כוננות ספיגה במערכת הביטחון

בצה"ל מתכוננים לקיצוץ בתקציבים מתוך הנחה שאותם כספים יוחזרו לצבא עד לסוף השנה. העלויות הגבוהות כוללות בין היתר: שדרוג של מערכת כיפת ברזל ומשכורות למעל 3,000 חרדים שצפויים להתגייס במהלך השנה. בוגי, מופז, יעקב פרי או אולי הארכת הכהונה בכמה חודשים לברק, מי יהיה שר הביטחון הבא? והאם ההכרעה בנושא האיראני תדחה גם השנה? השבוע בביטחון עם עמיר רפפורט

עוד לפני שפורסמו תוצאות הבחירות שרר קונסנזוס במערכת הביטחון: תקציב הביטחון עומד לספוג קיצוץ חד, תחת כל ממשלה שלא תהיה.

החשבון פשוט: תקציב המדינה נמצא בגירעון של 20-40 מיליארד שקל (תלוי מי סופר). תקציב הביטחון הוא הגדול מבין תקציבי המשרדים השונים (מהווה כ-15 אחוז מסך תקציב המדינה). בראיית הממשלה, הוא גם הגמיש ביותר: אפשר לקצץ כמה מיליארדים, יהיו פחות אימונים ויירכשו פחות אמצעי לחימה, התוצאות לא יבואו לידי ביטוי באופן מיידי. אבל גם אם הממשלה החדשה תקצץ את תקציב הביטחון, לא בטוח שהקיצוץ יישאר בעינו עד לסוף שנת 2013.

מי יהיה שר הביטחון

נתחיל בשאלה מי יהיה שר הביטחון. אהוד ברק שידר השבוע אווירת סוף תפקיד. הוא בקושי מדבר אם נתניהו, אם בכלל, ועסוק בסיכומים. בסוף השבוע הזה נסע לוועידה הכלכלית בדאבוס.

בצה"ל ובמשרד הביטחון דיברו השבוע על האופציה שנתניהו יילך על "ממשלת תקיפה באיראן" - הוא יקים ממשלה צרה עם החרדים ומפלגות הימין, ישלח את צה"ל לתקוף, וייערך לבחירות חדשות בתוך כשנה.

האופציה הריאלית יותר היא שנתניהו ימנה שר ביטחון לטווח ארוך. משה (בוגי) יעלון נחשב מועמד טבעי לתפקיד (אם יזכה בו, יביא אתו את האלוף (מיל') דן הראל כמנכ"ל המשרד) אבל ההישג הירוד של הליכוד ביתנו בקלפי יביא לכך שהמפלגה תיאלץ לוותר לפחות על תיק בכיר אחד לטובת מפלגת יש עתיד (חוץ או ביטחון). אביגדור ליברמן יידרוש תיק בכיר למפלגת ישראל ביתנו, בתוך האיחוד עם הליכוד. אם יסתפק באוצר, יכול להיות שיעלון יגיע לביטחון בכל זאת.

שמות נוספים שעלו השבוע כמועמדים לשר ביטחון: שאול מופז (יחסיו עם נתניהו לא מהחמים), יאיר שמיר (מספר 4 בליכוד ביתנו), יעקב פרי (מספר 6 ב"יש עתיד") או צחי הנגבי (הוא יתמנה ככל הנראה לשר להגנת העורף ולא לשר ביטחון). בכל מקרה, סביר להניח שאפילו נתניהו אינו יודע כעת מי יהיה שר הביטחון הבא שלו. וזה לא יהיה בלתי סביר בעליל אם כהונת ברק כן תוארך בסופו של דבר במספר חודשים, לתקופת המתיחות הממשמשת ובאה מול איראן (חלון ההזדמנויות לתקיפה באיראן נחשב מתישהו בין חודש מרס, אז יביאו האמריקאים כוחות נוספים למפרץ הפרסי, ובין הבחירות לנשיאות איראן, שמתוכננות לחודש יוני).

תקציב ישראבלוף

נחזור לתקציב: הניסיון מלמד שאין שום קשר בין תקציב הביטחון, כפי שהוא מופיע בחוק התקציב, ובין התקציב בפועל. בשנת 2012 עמד תקציב הביטחון באופן פורמאלי על 52 מיליארד שקל (כולל 3 מיליארד דולר, שמממומנים על ידי משלם המסים בארה"ב ומועברים לישראל כסיוע ביטחוני שנתי). בפועל הסתכם התקציב ב-60 מיליארד. במהלך השנה היו לא מעט תוספות (ככל הנראה, גם בגלל מה שראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כינה כ"בזבוז" – הכנות לתקיפה באיראן שלא יצאה אל הפועל).

עד שיעבור חוק תקציב חדש, תקציב הביטחון יהיה שווה לתקציב הבסיס של השנה שעברה, פלוס התייקרויות.

