"כלים בלתי מאוישים גם מתחת לפני המים"

חיל הים הישראלי מאמין בכלים בלתי מאוישים מסוגים שונים. "יש לכשב"מים יתרונות רבים", אומר גורם בכיר בחיל

חיל הים מתעניין בכלים בלתי מאוישים תת מימיים, שיתווספו לספינות הבלתי מאוישות שברשותו (ספינות ה"פרוטקטור" מתוצרת רפאל) – כך מגלה גורם בכיר בחיל. חיל הים הישראלי אינו לבד: האיומים מצידה של איראן לסגור את מיצרי הורמוז באמצעות מיקוש תת ימי וסירות מהירות, נתנו דחיפה מחודשת לתחום, וגרמו לעיסוק מוגבר בנושא גם בארה"ב. על פי פרסומים זרים, מפתחת קבוצה של חברת Atlas Elektronik עבור חברת לוקהיד מרטין את ה-SeaFox, רובוט אוטונומי תת ימי לניקוי מוקשים. וזאת כנראה, רק ההתחלה.

ומה בארץ? הגורם מחיל הים אומר כי מדובר בטכנולוגיה שהחיל מתעניין בה מאד. "מדובר על כלים שיכולים להחזיק הרבה זמן בים ולהפעיל אמצעים כמעט בלי מגבלות מלבד אנרגיה (סוללות, דלק). יש כיום יכולת של כשב"מים (כלי שיט בלתי מאוישים) לצבור אנרגיה מתנועת הגלים. יש, למשל, פיתוח אמריקאי של רחפן המסוגל לצבור אנרגיה באמצעות צלילה ועליה בגלים. כלים כאלה יכולים לשוטט בים במשך חצי שנה ברציפות. אחד השימושים יכול להיות, למשל, האזנה תת ימית נגד צוללות", אומר הבכיר.

בחיל הים מזהים בכלים אוטונומיים מסוגים שונים פוטנציאל גבוה. מגוון היישומים והמשימות שניתן לבצע באמצעותם הוא גבוה מאוד. יחד עם זאת, עדיין קיימים מספר אתגרים טכנולוגיים משמעותיים, בעיקר סביב נושא האנרגיה והתנועה האוטונומית בים.

"אחד הנושאים המהותיים, שנמצא על השולחן, הוא אלגוריתמיקה ולוגיקה של כלי שייט המתבססים על הסנסורים שלהם. אם נקח את המכ"ם, את התצפית, את הראייה ההיקפית ואת מד העומק, ונרכז את כל הנתונים לבסיס אחד, אפשר יהיה לבצע היתוך מידע, ולאפשר לכשב"מ להגיע מנקודה אחת לשנייה לבד, בלי להתנגש בדרך באף עצם", מסביר אותו גורם.

"בים, יש חוקים ימיים. לדוגמא, אם בא מישהו מולך, החוק אומר שצריך לפנות ימינה. המטרה היא שהכלי יכיר ויעבוד לפי הכללים הללו. צריך לזכור כי קשה לזהות בול עץ שצף במים במערכות כמו מכ"ם ואם הוא פוגע בספינה, זה יכול להיגמר באסון. היום יש צופה אנושי שעושה זאת עם עזרה של מערכות שונות. בכלי לא מאויש, המערכת צריכה לזהות זאת לבד, לסטות ולחזור לנתיב המקורי. אם אתה רוצה שכלי כזה יעשה בט"ש באיור עזה, הוא צריך לדעת לא להתנגש בסירות הדיג".

מטרה נוספת ומאתגרת לא פחות, היא היכולת לשמור על שרידות הכלי גם בתנאי מזג אוויר סוערים בים. יכולת כזו תדגיש עוד יותר את היתרון של כלים בלתי מאוישים בים (כשב"מים): בעוד שהשהייה של כלים בלתי מאוישים באוויר קצרה באופן יחסי, בגלל מזג אוויר וקשיי הטענת אנרגיה, בים המצב שונה וניתן להטעין את הכלים הימיים באמצעות שליפה שלהם לספינה והחלפת הסוללות.

