חתול החולות שומר על הגבול

רכב ה"קרקל" משמש את לוחמי מג"ב במשימות בט"ש מגוונות. מוריה בן יוסף ועופר צידון התלוו לכוחות במהלך סיור ב"עוטף ירושלים", וחזרו עם תובנות על השילוב בין הלוחם לרכבו

לוחמי מג"ב בסיור (צילום: עופר צידון)

"אני חושב שצריך להתחיל את השיחה על 'קרקל' באמירה 'ללכת עם ולהרגיש בלי'", אומר רב פקד אהרון קינרייך, ראש ענף טכנולוגיות ואמצעי לחימה במשמר הגבול, כשהוא מתאר את רכב ה"קרקל" הממוגן המשמש למשימות ביטחון שוטף. קינרייך עמד בראש פרויקט ה"קרקל" ביחד עם רב פקד יצחק יונאי ממחלקת תחבורה במשטרת ישראל. למה הוא מתכוון? כדי להבין, יצאנו לשטח.

לוחמי משמר הגבול פרוסים מכפר ע'ג'ר ברמת הגולן ועד מסוף טאבה בגבול עם מצרים, אולם אחת הגזרות המרכזיות בהן הם פעילים מכונה "עוטף ירושלים" - תוואי גדר של 168 קילומטר מהר אדר שמצפון מערב לירושלים ועד לגוש עציון בדרום. התוואי מורכב מגדר ומחומה, שחוצצת בין ריכוזי האוכלוסייה הישראליים והפלשתיניים. בחלק מהתוואי, בניית הגדר מעוכבת עקב הליכים משפטיים, ומתקיים חיכוך קבוע עם תושבים פלשתיניים ומפגינים, שמתנגדים לבנייתה.

הלוחמים מסיירים עם הרכב לאורך גדר ההפרדה - "המכשול" כפי שהם קוראים לה, ומידי פעם גם נכנסים עם הרכבים לתוך הכפרים הסמוכים. מתוך 70 רכבי "קרקל" שנמצאים כיום בשטח כ-60 נמצאים בשימוש מג"ב. רכב ה"קרקל" (חתול חולות – SAND CAT) נכנס לראשונה לשירות משמר הגבול בסוף שנת 2010. הוא מבוסס על שלדת הרכב 350-F בדגם מקוצר מתוצרת פורד, ומיוצר על ידי מפעל פלסן סאסא. הרכב פותח על מנת שיחליף את ג'יפ ה"סופה" מתוצרת תעשיות רכב נצרת (תע"ר). "אנחנו אחראים על הביטחון השוטף והסדר הציבורי, והקרקל הוא פלטפורמה לניוד לוחמים המיועדת לתת מענה נגד מטענים וירי, שהם איומי הייחוס שלנו", מספר קינרייך.

"הרכב תוכנן במסגרת עבודת מטה נרחבת, והיה חשוב לנו שהוא יהווה סביבת עבודה אופטימלית. באנו עם דרישות מבצעיות שהוא יוכל לשאת חמישה לוחמים או ארבעה לוחמים עם עצור אחד, כולל מקום לציוד האישי ותחמושת. היה חשוב לנו במיוחד הנדסת אנוש מתקדמת, ששמה דגש על הנוחות של הלוחמים מבחינת ישיבה, מיזוג, שדה ראייה, הנחת הציוד ופריקת הרכב.

"בשנה האחרונה, אנחנו עדים להתפתחות תופעה של ירי מכוון על שוטרים. במקרים כאלה, הלוחמים לא צריכים לצאת מתוך הרכב בשביל להשיב אש. ניתן לתת מענה של 360 מעלות מתוך הרכב, והוא מאוד בטוח. הלוחם צריך לשנות במקרה הזה את התפיסה, הרי אם יורים לכיוונו, האינסטינקט של הלוחם הוא לצאת במהרה ו'לסיים את העסק', כאן אנחנו בעצם אומרים לו, חכה אל תצא, תנסה לפעול מתוך הרכב ותצא רק אחרי שהשטח יירגע".

שקע להטענת אייפון

ב"קרקל" מותקנת, בנוסף למערכת כריזה, גם מערכת אינטרקום שכוללת מיקרופון חיצוני ומאפשרת לדבר עם מקור האיום. על הדלתות של הרכב ישנן רתמות עליהן תולים הלוחמים את הנשק והקסדה, יש מקום לבקבוק מים, ואפילו שקע להטענת הטלפון הסלולרי ליד כל מושב.

