בצבא ארה"ב כבר מתכוננים לקליטת התומ"ת החדש שלהם - הפלדין. מה ניתן ללמוד ממנו על מקומה המרכזי של הארטילריה, גם בשדה הקרב המודרני. סא"ל (מיל') בועז זלמנוביץ במאמר מיוחד
18/04/2015
|
צילום: חברת BAE
אחרי 20 שנים, יקלוט צבא ארה"ב החל מהשנה תותח 155 מ"מ מתנייע חדש – פלדין (Paladin) M109A7 תוצרת BAE. במבט ראשון וחיצוני, התותח החדש דומה לתותחים שסופקו בשנות ה-60 (M109) ולדגם הנמצא בשרות (M019A6). למה זה צריך לעניין אותנו? כדאי ללמוד כמה דברים מרכש התותח.
הארטילריה עדיין רלבנטית לשדה הקרב הנוכחי. רכש של 580 סטים של תותח ונושא תחמושת, מעיד שצבא ארה"ב חושב שאש ארטילרית תהיה רלוונטית בעתיד. לדוגמה בחצי האי הקוריאני, במזרח אירופה וגם בלחימה כנגד ארגוני גרילה, כמו באפגניסטן ועיראק. אש נגד מטוסים ולוחמה אלקטרונית-קיברנטית ישביתו את יכולת התקיפה האווירית והחימוש החכם, אך אש ארטילרית תהיה המשענת הבטוחה של המפקד היבשתי. הדבר מחייב שיפור במערכות הירי, בקצב האש והגדלת הטווח והדיוק של התחמושת הארטילרית.
הגברת אחידות של מערכות הלחימה בעוצבות המשוריינות והממוכנות. ביצירת הפלדין החדש הורכבו צריח ותותח מהדגם הקודם על תובה חדשה ומשופרת, ביחד עם שיפורים ניכרים במערכות הטעינה והירי. לאחר הצטיידות בפלדין כ-70% מהמערכות האוטומטיביות ברק"ם של העוצבה יהיו דומות, רובן תוצרת BAE.
גישה חדשה לפיתוח ולרכש של מערכות אמל"ח בצבא ארה"ב. זה הלקח החשוב ביותר. במקום תכניות שאפתניות ויקרות מאוד של "הכל מתוכנן מחדש", חוזרים לפיתוח ורכש של מערכות אמל"ח המבוססת על שיפור הדרגתי, אך משמעותי של פלטפורמות קיימות. בעשורים האחרונים נעשה פיתוח התותחים, כמו מערכות היבשה האחרות, ברוח החדשנות של צבא ארה"ב. החזרה לרכש המבוסס על פיתוח הדרגתי של אמל"ח מוכר ומוכח בשילוב של מערכות ותתי-מערכות חדשניים שפותחו בנפרד (לעתים כחלק מהתוכניות שנכשלו), הם שהביאו להצטיידות הנוכחית, בניגוד לתכניות שאפתניות שגרמו לבזבוז של מיליארדי דולר. מגמה זו מאפיינת את שיטת הרכש העתידי, לפחות על פי הצהרות ראשי הצבא, אך גם על פי היקף התקציב, הפרדה בין מחקר עתידי, חדשני, שאפתני החיוני ביותר ובין פיתוח ורכש של מערכות אמל"ח על בסיס האפשר.
***
בועז זלמנוביץ, סא"ל במילואים, מומחה לאסטרטגיה צבאית ותורות לחימה