טילי ה"ברק 8" יגנו על אסדות הגז בים

הטיל המתקדם של תע"א ורפאל אמור להיות מענה לטיל החוף-ים הרוסי "יאחונט"

צילום: Natan Flayer

חיל הים יצייד את אסדות הגז המוקמות מול חופי ישראל בטילי "ברק" להגנה כנגד טילי יאחונט, כך מסתמן מן התכניות המעודכנות להגנה על האסדות, הממוקמות במרחק של כ-80 מייל מחופי ישראל - ומול חופי לבנון. בנוסף, כוללות התכניות, הצטיידות בארבע ספינות טילים חדשות, אמצעי תצפית ואיסוף ימיים - גם באמצעות מטוסים ללא טייס.

השימוש בטילי "ברק" נועד לתת פתרון לבעיה החמורה ביותר המטרידה את חיל הים – הטיל הרוסי "יאחונט" שנמכר מרוסיה לסוריה, ולפי הערכות יועבר גם לידי חיזבאללה (אם לא הועבר כבר).

 בשנה האחרונה הפכה אספקת הטיל לסוריה ל"עובדה מוגמרת". טיל ה"יאחונט" מסוגל לפגוע בכלי שיט במרחק של עד 300 ק"מ ובדיוק נקודתי. הוא מצויד בראש קרב שמכיל 200 ק"ג חומר נפץ וטס למטרתו במהירות הגדולה יותר מפי שניים מאשר מהירות הקול.

תכונותיו של ה"יאחונט" מקשות מאוד על היירוט שלו, שכן מדובר בטיל "לוחך ים": במרחק של קילומטרים ספורים מהספינה המותקפת הוא יורד לגובה שיוט של כעשרה מטרים בלבד מעל לפני המים, דבר המקשה על המכ"ם לגלות אותו. ראש הביות של ה"יאחונט"  בנוי כך שקשה מאוד למערכות הגנה אלקטרו-אופטיות "לנעול" עליו במעופו. 

כיום, יש בידי חיל הים את טילי "ברק 1" שפותחו בעשור שעבר במשותף על ידי התעשייה האווירית ורפאל.  הכוונה היא לצייד את האסדות בטילי "ברק 8" הנמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים בתעשייה האווירית.

המערכת אמורה להגן לא רק על האסדה או הספינה הנושאת את הטילים, אלא גם על צי של ספינות השטות יחד במרחב מסוים ולספק לצי כולו הגנה היקפית כוללת, מערכת הבקרה והשליטה מקבלת נתונים ממערכות המכ"ם של הספינות השונות, ומשלבת בינהם כדי ליצור תמונת קרב ואיומים משותפת. 

מערכת "ברק 8" כוללת מרכז שליטה ובקרה (שו"ב) מתקדם, שפותח על ידי מפעל מבת-טילים של התעשייה האווירית. המערכת משלבת ניהול משימה לטובת ניהול מערכת אש בודדת או ניהול אש של מספר יחידות במקביל. ל"ברק 8" מערכת מכ"ם המציגה תמונה המיספרית (בצורת חצי כדור) בזווית של 360 מעלות, מעל הספינה או מערך הספינות. הוא מצטיין ברזולוציה גבוהה, ומאפשר לגלות טילים בעלי שח"ם (שטח חתך מכ"מי) נמוך מאד. המערכת מתאימה גם לפעולה נגד טילי שיוט ימיים "לוחכי-ים", כמו גם נגד איום מטוסים או מסוקים. 

הטיל "ברק 8" הוא חד-שלבי. לטיל מייצבים קבועים בחלקו התחתון ומשטחי ניהוג בחרטום. טילי היירוט מוצבים בזבילי נשיאה ושיגור הקבועים אנכית מתחת לסיפון ספינות הטילים. עם קליטת המטרה, הטיל משוגר אנכית ועובר מיד לטיסה אופקית כדי לפגוע ולהשמיד את המטרה, תוך שהוא מקבל חיוויים ונתונים ממערכת ההנחיה של הספינה. כאשר המטרה נכנסת לטווח מערכות הגילוי העצמיות שלו, הוא מתביית לעברה ומשמיד אותה.המיירט הוא בעל ראש ביות מתקדם, המתאים ליירוט מטוסים וטילים, הטסים בגובה נמוך מעל המים, בכל מזג אוויר.  למשפחת טילי "ברק" יש גם גרסת אוויר –קרקע, להגנה נגד מטוסים. עד כה מכרה התעשייה האווירית את המערכת למדינות זרות (ובראשן להודו), במליארדי דולרים, והצפי הוא למכירות של מיליארדים נוספים.