טורקיה - בין דמוקרטיה לאוטוקרטיה

אל"מ (במיל') ד"ר שאול שי על ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה שנכשל כישלון חרוץ ומביא לחיזוק מעמדו של ארדואן ולדה לגיטמציה של חלק מיריביו ומעניק לו הזדמנות היסטורית לנקיטת שורה של מהלכים לביסוס מעמדו

טורקיה - בין דמוקרטיה לאוטוקרטיה

צילום: AP

רג'פ טאיפ ארדואן, התמנה לתפקיד ראש ממשלת טורקיה בעקבות ניצחון מפלגתו "מפלגת הצדק והפיתוח" האסלאמית, AKP, בבחירות ב 3 בנובמבר 2002. מאז ועד היום ( 2016) הוא מנהיג את טורקיה כראש ממשלה ולאחרונה כנשיא המדינה. במהלך 14 שנות שלטונו הוא התגלה כמנהיג כריזמטי שזוכה לתמיכה ניכרת בקרב העם הטורקי אך גם כמנהיג שנוי במחלוקת שצבר אויבים רבים מבית ומחוץ.

ניסיון ההפיכה הכושל נגד משטרו של ארדואן מבטא את חולשת האליטה החילונית והצבא, את התמיכה של חלק גדול מהאוכלוסייה הטורקית בקו המדיני והפוליטי של ארדואן ואת רצונו של העם הטורקי לשמר את המסגרת של כללי המשחק הדמוקרטיים בכל הנוגע לאופן החלפת השלטון.

ניסיון ההפיכה הכושל מביא לחיזוק מעמדו של ארדואן ,לדה לגיטמציה של חלק מיריביו ומעניק לו הזדמנות היסטורית לנקיטת שורה של מהלכים לביסוס מעמדו . מה הם, אם כן, המאפיינים של טורקיה ביום שלאחר ניסיון ההפיכה:

המערכת הפוליטית בטורקיה - ניסיון ההפיכה הכושל והתמיכה לה זוכה ארדואן מבית ומחוץ מאפשרים לו ליישם שורה של מהלכים לחיזוק מעמדו. מהלכים אלה כוללים טיהור עמוק של הצבא מגורמים שנתפסים כמאיימים על שלטונו. נטרול יריביו בשורות המערכת המשפטית, העמקת שליטתו באמצעי התקשורת והחלשה של יריבים פוליטיים. מטרתו של ארדואן היא לשנות את השיטה הפרלמנטרית הנהוגה כיום בטורקיה, לשיטה נשיאותית שתעניק לו עוצמה גדולה אף מזו הנתונה בידיו כיום. מהלכים אלה מתבצעים תוך פגיעה בדמוקרטיה ובחופש הפרט במדינה ויוצרים מציאות של מעבר מדמוקרטיה לאוטוקרטיה.

האסלאמיזציה של טורקיה - ארדואן הוביל בשנות כהונתו כראש ממשלה ונשיא מגמה של הדגשת הזהות האסלאמית של טורקיה תוך הצגת טורקיה כמודל לאפשרות של קיום מדינה אסלאמית דמוקרטית. ארדואן דוגל באסלאם המזוהה עם האסכולה של האחים המוסלמים ומהווה את מקור התמיכה העיקרי של תנועת האחים המוסלמים במצרים ותנועת החמאס. גישה זו הביאה לעימות חריף בינו לנשיא מצרים א – סיסי ,הרואה בתנועת האחים המוסלמים ארגון טרור ואיום עיקרי לשלטונו. נראה שניסיון ההפיכה, שלטענת ארדואן ,עומדים מאחוריה גורמים חילוניים בצבא ותומכיו של יריבו הגולה בארה"ב, גולן, יחזקו אצלו את האוריינטציה האסלאמיסטית המהווה מקור הזדהות מרכזי של תומכיו.

המערכה נגד הכורדים - במהלך השנה האחרונה מנהל משטרו של ארדואן מערכה פוליטית וצבאית נגד הכורדים בארצו ובעיקר נגד ארגון ה PKK הנוקט בפעילות אלימה נגד השלטונות הטורקיים. נראה כי בעקבות הצלחתו בסיכול ההפיכה נגדו, ארדואן ימשיך לנקוט בקו נוקשה כלפי המיעוט הכורדי בארצו וינקוט גם במהלכים למניעת הקמת ישות כורדית אוטונומית בסוריה.