"את הרכב לא ניתן לפתוח מבחוץ, מה שגם מסייע להגן על הלוחמים. מתכנני הרכב לקחו בחשבון גם אזורי חפיפה בשולי הדלתות, שאינם משוריינים בדרך כלל, ודאגו למגן גם אותם כדי שלא יוכל לחדור דרכן כדור. בקדמת הרכב ישנו מיגון ברזל כפול נגד יידוי אבנים ובגג הרכב ישנו צוהר שנפתח כלפי מעלה, ומאפשר ללוחמים להציץ החוצה או לירות תוך כדי שהם זוכים למיגון של פלטת מתכת". לדברי קינרייך, "גם אם יורים לעבר הגלגלים, זה לא משפיע על תנועת הרכב, כל עוד לא מדובר במטענים, זאת כיוון שישנה השוואת לחצים בצמיג, והשלדה שלו היא דסקית קרמית, שמאפשרת לו להמשיך לנסוע. עלותו של רכב אחד היא כ-700 אלף שקל".

עם כניסתו של ה'קרקל' לשימוש החליטו במשטרה ובמג"ב להקים בית ספר שיכשיר את הלוחמים לנהוג בכלי המאסיבי. "ישנם יותר נפגעים בפעולות השגרתיות במהלך הנסיעה בדרך לאירוע, מאשר באירועים עצמם", מספר פקד אנטולי קורייב, מפקד מגמת הנהיגה במג"ב שהספיק בעברו כבר לשרת ביחידת המסתערבים, ביחידה ללוחמה בטרור וגם כקצין מבצעים בחברון.

"מאוד חשוב לנו להכשיר את הנהגים כראוי. המשקל הכולל של ה'קרקל' הוא 5.2 טון. זה רכב צבאי מבצעי, אולם במסגרת הפעילות השוטפת ישנן גם פעמים שאנחנו מסתובבים באזורים אורבניים וזה מאוד מסוכן. אצל הלוחמים קיימת התלהבות רבה כשהם נוהגים בכלי כזה וצריך לרסן את ההתלהבות הזו ולזכור שגם זה בפני עצמו כלי קטלני ועל ידי שימוש לא נכון גם יכול לרסק משפחה שלמה. הצלחנו לצמצם את היקף תאונות הדרכים ברכב בכ-50 אחוז ואני מקווה שמספר התאונות רק ילך וירד".

שיפורים חדשים

ה"קרקל" נבחן כבר במסגרת הפרות הסדר הקשות ביותר ושימש לפעילויות במחנות פליטים שועאפט, קלנדיה, איסוויעה ועוד. לוחמי מג"ב מגיעים למחנות הפליטים האלה ולכפרים הפלשתיניים, לצורכי שיטור שגרתיים, על רקע פלילי.

"מחנה שועאפט הוא אחד המקומות הבעייתיים ביותר בגזרה שלנו", מספר סגן ניצב רפאל בן דוד שמשמש מג"ד בעוטף ירושלים, "מדובר במחנה הפליטים היחיד שהוא בשליטה ישראלית מלאה. מסיבות הומניטריות השאירו את המחנה מעבר לגדר, וכל השירותים מבוצעים על ידי מדינת ישראל ועיריית ירושלים.

"כל כניסה לשועפאט, בין אם זה כדי לעצור מישהו ובין אם לסייע למישהו, מלווה בהפרות סדר ובמהומות נוראיות. יש שם בניה ישנה לצד התפתחות של רבי קומות, והיו אפילו מקרים שזרקו על כוחותינו מקררים ודודי שמש מגובה של עשרות מטרים. ברכבים הקודמים זה היה פוגע ומעוות לגמרי את הרכב, וכמובן מסכן מאוד את הלוחמים. כעת, אנחנו מצליחים לשמור על שלמות ובריאות הלוחמים ולבצע את המשימה", אומר סגן ניצב בן דוד.

לדברי רב פקד אהרון קינרייך, הם ממשיכים כל העת לנסות לשפר את מכלולי הרכב ולחזקו. "איומי הייחוס והאתגרים שעומדים מולנו הולכים ונעשים מורכבים ומסוכנים יותר, ואנחנו עובדים על כל מיני פתרונות", ציין, מבלי לפרט.