לכבוש שוב את פסגת שוק לווייני התקשורת

תכנית החלל הישראלית: אלוף (מיל’) פרופסור יצחק בן ישראל, יו”ר סוכנות החלל הישראלית, מדבר על היתרונות ועל החסרונות של ישראל בתחום החלל, ומסביר כיצד שיקולים מסחריים קשורים לאפשרות שישראל תפתח מיקרו לוויינים וגם לוויין המצלם בצבע

"הרעיון המרכזי בתכנית החלל הלאומית הוא למנף את הנכסים שלנו בחלל לטובת הייצוא המסחרי”, אומר האלוף (מיל’) פרופ’ יצחק בן ישראל.

“השוק הביטחוני המקומי הוא קטן מאוד בתחום החלל, ולכן צריך למכור את המוצרים שלנו בשוק החלל העולמי האזרחי, עם דגש על השוק המסחרי, לוויינים לצרכי מדע, שמירת הסביבה, ניטור של תופעות אקלימיות לצרכים חקלאיים ותחומים נוספים שאינם ביטחוניים”, הוא מוסיף. יצחק בן ישראל מדבר על תכניות ישראל בחלל כמי שעומד בראש סוכנות החלל הישראלית. בעברו כיהן בן ישראל כראש המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא”ת).

את מרבית שירותו הצבאי עשה, אגב, בלהק המודיעין של חיל האוויר: בעת תקיפת הכור הגרעיני “אוסיראק” בעיראק בשנת 1981 הוא היה אחראי על חקר הביצועים שקדם למבצע.

לאורך שירותו הארוך, האלוף פרופ’ בן ישראל זכה בפרסי ביטחון ישראל על פרויקטים שחלקם עדיין אסורים לפרסום. הוא עומד בראש החוג ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב, ובראש סדנת יובל נאמן למדע ולטכנולוגיה, הפועלת באוניברסיטה.

תכנית חלל לאומית

תכנית החלל הלאומית לישראל, שאליה מתייחס פרופ’ בן ישראל, אושרה על ידי הממשלה ביוני 2010, ומאז נעשתה עבודת מטה משותפת למשרד המדע ולמשרד האוצר כדי לקבוע את תקציבה. המשרדים קבעו סכום של למעלה מ-150 מיליון שקלים לתקצוב התכנית ורק באחרונה התקציב אושר (לאחר שבן ישראל איים להתפטר אם הכסף לא יגיע). בזכות כך, ברשות סוכנות החלל יש כעת עשרות מיליוני דולרים ה”מחפשים” השקעות. עם זאת, בן ישראל מדגיש כי מדובר בתקציב שמיועד בעיקר לשנת 2012. “לגבי 2013-2014, משרד האוצר אינו יכול להתחייב”.

בן ישראל אומר עוד, כי תכנית החלל החדשה מבוססת על ההערכה כי באמצעות תמיכה והכוונה מצד המדינה, מכירות תעשיית החלל האזרחיות יכולות להגיע להיקף של חמישה עד עשרה מיליארד דולרים בשנה, ועדיין, יהיה מדובר רק באחוזים בודדים משוק החלל האזרחי העולמי. סדרי העדיפויות בתקציב החלל יהיו קידום תעשיית החלל, שיתופי פעולה בינלאומיים, יזמות ופיתוח וייצור תשתיות כחול-לבן, מחקר יישומי באקדמיה ובתעשייה, ומחקר בסיסי תשתיתי באקדמיה ובמכוני המחקר.

“התקציב אמור להיות מחולק לעידוד השקעות ומחקר בשני שטחי פעילות עיקריים: הראשון, הגדרת היתרון היחסי שיש לנו בתחום הלוויינים הקטנים. השני, הקניית יתרון, שהיה לנו פעם ואיבדנו אותו, בתחום לווייני התקשורת, שמתבסס על דיגיטציה של טכנולוגיות מודרניות ומיקרו אלקטרוניקה. אלו שני הכיוונים שאיתרנו, שיש לנו פוטנציאל ויכולת להגיע בהם לנתח שוק גדול”, אומר בן ישראל.

