"לטנק יש עדיין תפקיד במערכה"

סא"ל אודי צור, מפקד גדוד 52 של חיל השריון, בשיחה על עתידם של הטנקים בצה"ל, לנוכח הקטנת המערך במסגרת תכנית החומש החדשה "תעוזה"

צילום: עופר צידון

לא רק צנחנים: "אני חושב שהטנק מרכזי מאוד בכל תרחיש בשדה המערכה", אומר מפקד גדוד 52 של חטיבת שיריון 401, סא"ל אודי צור, בראיון ל"ישראל דיפנס". צור אומר את דבריו למרות הכוונה לסגור חטיבות טנקים ישנות במסגרת השינויים הארגוניים שנערכים בצה"ל על פי תכנית החומש החדשה "תעוזה".

"לא זנחנו לחלוטין תרחישים קונבנציונאליים" אומר מפקד הגדוד. "ממש בימים אלה, במסגרת הארועים שמתרחשים סמוך לגבול עם סוריה ברמת הגולן, לנוכח מלחמת האזרחים שם, יש טנקים סוריים שיורים במרחק חצי קילומטר מהגבול. האויב משתנה וגם אנחנו בשריון עושים את ההתאמות. אי אפשר בלי הטנק, כמו שאי אפשר בלי חיל הרגלים והתותחנים וחיל ההנדסה או כל כוח אחר. האתגר הוא לייצר קרב משולב שכל אחד מביא את היתרונות שלו. אין לי ספק שנידרש לטנקים בכל אחת מהמערכות הבאות".

גדוד 52, שפועל בגזרת איו"ש, וחטיבה 401 כולה (החטיבה מבוססת על הטנקים החדישים ביותר – מרכבה סימן 4), עורכים לאחרונה תרגילים רבים בגזרת הצפון. בגיליון 13 של "ישראל דיפנס" אף פורסמה כתבה מצולמת של עופר צידון מתרגיל החטיבה ברמת הגולן לפני מספר חודשים.

"ברור שברגע שנצטרף להלחם נידרש לעוצמת אש גבוהה, מהירה ומדויקת", אומר סא"ל צור. "אסור לנו לאבד כשירות ואנחנו דואגים כל הזמן לשמור עליה. התרגילים מדמים מעבר משגרה לחירום והקפצת החיילים לתרגיל מאתגר ומורכב 'על רטוב' מבלי שראו את השטח לפני כן, מול אויב בחתימה נמוכה שמפעיל טילים נגד טנקים (נ"ט).  זה תרחיש שמתאים גם לסוריה, גם ללבנון וגם לעזה.

"כיום, התרחישים הרלוונטיים יותר  במזרח התיכון הם של התמודדות מול אויב ב'חתימה נמוכה' (בולטות לא גבוהה בשטח). בכל הגזרות יש הרבה יותר טילי נ"ט והאויב נחבא, כי הוא מבין את היכולות שלנו והעוצמות שלנו בשדה הקרב ומעדיף לא להילחם פנים מול פנים".

לפני שכשבע שנים, בקיץ 2006, פיקד  סא"ל צור על פלוגת הסיור של חטיבה 7 ונלחם במרחב של בינת ג'ביל ובית יאהון במלחמת לבנון השנייה. "אני לוקח הרבה מאוד משם ומכניס את זה לאימונים. שיפרנו מאד את הכשירות שלנו בתחום זה ואנחנו במקום אחר לעומת מה שהיינו לפני שש-שבע שנים. האנשים יודעים מה מצפה להם ומול מה הם יתמודדו בכל אחת מהזירות".

היה תסכול בקרב הדרג הטקטי מכך ש"עמוד ענן" בנובמבר 2012 הסתיים ללא תמרון קרקעי?

"ב'עמוד ענן' היינו בעזה. הופעלנו עם הכוחות הראשונים והיינו מוכנים אחרי מספר שעות להיכנס יחד עם חטיבת גבעתי ויחד עם פלוגות המילואים שלנו, שהתגייסו גם הן תוך מספר שעות והיו ערוכות ללחימה. הוחלט לא להפעיל את הכוחות, אבל המוטיבציה הייתה גבוהה וכך יהיה גם להבא. זה מה שנדרש מאיתנו, אנחנו צריכים להראות מוכנות ויכולת, ועל ההפעלה יחליטו הגורמים הבכירים.

לדברי סא"ל צור, "זה אתגר אדיר להיות מג"ד של גדוד מרכבות סימן 4 עם השו"ב ומערכת ההגנה האקטיבית 'מעיל רוח' שמותקנת עליהם.

"יצא לנו להיות באחד משני אירועי היירוט עד עתה של מערכת 'מעיל רוח', לפני שנה כשבמהלך פעילות פתיחת ציר נורה טיל אר פי ג'י 29 לעבר אחד הטנקים של הגדוד. הלוחמים בטנק סיפרו שהם הרגישו פיצוץ. הם לא ידעו מיד האם זה טיל או משהו אחר, אבל המערכת הראתה להם את המטרה והשמידה אותה. הם ניסו לכוון את התותח לעבר חוליית הנ"ט, לצערי המערכת לא הספיקה לסגור מעגל על החוליה ולהשמיד אותה. מאז הפקנו לקחים גם בתחום זה – ליצור יכולת של המערכת לסגור מעגל על החוליה. אני בטוח שבפעם הבאה נדע להשמיד את החוליה ובעיניי זה יהיה ההישג המרשים באמת. גם כך, המערכת  נותנת הרבה ביטחון ללוחמים."