"כהוכחה לחשיבות הנושא, אפשר לציין שקנינו את ה'פרוטקטור'", אומר הגורם מחיל הים. "אמנם לא היינו שותפים מלאים בתהליך הפיתוח שבוע ברפאל, אבל חיל הים השתתף בניסויים ולקח את הכלים לתקופת ניסיון של כחצי שנה לפני הרכישה. ראינו בהם תרומה מבצעית חשובה להגדלת יכולות במקומות מסוימים. הכלים האלו מהווים הזדמנות מצוינת ללמוד מה אנו רוצים".

על פי הגורם, הגדירו בחיל הים מפת דרכים ברורה לפיתוח כלים בלתי מאויישים, שביסודה היא מאד דומה למה שעושים בחיל הים האמריקאי. אחד הרעיונות המרכזיים בתוכנית הוא לקנות מוצרי מדף (COTS) מבלי להיכנס לפיתוחים יקרים וארוכים.

גם בט"ש

"אנחנו נרצה שכשב"מים יעשו משימות בט"ש. תחום נוסף הוא סיוע באיסוף מודיעין. לשלוח כלי כזה יותר זול מלשלוח צוללת או ספינה וגם אם קורה משהו, אז לא הפסדת אנשים ולא הרבה כסף. הם גם יכולים לסייע בשמירת צירים ימיים שהם עורק חשוב למדינת ישראל, גם לצורך הבאת תחמושת במלחמה.

"יתרון נוסף הטמון בהפעלת כשב"מים קשור ליעילות התפעול של חיל הים. אם ישתמשו בהם לבט"ש ולשמירת נתיבים, אפשר יהיה לפנות צוללות וספינות ללחימה ומבצעים מורכבים יותר. אסור לשכוח כי בחיל הים צריך להתנהל עם מעט כלים, גזרה גדולה והרבה משימות. הכלים הבלתי מאוישים יעזרו בזה. גם במקרה של אסדות הקידוח היתרון של הכשב"מים ברור. אפשרות נוספת שמציין הבכיר, היא שכלים כאלו יתמכו בלוחמים אם בהפעלת ל"א (לוחמה אלקטרונית) או תקיפות חוף. אפשר גם לקחת כלי כזה ולהשתמש בו כספינות נפץ.

"אני מאמין שבסופו של דבר כל הכלים הבלתי מאוישים באוויר, בים ויבשה ידברו אחד עם השני ויהוו נדבך מבצעי משמעותי. יחד עם זאת, תמיד תצטרך בסוף את הכלים המאויישים שיסגרו אירועים משמעותיים. סטי"ל עם שני כלים כאלו ומטרייה אווירית סביב האסדות למשל - זה יכול להיות פתרון מצוין".

שידור וידאו מתחת למים

תחומים נוספים שנמצאים במחקר, הם ההשפעה של התקשורת האקוסטית מתחת למים על גוף האדם וגם איך לשדר וידאו וקול מתחת למים למרחקים גדולים וברוחב פס שמספיק לחוזי וקול באיכות גבוהה בזמן אמת. בעולם ישנן כיום כמה סוגי טכנולוגיות שמדברים עליהן, כמו הקרניים הסגולות, חלקן בגדר אגדה. הרבה בעולם חוקרים את הנושא ומנסים למצוא פתרון. גורם המעורה בנושא אמר כי "צריך לזכור כי תקשורת לוויינים קל לחסום וצריך פתרון לכלים שנמצאים בים".

אתגר נוסף ייחודי לחיל הים הוא בעיית סנכרון מערכות המידע. הספינות והצוללות מתנתקות ממערכות המידע הממוחשבות ביבשה ויוצאות לים לתקופות ארוכות בלי אפשרות לצור עמן קשר מסיבות מבצעיות. בהיבט של מערכות נתונים, מדובר על מציאות מורכבת המצריכה פתרון שישמור על סנכרון בין המערכות ביבשה ובים באותה תקופת נתק. זאת, בכדי לאפשר סנכרון עתידי בין המערכות כאשר הכלי יחזור לחוף וגם כדי שתוכנות על הספינה ישארו מסונכרנות עם שאר המערכות של צה"ל.

"מבחינת סנכרון, אנחנו מגיעים לתוצאות מצוינות עם שעונים אטומיים. זמן הסטייה המצטבר הוא כזה שמאפשר סנכרון בדיוקים מרביים גם במערכות שנמצאות בים. במערכות זמן אמת שמתנתקות ומתחברות מגיעים לסנכרון טוב מאד בצה"ל", אומר הגורם הבכיר.