המערכת הכלכלית - לאחרונה סובלת טורקיה משורה של קשיים כלכליים בין השאר כתוצאה  מהמשבר המתמשך בקשרים עם רוסיה, גל הפגועים במדינה וכעת ניסיון ההפיכה. ארדואן יודע כי חלק ניכר מהפופולריות שלו נבעה מהצלחת הכלכלה הטורקית ולפיכך הוא יצטרך לפעול במהירות לשיפור המצב הכלכלי של ארצו. שיפור יחסי טורקיה עם רוסיה ,ישראל ומדינות נוספות במזה"ת דוגמת מצרים, יוכלו לתרום לשיפור מצבה הכלכלי של טורקיה.

המשבר בסוריה ועיראק והמערכה נגד המדינה האסלאמית - לטורקיה אינטרס חיוני להביא לסיום המלחמה באזור ולגיבוש הסדרים עתידיים שישרתו את האינטרסים של טורקיה ובהם: חיסול האיום של האסלאם הרדיקלי הסלפי של המדינה האסלאמית, מניעת הקמה של מדינה כורדית וסילוק משטרו של אסד וצמצום ההשפעה האיראנית בסוריה. לשם מימוש האינטרסים האלה יפעל ארדואן להרחבת שיתוף הפעולה עם גורמי כוח אזוריים ובהם הברית של המדינות הסוניות בהובלת ערב הסעודית וישראל.

בעיית המשבר ההומניטארי והפליטים - טורקיה מארחת בשטחה קרוב ל- 2 מיליון פליטים, מרביתם מסוריה, עיראק ומדינות מוסלמיות נוספות. הפליטים מהווים מעמסה משמעותית על הכלכלה הטורקית ויוצרים סיכונים של התבססות תשתיות טרור. טורקיה מהווה גם פרוזדור מרכזי להגירת הפליטים לאירופה וסוגיה זו תמשיך לעמוד במוקד המגעים בינה לבין מדינות האיחוד האירופי.

הקשרים עם ישראל - לאחר משבר דיפלומטי שנמשך כשש שנים, הצליחו ישראל וטורקיה לגבש ביולי 2016 הסכם פיוס שהביא לסיום המשבר ביחסים בין שתי המדינות. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במסיבת עיתונאים כי להסכם הפיוס עם טורקיה "יש חשיבות אסטרטגית עבור ישראל". לישראל ולטורקיה יש אינטרסים משותפים ובהם: שתיהן מאוימות על ידי המלחמה בסוריה, לשתיהן יש עניין רב בהשפעה על עתידה, שתיהן קרובות במידה מסוכנת לבסיסיו של ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) ושתיהן מעוניינות בהגבלת ההשפעה האיראנית. במישור הכלכלי, ישראל מעוניינת למכור גז לטורקיה ואילו טורקיה מעוניינת לגוון את מקורות אספקת הגז ובמיוחד לצמצם את תלותה ברוסיה.

בעקבות חתימת ההסכם ציין ראש הממשלה נתניהו כי על רקע הטלטלה במזרח התיכון הוא רצה "לייצר מוקדים של יציבות" סביב ישראל. "ישראל וטורקיה הן שתי מעצמות גדולות באזור והנתק בינינו לא הועיל לאינטרסים המשותפים שלנו ומנע מאתנו לשתף פעולה בתחומים חשובים".                  

ניסיון ההפיכה שנכשל, מציב סימן שאלה לגבי הגדרתה של טורקיה כמוקד של יציבות, לפחות בטווח הקצר. אולם ניתן להעריך כי הבעיות הפנימיות בטורקיה לא יובילו לשנוי בהחלטתו של ארדואן להמשיך את תהליך הפיוס מול ישראל, המגלם בתוכו יתרונות אסטרטגיים וכלכליים משמעותיים לשני הצדדים.

לסיכום, נראה כי ניסיון ההפיכה יוביל לחיזוק שלטונו של ארדואן ולדיכוי חריף של מתנגדיו אולם הטיפול בבעיות היסוד של טורקיה מבית והמדיניות הטורקית בסוגיות אזוריות ובינ"ל לא צפויות להשתנות בעקבות סיכול ההפיכה.

המחבר הוא מנהל המחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה ובעבר סגן היה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי.