טיפה בים הגז

ניתוח של עמיר רפפורט ורונן סולומון: מה ניתן ללמוד מתמונות פירוק הגז בסוריה? וממה מודאגים במערכת הביטחון?

מתוך הסרטון שהופץ על ידי רויטרס

במערכת הביטחון בישראל לא יודעים איך "לאכול" את התמונות שהגיעו מסוריה ומתעדות השמדה של מאגרי נשק כימי: מצד אחד מדובר במהלך תקדימי שיכול להסיר איום גדול מעל לישראל. מצד שני, יש עדיין חשש גדול כי מדובר בתרמית ענק – יכול להיות שצבא אסד יסתיר מהפקחים חלק מן הנשק או שהוא כבר העביר כמות משמעותית ממנו לידי חיזבאללה בלבנון.

בכל מקרה, באגף המודיעין בצה"ל עוקבים לאורך כל התקופה האחרונה אחר ההסדר לפירוק הנשק בסוריה.

ההסדר התקבל בישראל בתחילה בהפתעה: ההערכה הייתה שארצות הברית עומדת לתקוף בסוריה באופן כמעט ודאי. מאז שבוטלה התקיפה והוחלט על פירוק מאגרי הנשק על ידי האו"ם יש מחלקות בתוך מערכת הביטחון - האם מדובר במהלך שהוא חיובי לישראל או שהוא יותר מסוכן מאשר מועיל.
 
הסרטון, שחשף לראשונה את תהליך פירוק הנשק הכימי, הופץ על ידי סוכנות רויטרס. בסרטון נראה פקח של האו"ן כשהו  מסייר במתקן הסגור עם מסיכת גז על פניו, ובמצע דגימות בקרבת המיכלים. בראשו של כל מיכל יש ברז,.
.
 המתקן שנראה בסרטון של רוייטרס מאוד דומה לסדנה בה יוצקים

בעמדות מיוחדות את שני מרכיבי החומר הכימי לראשי קרב של מרגמות או רקטות קצרות טווח. אולם בצילומים אין זכר לראשי קרב כימיים מלבד עמדות המיועדות לעבודה על ראשים שכאלו.

צריך להבין כי תעשיית הנשק הכימי של אסד מורכבת ממספר שלבים. אחד השלבים היינו תהליך הייצור של הנשק הכימי.
 
השלב הבא הוא אחסון החומר הכימי במתקני שימור מתאימים כשבדרך מופרד החומר הכימי לשני רכיבים ששילובם יחד הופך את אותו לקטלני. שלב זה מתבצע במתקן בו ממלאים את ראשי הקרב. השלב האחרון הוא  מתקני אחסון לראשי הקרב בסמוך ליחידות ההפעלה (ארטילריה, סוללות טילים או בסיסי אוויר) לקראת הרכבתם על הכלי הנושא (מרגמה, רקטה, פצצת הטלה או טיל בליסטי).

ניתן לראות כי המתקן מצוי במה שנראה כבנוקר צבאי צר וארוך בדומה למחסנים הסוריים המוכרים מצילומי לוויין מעל אל סאפיר ובמתקני אחסון באזור דמשק. המחסן  מצוייד במערכות אוורור ניות לתהליכי הטיפול בחומרים כימיים ובמספר עמדות הטענה המצוידות בשולחן עבודה ומערכות בקרה לשינוע חומרים ממיכלים הפרוסים בתוך המתקן.

במתקן שני סוגים של מיכלים שמיועדים לאחסן חומרים כימיים. מיכלים אנכיים המצויידים בתוך כלובים המגנים עליהם בעת ניוד אל המתקן.

כל מיכל בתמונה אוגר כ-1000 ליטר חומר השווה לטונה אחת, ובצילומים ניתן להבחין בכ-12 מיכלים אנכיים שמצויים בתוך בריכות בטון המיועדות לקלוט נזילות של החומר.
 
אם אכן מדובר בחומר בסיס של נשק כימי הרי מדובר ב-12 טון מתוך כ-1000 טון גז עצבים המצוי בידי סוריה, לפי הערכות הגורמים במודיעיניים במערב. טיפה בים  הגז - זה אומר שקיימים בסוריה עוד מאה  בונקרי אחסון כדוגמת זה המצולם, לפחות.

ניתן להבחין גם בשורה של מיכלים עומדים קבועים המצוייה לאורך המחסן ומשמשת אולי לאחסון חומצת מימן כלורי הנדרשת להכנת החומר הכימי או אבקה.

בהנחה שאכן מדובר במתקן מילוי ראשי קרב בחומר כטונות רבות של נשק ביולוגי ימי, עולה שאלה
מדוע לא כל הפקחים מצויידים באמצעי מיגון כמו מסיכות? כנראה שהחומר במתקן אינו מסוכן במצבו הנוכחי .

ניתן להבחין כי הוסרו מהמיכלים תווי הזיהוי המקובלים המתארים את החומר הנמצא במיכל או אולי גם את פרטי היצרנים. על פי הערכותב מערב,  את המיכלים רכשה סוריה מהתעשייה הרוסית אולם מיכלים כאלו בהיעדר מגבלת סנקציות ניתנים לרכישה גם בסין.

וגם את זה לא רואים בצילומים התקדימיים: לסוריה יש מאגרים רבים של נשק ביולוגי להשמדה המונית, מעבר לנשק הכימי שפירוקו החל. היא אינה נדרשת לפרק את הנשק הזה.

ועוד משהו: גם באיראן עוקבים אחר ההתפתחויות (וכנראה גם עוזרים לצבא סוריה להערים על הפקחים). גם האיראנים יודעים כי הפרשה היא מבחן לרצינותה של ארצות הברית ולכוחו של האו"ם, ושהרצינות הזאת תעמוד למבחן כבר בתוך כמה שבועות כאשר יעלו חשדות שאסד מסתיר חלק מן הנשק הכימי שלו.

מה תהיה התגובה? זה יכול ללמד משהו לגבי התקיפות שבה תנהג ארצותה ברית כאשר יתברר שאיראן ממשיכה "לעבוד" על כל העולם ולחתור לנשק גרעיני, למרות מתק השפתיים של הנשיא החדש, חסן רוחאני.