כטב"מ - יתרונות לצד סכנות

למרות יתרונות הכלים בלתי מאוישים, ההגנה מפניהם לא מובטחת. תובנה חשובה בשיקולי בניין הכוחלמרות יתרונות הכלים בלתי מאוישים, ההגנה מפניהם לא מובטחת. תובנה חשובה בשיקולי בניין הכוח

אין בכוונתי לחזור בפניכם על כל היתרונות שמעניקים לנו כלי הטיס הבלתי מאוישים. אלו הם עקרונות הידועים היטב בימים אלו לכל מי שעוסק בעקרונות ההפעלה של הכוח האווירי ובוודאי לראשי המערכת הביטחונית והתעשייה הביטחונית של מדינת ישראל, מדינה הנחשבת כמובילה בעולם בתחום זה.

יחד עם זאת, מכיוון שאנו חיים בתקופה בה השינויים האסטרטגיים, הטכנולוגיים, ותפיסת שדה הקרב העתידי מתרחשים בקצב מואץ באופן חסר תקדים, מוטל עלינו לבדוק שוב ושוב את מה שהיה ברור ונכון בעינינו אך אתמול. התפיסה של כטב"מ קטן, זול, בעל מערכות פשוטות יחסית שבמידה ונאבדו עקב השמדתו על ידי האויב או עקב תקלה לא יהיה זה אבדן קריטי - אינה תקפה יותר.

אנחנו רואים יותר ויותר כלי טיס בלתי מאוישים גדולים ואף גדולים מאוד (שובל, איתן), הנושאים מערכות וסנסורים מקדמת הטכנולוגיה, יקרים מאוד שמהווים מערכות קריטיות ולעיתים אסטרטגיות שאבדנם עלול להיות משמעותי ביותר לכוח שמפעילם. היתרון של היכולת לקחת סיכונים שלא רצוי לעשותם עם מטוס מאויש בעינו עומד, אך מערכת השיקולים שהייתה נכונה לכטב"מים מהדגמים הראשונים אינה תקפה יותר.

לעומת זאת, חסרונו של הטייס במערכת חשובה ויקרה זו חושפת אותנו לסיכונים אחרים שלא היו לנו בכלים המאוישים. הטכנולוגיה של היום מאפשרת לנו לחדור לערוצי השליטה של הכטב"מ, לשבש את הסנסורים שלו, לחסום את ערוצי התקשורת שלו ואף להשתלט עליו. נפילתו בשלמות, בדצמבר 2011, של הכטב"מ האמריקאי 170 RQ באיראן על מערכותיו הסודיות ועם יכולותיו החמקניות היו אובדן יקר למודיעין האמריקאי. אחת הסברות למקרה זה הוא השתלטות האיראנים (בסבירות רבה בעזרה של מדינה זרה) על ערוצי השליטה של ה"סנטינל" והנחתתו בשטח איראן.

אך קיימים מתארים נוספים פשוטים בהרבה. באסון השייטת באנצ'ריה בספטמבר 1997, אחת הסברות לכישלון המבצע ואובדן 12 מלוחמי השייטת הינה חשיפת שידורי הכטב"מים שלנו במשך השבועיים שקדמו למבצע, כולל צילומי צירי ההגעה אל היעד ומכאן קצרה הדרך להכנת מארב מתאים. ידוע לכל, כי חלקו של המערך הבלתי מאויש ילך ויגדל בכוח האווירי הנוכחי וכמובן העתידי.

לא צריך דמיון מפותח כדי להבין את האפשרויות הרבות והמגוונות לשיבוש, הטעייה והשתלטות על כלים בלתי מאוישים. ומכיוון שהמערך הזה הופך להיות יותר ויותר מרכזי מובן שעלינו לצייד את המערכות הבלתי מאוישות שלנו עם כל האמצעים המתקדמים ביותר על מנת לחסנם מסכנות אלו. יחד עם זאת צריכים אנו לזכור שההכרה באפשרויות הגלומות בכלים בלתי מאוישים חדרה גם לאויבינו.

מכאן, שחייבים אנו לשים דגש גם על הצד ההתקפי שלנו כנגד כלים בלתי מאוישים. האיראנים משקיעים פי שלוש מאיתנו בפיתוח מואץ של כטב"מים. חדשות לבקרים הם חושפים מערכות מוטסות בלתי מאוישות חדשות ובמחקר שעשינו ב"מכון פישר" בנושא גילינו אצלם יכולות הולכות ומתפתחות בתחום זה. ניסיונות חדירה למדינת ישראל של כלים אלו על ידי החיזבאללה כבר חווינו ועל כן ראוי שנוביל גם בתחום השיבוש, ההטעייה וההשתלטות על כלי טייס בלתי מאוישים של אויבינו.

בביטחון השוטף לא תמיד יהיה יעיל ליירט כל טיסן או כלי טיס פרימיטיבי בעזרת F-16 או טיל קרקע אוויר. על אחת כמה וכמה לא יהיה אפשרי ונכון לעשות זאת בעת מלחמה. בהיותנו מובילים בתחום פיתוח כלים בלתי מאוישים יש לנו יתרון גם בפיתוח אמצעים התקפיים כנגדם. יתרה מכך, מכיוון שניסיוננו מלמד שאין מערכות מושלמות וחסינות במאה אחוז עולה התובנה שלאורך שנים רבות נוספות בעתיד נצטרך להשכיל ולשמור על תמהיל נכון בכוח ההתקפי שלנו של כלים מאוישים ובלתי מאוישים.

אולי יעניין אותך גם

דעה | ישראל הרסה את השם של מערכות ההגנ״א הרוסיות - וזה פוגע במכירות 

הצבא הרוסי התחיל להלל את מערכות ההגנ״א שלו בסוריה ללא הוכחות להצלחות. למה עכשיו? פשוט. המערכות הרוסיות לא עוצרות את הישראליות והאמריקאיות ולקוחות התעשייה הרוסית מתחילים לשאול שאלות