"ליקויים ניכרים במוכנות העורף"

העדר חקיקה להסדרת תחום הגנת העורף, העדר בקרה על שינויים בתקציב הביטחון, ליקויים בפיקוח על היצוא הביטחוני ואי אכיפת החוק בשטחים, הם רק חלק מהממצאים בדו"ח מבקר המדינה על מערכת הביטחון

היום מתפרסם דו"ח חמור של מבקר המדינה יוסף שפירא על מערכת הביטחון, שעוסק בין היתר ביקורת קשה על אי אכיפת החוק מצד צה"ל והמשטרה בשטחים, היערכות העורף לשעת חירום, הבקרה על תקציב הביטחון והפיקוח על היצוא הביטחוני.

בחלק שעוסק בנושא היערכות העורף לשעת חירום, שחלקו הוא ביקורת חוזרת בתחומים שנבחנו לאחר מלחמת לבנון השנייה, מתייחס המבקר לכך שעדיין לא קיימת חקיקה שתסדיר את הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד מגופי החירום, המשרדים הממשלתיים ובמיוחד המשרד להגנת העורף. "הדבר נדרש כדי לסייע לקדם פעילות משולבת ומתואמת של משרד הביטחון והמשרד להגנת העורף בתחום הטיפול בעורף בעת חירום" קובע המבקר. כמו כן, הוא מציין כי "הביקורת העלתה כי ליקויים ניכרים נוספים במוכנות העורף לשעת חירום טרם תוקנו".

המבקר יוסף שפירא בחן גם את הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון, ובכלל זה מתן רישיונות שיווק והפעולות שהמשרד נוקט כלפי היצואנים על מנת לקיים את הוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007; זאת בין היתר נוכח הציפיות של גורמים בינלאומיים, שמדינת ישראל תקיים פיקוח בתחום זה, על פי נורמות בילאומיות ועל פי האינטרסים הלאומיים שלה. בביקורת, שנעשתה כחמש שנים לאחר כניסתו של החוק לתוקף, נמצאו ליקויים הנוגעים לאי מימוש סמכות הפיקוח ולהיעדר פעולות אכיפה יזומות. כמו כן, על פי דו"ח הביקורת, חלק מהפעולות שהמשרד נוקט מכבידות על תהליכי העבודה ומקשות על היצואן ואף פוגעות בו.

נושא נוסף שנבדק היה הבקרה על תקציב הביטחון, אשר נמצא כיום במוקד תשומת הלב הציבורית. במסגרת הביקורת נעשה מעקב מורחב לגבי תיקון הליקויים שעלו בביקורות קודמות, ומימושם של כללים חדשים שנקבעו. הדו"ח מצא ליקויים בנושא הבקרה על השינויים בתקציב הביטחון בשנים 2010 ו-2011, אשר באו לידי ביטוי באי עמידה בכללים שנקבעו בהחלטת הממשלה ובבקרה רופפת של משרד האוצר על השינויים התקציביים שעושה אגף התקציבים במשרד הביטחון. במהלך שנת 2012 ננקטו אכן צעדים להגברת השקיפות ולשיפור הבקרה בתחום זה, עם זאת, המלצת המבקר היא כי משרד הביטחון ומשרד האוצר יגבשו, בהתייעצות עם הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, מתכונת פעולה מיטבית בנוגע לשינויים בתקציב הביטחון.

בנוסף, עוסק הדו"ח גם בנושאים חשובים נוספים: כוח האדם במינהלת ליירוט טילים ורקטות "חומה" שבמשרד הביטחון, הדין המשמעתי בצה"ל, והשימוש בכלי רכב לנהיגה עצמית במשרד הביטחון ובצה"ל. כאשר בכל אלה נתגלו ליקויים המחייבים פיקוח ובקרה של הגורמים הבכירים האחראים, לשם תיקון מהיר של הליקויים.

בפרק המיוחד בדו"ח שייחד המבקר יוסף שפירא לאזור יהודה והשומרון (איו"ש), הוא עוסק בסוגיות שנודעות לתיאום בין גופי אכיפת החוק באיו"ש וכן בפעילות יחידת הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש. בין היתר, בביקורת נמצאו ליקויים משמעותיים, חלקם חמורים, בתיאום ובשיתוף הפעולה בין צה"ל, המשטרה והמנהל האזרחי ובין גופים אלה לגופים אחרים כגון משרד החקלאות ורשות המים, בתחום אכיפת החוק בנושאי עברות של תכנון ובנייה, גנבות מים וקידוחי מים בלתי חוקיים, פגיעה בהגנת הסביבה, שהיית פלסטינים שלא כדין בתחומי היישובים הישראליים באיו"ש ואכיפת דיני התעבורה. כאשר המבקר קובע כי הליקויים נובעים, בין היתר, מהיעדר הגדרה ברורה של תחומי האחריות שבתחום סמכותם של הגורמים האחראים באיו"ש ומהיעדר פקודות ונהלים, אשר יבטיחו שיתוף פעולה הדוק, ויתרמו למיצוי יעיל של הכוחות הפועלים באזור והסדרת הסמכויות ביניהם.

המבקר קובע כי בין היתר על כל הגורמים האחראים במנהל מקרקעי ישראל ובצה"ל, ובעיקר מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף איתן דנגוט וראש המנהל האזרחי תא"ל מוטי אלמוז, וכן על פי הצורך גם הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ - לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדו"ח. על פי ממצאי הדו"ח היעדר האכיפה המתמשך בתחומים של ניהול מקרקעין, כמו גביית דמי חכירה והחכרת קרקעות באזורי תעשייה, ושל טיפול בנכסים נטושים ושיקום מחצבות באיו"ש - משמעותם פגיעה בשלטון החוק, והם אף מעלים חשש לפגיעה בדין הבינלאומי.

כמו כן, התייחס הדו"ח השנה גם לתחום הגנת הסביבה בתעשיות הביטחוניות, כאשר בביקורות קודמות עלו ליקויים מתמשכים בתחום זה. גם בדו"ח זה הועלו ליקויים, המסכנים את בריאות הציבור, בכל הנוגע לזיהום הקרקע ומי התהום במפעלי תעש. כמו כן נחשפה בקרה לקויה של המשרד לאיכות הסביבה על פעולות התעשייה האווירית בנושאי איכות הסביבה.

תגובת השר להגנת העורף, גלעד ארדן: "דו"ח המבקר עוסק במצב הנתון עד לחודש דצמבר 2012, טרם תחילת עבודתי כשר להגנת העורף. אולם, מאז כניסתי לתפקיד יזמתי והנעתי מספר תהליכים חשובים העולים בקנה אחד עם המלצות המבקר כגון: מיגון התשתיות הלאומיות ובנייני המגורים ברחבי הארץ, ריכוז ועדה בין משרדית לנושא ההגנה על תשתיות לאומיות וחיזוק שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים השותפים לאחריות על העורף. קריאה ועיון בדו"ח מעלים כי המבקר דורש ותומך במציאת הסדר חקיקתי הולם אשר יעגן את אחריותו וסמכויותיו של המשרד להגנת העורף. מאז כניסתי לתפקיד אני מקדם ופועל נמרצות לחקיקת חוק שכזה -  חוק העורף".

תגובת התעשייה הצבאית: התעשייה הצבאית פועלת בסוגיית איכות הסביבה, בהתאם לתקנים מחמירים ביותר, הנהוגים בחברות ביטחוניות בעולם המערבי. זיהומים שנתגלו, מקורם בפעילות תעשייתית מלפני עשרות שנים. בשנים האחרונות השקיעה תעש מאמצים ומשאבים רבים בסך של כ- 150 מיליון שקל באמצעים ומתקנים להגנה על הסביבה.

תגובת התעשייה האווירית: "תע"א פועלת לשמירת איכות הסביבה בכל מפעליה ומשקיעה כל שנה משאבים בהיקפים של מיליוני דולרים. דוחות הניטור, הבקרות של המשרד להגנת הסביבה ושל רישוי מפעלים בטחוניים מעידים על כך. 1. ביוני 2011 מסרה התע"א ליחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים, להלן יחידת הרישוי, כי היא סיימה את ביצוע הסקרים ההיסטוריים בעניין קרקעותיה. ביולי 2012, מועד סיום הביקורת, טרם הסתיימה בדיקת הסקרים על ידי המשרד להגנת הסביבה. בימים אלה מגיעים ממשרד להגנת הסביבה תוצאות הבדיקות של סקרי המפעלים הראשונים. תע"א תפעל בהתאם לנאמר בהם".

תגובת משרד הביטחון: "אגף הפיקוח על היצוא במשרד הביטחון מבצע שורה של פעולות אכיפה יזומות, הכוללות: ביצוע ביקורות תקופתיות במתקני היצואנים, ועסקאות, בדיקות מדגמיות של עסקאות שאושרו, בדיקות מדגמיות במכס, ביקורות פתע בחברות ואיתור יזום של חברות המייצאות יצוא ביטחוני ואינן מופיעות במרשם היצוא של אפ"י. אפ"י פועל בשיתוף פעולה הדוק עם מנהל המכס מתוך אינטרס משותף ואחדות מטרה. במסגרת זו מבצעים שני הגופים, במשותף, בדיקות משלוחי יצוא חשודים, בליווי מומחים בתחום הטכנולוגי מאפ"י, מפא"ת ומנהל הרכש של משרד הביטחון. במקביל מינהל המכס עבר לעבוד עם מערכת מחשוב מתקדמת אשר אפ"י מקושרת אליה במערכת האינטרנט הגלויה. באופן זה מתקיימת העברת נתונים הדדית לבקרה ובחינת המתאם בין הרישיונות לבין היצוא בפועל.

"הבקרה האזרחית על תקציב מערכת הביטחון הינה נרחבת, וזאת על אף הסיווג הביטחוני ההכרחי בניהול תקציב משרד הביטחון. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו באופן משמעותי, בשנים האחרונות, הן ע"י גורמי הממשלה: משרד האוצר, הקבינט ביטחוני, ועדת שרים להצטיידות, מבקר המדינה והמל"ל (המועצה לביטחון לאומי), והן ע"י הכנסת באמצעות וועדת החוץ והביטחון והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. לאור החלטת הממשלה 4088 אף הוקם צוות יישום צעדי שקיפות ובקרה על תקציב הביטחון, בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, שקבע כי מערכת הביטחון עמדה בפעולות לשיפור השקיפות והבקרה כנדרש. נציגי משרד הביטחון ומשרד האוצר מקיימים שיח שוטף , בעל פה ובכתב, על כל שינוי בתקציב, וככלל לא מוגשת פניה לכנסת, מבלי שמשרד האוצר מקבל מענה על שאלותיו המקדמיות. כמו כן, בדיונים בוועדות הכנסת נציגי מערכת הביטחון מציגים את השינויים שבוצעו בשקיפות מלאה, ונותנים הסבר מפורט ומלא על הפעילות התקציבית, לכל שאלה של חברי הועדות. כלל השינויים התקציביים שבוצעו, מדווחים בפנייה הרבעונית (והחודשית), וניתנים הסברים מפורטים ככל הניתן, היכן שנדרש, עפ"י המסוכם בין המשרדים, לגבי השינוי בתכניות השונות והמקורות התקציביים. הטעויות אשר נמצאו בדיווחים הם בהיקפים לא מהותיים, ובאחוז זניח ביחס לסך השינויים. כמו כן, הפנייה הרבעונית כוללת הצגה של פילוח תקציב הביטחון לפי סוגי ההוצאה, וניתן ללמוד מכך על כלל השינויים ביחס לרבעון הקודם. בעקבות הערות המבקר, מערכת הביטחון פועלת ליצירת בקרות ממוחשבות נוספות, וכמו כן, אפיינה את התוכניות באופן שיוצר הפרדה בין פעילות שוטפת להתעצמות".

אולי יעניין אותך גם

דיווח: משרד הביטחון האוסטרלי עצר את תכנית מערכת ניהול קרב של אלביט - ללא סיבה

באתר australiandefence מפרסמים כי אלביט מערכות אוסטרליה קיבלה הודעה מוקדמת החודש על הפסקת השימוש בגרסת ה- BMS הקיימת במערך השדה בצבא. אין שינוי במערכת לטובת מערך האימון. האתר טוען כי מדובר באניגמה, היות ולא ניתנה סיבה לעצירת הפעילות