“אם נשקיע סכומים משמעותיים במשך חמש שנים, אפשר יהיה להגיע לנתח שוק של כמה מיליארדי דולרים של מכירות בשנה. השוק העולמי כיום בחלל, כולל השירותים סביבו, שווה בערך 250 מיליארד דולר בשנה, אז אנחנו מדברים על שני אחוזים מהשוק הזה. ישראל היא אחת משבע-שמונה מדינות בעולם שיש להן יכולות רלוונטיות בחלל. אני מסתפק בשני אחוזים מהשוק העולמי, כי זו רק ההתחלה ויכול להיות שיום אחד נגיע ליותר, כמו התעשיות הביטחוניות הישראליות, שמחזיקות בכ-20 אחוז מן השוק העולמי. אנחנו די צנועים פה”.

נוגעים בשמיים

תכנית החלל של ישראל יצאה לדרך לפני כשלושים שנה. מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת ישראל מפעילה מספר לווייני תקשורת. “עמוס 1”, שפותח על ידי התעשייה האווירית שוגר לחלל במאי 1996. “עמוס 2” שוגר בדצמבר 2003. “עמוס 3” שוגר באפריל 2008 והחליף במסלול הגיאוסטציונרי את “עמוס 1”. בדצמבר 2011 שוגר לחלל הלוויין “עמוס 5” . ישראל שיגרה לחלל גם תשעה לווייני “אופק” לצורכי צילום, ובתעשיות הביטחוניות מדברים על פרויקט לפיתוח לוויינים זעירים שישוגרו למסלול בחלל - על פי צורך מבצעי מיידי - ממטוסי אף-15.

בראיה של 30 שנה, אנחנו מאבדים את היתרונות היחסיים שהיו לנו בחלל?
“אם לא היינו מקבלים את התוספת עכשיו, הייתה בעיה, אנחנו נמצאים בנקודת שווי המשקל. התוספת הזו תאפשר לנו לשמור על היתרון במיקרו-לוויינים. בלוויינות תקשורת כבר ירדנו, ועכשיו עם הדבר הזה, יש לנו סיכוי לחזור ולהשתלט על חזית הטכנולוגיה מחדש.

“עדיין יש לנו יתרונות, בכל תחום. אני נפגשתי עם בכיר במשרד ההגנה האמריקאי. הוא בא לארץ לפגישות עם אישים במשרד הביטחון, אבל התעניין בחלל ולכן, בין היתר, רצה לפגוש את ראש סוכנות החלל. הוא דיבר איתי על היכולות הלא ביטחוניות שיש לנו בחלל, אך בין היתר אמר לי שהוא גילה בצד הביטחוני יכולות חלליות שאין לארצות הברית. אנחנו תמיד חשבנו כך, אך כשאומר את זה מישהו מהפנטגון זה נשמע אחרת. אבל, אני מדגיש כי התחום הביטחוני ימשיך לפתח את עצמו ללא קשר לתקציבים שאושרו באחרונה לסוכנות החלל, והתקציבים לא יעורבבו. הכסף שאושר מיועד לפיתוח התחום האזרחי על בסיס היכולות הביטחוניות שיש לנו. “בתחום הצבאי ישראל התפתחה, יש לה יתרונות ויש לה גם תקציב נפרד.

“ככלל, יש תחומים שאנחנו לא מתעסקים איתם כמו כל התחום המאויש. אנחנו לא שולחים בני אדם לחלל. מצד שני, ישראל משגרת לוויינים באופן עצמאי, לפעמים יש שיקולים שאומרים שכדאי לשגר מבחוץ אבל אנחנו לא זונחים את היכולת הזו, בצד הביטחוני”.

תחום שמאוד התפתח בתקופתך כראש מפא”ת הוא תחום ה-SAR , לוויינים בעלי מכ”מ מפתח סינטטי לצרכים צבאיים. מה החשיבות של התחום הזה כיום?
“אנחנו מובילים בעולם בתחום ה-SAR, וזה תחום חשוב בצורה בלתי רגילה משום שהוא מאפשר לצלם גם ביום וגם בלילה ויותר חשוב, דרך עננים. אתה יכול לטוס בחלל ולצלם מתחת לעננים כי הם שקופים. הצורך הזה ברור מאליו בתחום הביטחוני, אבל יש לו חשיבות גם בצד המדעי.

“הדוגמא הכי טובה זה הרצון של נאס”א למפות את כוכב הלכת נוגה שמכוסה בענני גז רעילים. יש פרויקט שהוא בהתפתחות עכשיו, של נאס”א יחד עם סוכנות החלל הישראלית, שמטרתו למפות את כוכב הלכת נוגה עם המטע”ד SAR שלנו (מתוצרת אלתא של התעשייה האווירית). “היה שלב ראשון של תחרות טכנית, ומכל המטע”דים שבעולם - אנחנו זכינו. אחר כך היה שלב שבו הפרויקט הזה, עם המטע”ד שלנו, התחרה בתוך נאס”א על תקציב מול פרויקטים אחרים, ולא אושר. באחרונה התחדשו המגעים לישום הפרויקט.

“האמריקאים בחרו במטע”ד שלנו כי הוא שוקל עשירית מהמטע”ד שלהם ויש לו את אותם ביצועים. מדברים כעת על פרויקט משותף שבו ישוגר המטע”ד באמצעות טיל. הלוויין יטוס שנתיים לנוגה ויכנס למסלול סביב הכוכב”.

צבע הכסף

יש ויכוח סביב השאלה האם להשקיע ביכולות צילום אופטיות בצבע?
“אכן. אחד מהערוצים למסחור של היכולות בחלל זה לקחת לוויינים, שבמקור נבנו לצורכי ריגול, ולהפוך אותם ללוויינים שמוכרים צילומי לוויין. בכל העולם יש שלוש או ארבע חברות שמוכרות את זה ואחת מהן ישראלית, חברת Image Sat.

“בהתחלה, זו הייתה אחת החברות היחידות בעולם והיה לה נתח שוק לא רע בתחום מכירת תמונות. עם זאת, לאט לאט הנתח הולך ויורד. אני דיברתי עם כל מיני צרכנים ושאלתי אותם למה אתם קונים את התמונות של חברות אחרות ולא של החברה הישראלית שמספקת תמונות ברזולוציה טובה יותר, והם אמרו לי, שהרזולוציה פחות חשובה להם מהעובדה שהתמונות האחרות הן בצבע.

“העין האנושית רגילה לצבע ואלו שיקולים מסחריים. מי שמפתח לווייני צילום לצרכים צבאיים מתעניין רק ברזולוציה. שיקולים מסחריים הם שונים, ושם מוכנים לוותר על הרזולוציה לטובת צבע. אז אתה אומר בוא נשים על הלוויין של Image Sat מצלמת צבע, ואני מדבר כאן על תהליך ארוך – צריך להשקיע בזה הרבה כסף. זו דוגמא מצוינת למימוש מטרות התקציב שקיבלנו מהאוצר – לפתח יכולות לטובת השוק האזרחי, גם אם הצבא אינו צריך אותן כרגע”.

***
תמונות:
- שיגור "עמוס 5", 11 בדצמבר 2011 (צילום: חלל תקשורת)
- הלוויין "עמוס 5" (צילום: חלל תקשורת)
- פרופ' יצחק בן ישראל (צילום: רובי קסטרו)

הכתבה פורסמה בגיליון השישי של המגזין ישראל דיפנס

אולי יעניין אותך גם

שר הביטחון היווני ניקולאוס פנאגיוטפולוס עם יורם שמואלי מנכ״ל חטיבת כלי טיס באלביט מיד לאחר החתימה על החוזה

קרדיט אלביט מערכות

5.4 מיליארד ש"ח: נחתמה עסקת הענק הביטחונית בין משרדי הביטחון של ישראל ויוון

ההסכם בין המדינות כולל הקמה ותפעול של מרכז בינלאומי לאימוני טיסה לחיל האוויר היווני, ע"י חברת 'אלביט מערכות', למשך כ-20 שנה, בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר (כ-5.4 מיליארד ש"ח)