין. איך אמירה זו יושבת במציאות שבה הצבא רוכש יותר ויותר טכנולוגיות אזרחיות מתקדמות ומסב אותן לשימושים צבאיים? ובכן, צריך להבין כי המשמעות של מעבר לרכש COTS גוזר גם על תחומי התדר", מסביר סא"ל אשר. אחת הבעיות בהגדלת החפיפה בתדרים בין טכנולוגיה של מוצרים צבאיים לאזרחיים, היא העובדה שצבא חי על כספי משלם מיסים ואילו חברה אזרחית צריכה להראות כדאיות כלכלית. במקרים רבים, חברה אזרחית נאלצת לזום פרויקט בתקציב קטן, וכל בקשה להזזה של התדר עליו היא מבססת את הפרויקט היא הרת אסון עבורה. אחת הטענות בהקשר זה מצד חברות אזרחיות היא כי הצבא אינו יעיל בשימוש בספקטרום. "האם הצבא יעיל בניצול ספקטרום? יש קושי בכימות ערכם של התדרים. כמה עולה תדר שמגן על חיים כי הוא משמש את כיפת ברזל? האם הוא חשוב יותר או פחות משימוש בסמארטפון? איך בכלל עוסקים ברגולציה של תדר שיופעל רק בחירום? יש בארץ חוסר היכרות וחוסר אמון בין המערכת האזרחית לצבאית. שוכחים שאנחנו לא בשוויץ וצריך כאן ביטחון. ניהול לא נכון של התדרים מביא לפגיעה בביטחון המדינה" , אומר סא"ל אשר.

מרוסיה באהבה

כפי שהזכרנו קודם לכן, אחת המטרות של עולם התקשורת הבינלאומי היא להביא, ככל הניתן, לתקינה אחידה. יחד עם זאת, המדינות הסמוכות לישראל, כמו לבנון, סוריה, מצרים וירדן, רכשו ורוכשות ציוד תקשורת ול"א רוסי שאינו עומד בתקנים.

"את הרוסים לא מעניין מה אומר ה-ITU. הם בונים ציוד שיעשה את מה שהוא צריך בצורה הטובה ביותר, גם על חשבון חריגה מתחום התדר התקני", אומר רס"ן בני, קמ"ב תאלמ"ג באגף התקשוב. "כאשר אמל"ח זולג ללבנון או סוריה, זה משפיע על ישראל. אנחנו, סוריה ולבנון באותו אזור תדרים ב-ITU, ואי אפשר לומר שיש בינינו תאום בנושא. עם ירדן ומצרים המצב יותר טוב מבחינת תאום. אבל גם להן יש ציוד רוסי לצד האמריקאי (שנמצא באזור 2 של ITU ולא מפריע לישראל). גם מול הרש"פ יש בעיות בגלל שידורים פיראטיים של טלוויזיה ורדיו. איך מנהלים את הספקטרום בצבא?

רס"ן בני מסביר כי קיימת ועדת תדרים צה"לית הכפופה לוועדת התדרים הלאומית במשרד התקשורת, והיא נמצאת באחריות תאלמ"ג. יש בה נציגים מכל הזרועות בצה"ל והיא צריכה לרכז את כל המידע לגבי השימוש בספקטרום בצבא, כולל היבטים של פיתוח אמל"ח והכנסתו לשימוש, העברת אמל"ח ממקום למקום, אישור מיקום של כל קורן בצה"ל ואישור תכניות אזרחיות.

ישראל נשארת מאחור

מלבד צרכי הביטחון הגדולים המאפיינים את מדינת ישראל ביחס למדינות אחרות בעולם, סובלת הכלכלה הישראלית גם מבעיות אובייקטיביות הנובעות מניהול לקוי של הספקטרום. לדוגמא, טוען דני רוזן, כי הקצאות הספקטרום האלקטרומגנטי ליישומי רט"ן בישראל נחותות מהותית בהשוואה לעולם. אם באירופה פועלים להגיע להקצאה של 1200 מגה הרץ עד 2015 לטובת הרט"ן, בישראל עומדת ההקצאה על 212 מגה הרץ בלבד.

עוד סיבות לחוסר היעילות בחלוקת הספקטרום נובעות משימוש בתחום אמריקאי של 850 מה"צ, ממגבלה של הקמת אתרים ובצורך לעדכן תכניות טלוויזיה אזורית כדי להחיל את השימוש ב-700 מה"צ. יש לציין כי מגבלות אלו פוגעות ישירות בכלכלה הישראלית. מחקרים מראים כי במדינות מפותחות, שדרוג של 10 אחוזים ממנויי דור שני למנויי דור שלישי מגדיל את התל"ג ב-0.15 אחוזים. כמו כן, הכפלת היקף השימוש בשירותי תקשורת נתונים ניידים מגדילה את התל"ג בחצי אחוז. בכדי לטפל בבעיית חלוקת הספקטרום בישראל, מציע רוזן לבנות תכנית חדשה לייעול השימוש בפקטרום האזרחי, להעביר את השימושים הביטחוניים לתדרים אחרים, לבנות תהליכים מהירים להקצאת ספקטרום למפעילי רט"ן, ולגבש פתרונות ישימים להקמת אתרי שידור רט"ן נוספים. אם בוחנים את השפעת הספקטרום התקשורתי על הכלכלה הישראלית בכלל, ועל כיסו של האזרח בפרט, ניתן לומר כי המחאה החברתית של יוני 2011 הייתה צריכה להתנהל על זכות הציבור לתדרים, יותר מאשר זכותו לקוטג' זול.