בהנחה שגם ב-2013 יהיו לא מעט תוספות במהלך השנה (משרד הביטחון והאוצר עדיין לא התחילו דיונים על פיצוי מיוחד בגין הוצאות "עמוד ענן", למשל. על עופרת יצוקה בשנת 2009 קיבל צה"ל כ-2.5 מיליארד שקל), בצה"ל מתייחסים ל-60 מיליארד שקל כבסיס אמיתי לתקציב. גם בסכום הזה, בצה"ל טוענים כי תקציב הביטחון רחוק מלהיות גמיש, כמו שרואים אותו בממשלה.

מתוך 60 מיליארד שקל, לצה"ל נשארים באמת 25 מיליארד שקל ועוד 3 מיליארד דולר, אחרי ניכוי הוצאות כמו קיצבאות למשפחות שכולות ולנכי צה"ל, שכר חיילי חובה, הפקדות בקרן לחיילים משוחררים וכן הלאה.

מתוך זה, עלויות קיום הצבא - משכורות לאנשי קבע, אימונים וכן הלאה – מסתכמים ב-22 מליארד שקל. הסכום שנשאר גמיש באמת הוא 3 מיליארד שקל, והוא אמור לשמש להתעצמות - רכש אמצעי לחימה בישראל ואימונים. התקציב הדולרי משמש לרכישת אמצעי לחימה בחו"ל - למשל עסקת מטוס הקרב העתידי F-35, הטייסת הראשונה תתחיל להגיע לישראל ב-2016.

שנת הכרעה

שנת 2013 אינה שנה רגילה. היא עדיין מוגדרת בצה"ל כ"שנת הכרעה" בנושא האיראני, אם כי ייתכן שההכרעה תמשיך להידחות משנה לשנה. מה שמאפיין אותה זה חוסר היציבות האיזורי, והעובדה שצה"ל צריך להיות ערוך להתפתחויות בכל זירה. מסוריה, דרך לבנון וסיני, וכמובן איראן – בפעם הראשונה מאז 1973, יש לשמור על מוכנות בכל החזיתות. 

צה"ל הכין תכנית להגנת מתקני הגז החדשים בים התיכון, בעלות של 2.5 מיליארד שקל ב-15 שנה (מתוך הנחה שהמימון יבוא ישירות מדמי התמלוגים שישלמו הזכייניות). צה"ל עוד צריך להוציא הון עתק על מערכות הגנה אקטיבית: השבוע נערך ניסוי מוצלח בדגם החדש של "כיפת ברזל", למשל. המערכת החדשה מיועדת ליירוט בטווחים רחוקים יותר.

ויש גם את סוגיית גיוס החרדים: צה"ל משווע לכוח אדם. יש מחסור חמור בחיילים לוחמים ובעיקר בחיילים טכנולוגיים, למשל ביחידות המובחרות של אגף המודיעין ואגף התקשוב, שעוסקות בלוחמת סייבר.

עם פקיעת תוקפו של חוק טל, צה"ל מתחיל לגייס כמה מאות חרדים בחודש מרס (בהנחה שלא יהיה מרד רבנים), ונערך לגיוס 3,000 חרדים בחודש אוגוסט. אם אכן יגובש על ידי הממשלה החדשה חוק גיוס חדש, שיגדיל עוד יותר את גיוס החרדים, יהיה בכך פתרון לגבי חלק מן המחסור בכוח אדם. אבל הדבר כרוך בעלויות: צה"ל מתכנן לבנות ארבעה גדודי חרדים לוחמים חדשים (שייקראו "נצח ישראל", וישרתו בגבול מצרים המתחמם), אלא שחייל חרדי עולה בדרך כלל יותר מאשר חייל חילוני, עקב תשלומי משפחה שמועברים לחיילים שמתחתנים בגיל צעיר יותר. בנוסף, צה"ל מתכנן להקים בסיס אימונים ייעודי ללוחמים חרדים, שבו יעברו הכשרות שלא בקרבת חיילות. גם זה סעיף תקציבי לא קטן.

הימור לא פרוע: הממשלה החדשה תקצץ באופן משמעותי את תקציבי מערכת הביטחון, אבל במהלך השנה הכסף המקוצץ יחזור בדרך זו או אחרת. כמו תמיד.

אולי יעניין אותך גם

שר הביטחון היווני ניקולאוס פנאגיוטפולוס עם יורם שמואלי מנכ״ל חטיבת כלי טיס באלביט מיד לאחר החתימה על החוזה

קרדיט אלביט מערכות

5.4 מיליארד ש"ח: נחתמה עסקת הענק הביטחונית בין משרדי הביטחון של ישראל ויוון

ההסכם בין המדינות כולל הקמה ותפעול של מרכז בינלאומי לאימוני טיסה לחיל האוויר היווני, ע"י חברת 'אלביט מערכות', למשך כ-20 שנה, בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר (כ-5.4 מיליארד ש"ח)