חצי גוף, חצי מכונה

תמיר פורת במאמר על מיגון לביש

התפתחות הטכנולוגית של הלוחמה יכולה להיות מחולקת לשני תחומים בסיסיים: זה שעוסק בדרכים להריגת אנשים (אמצעי לחימה) וזה שעוסק בדרכים להגן על אנשים מלהיהרג (מיגון). שריון הגוף נתפס עוד בעולם העתיק כדרך יעילה להגן על איברים חיוניים מלהיפגע בקרב.

השריון כיסה בדרך כלל את הראש, את פלג הגוף העליון ולפעמים גם את הגפיים. במהלך השנים נעשה שימוש במיגוון חומרים למטרת מיגון אישי, אך הייתה זו המתכת שבמשך שלושת אלפים שנה היתה חומר הגלם המועדף על לוחמים.

את ראשית דרכה עשתה המתכת בשריון הלוחמים של יוון העתיקה במאות השביעית והשישית לפנה"ס. שריון זה התאפיין במגן פלג גוף עליון, שעוצב בדרך כלל בצורת גוף חשוף ושרירי, בקסדה, שכיסתה את מרבית הפנים ובמגני גפיים תחתונות. השריון היווני היה יצוק כולו מברונזה ועוגן לגוף בעזרת רצועות עור. משקל מגן הגוף בלבד הגיע ל-22 ק"ג בממוצע.

כשלוחם ספרטני היה ממוגן מכף רגל ועד ראש, הוא יכל היה להגיע למשקל עודף של 35 ק"ג.

יש לזכור שכמו פעמים רבות בהיסטוריה הצבאית, לא כל לוחם יכל להרשות לעצמו מיגון כל-כך מושקע ופעמים רבות נאלץ להסתפק במגן יד ובקסדה בלבד.

בתקופת רומא העתיקה חלה התפתחות רבה בתחום המיגון האישי. השריון שפותח עבור הליגיונרים הרומיים אפשר תנועה נוחה יותר וזאת במשקל נמוך יחסית. שתי גרסאות השריון הנפוצות היו ה-Lorica Hamata וה-Lorica Segmantata. הראשונה היתה למעשה שריון שנארג לכדי חולצה מאלפי טבעות מתכת על-פי דוגמא שהועתקה מהקלטים. השניה היתה פיתוח רומי מקורי שעיקרו יחידות מתכת מודולאריות השכובות זו לצד זו ואחוזות ברצועות עור וצירי נחושת. יתרונה הגדול של ה-Lorica Segmentata היה במשקלה הקל (כ-6.5 ק"ג), ברמת המיגון הגבוהה שלה ובקומפקטיות האיחסון. השימוש על פני מאות שנים (עד המאה ה-2 לספירה) הינה עדות להצלחתו הרבה של שריון הליגיונרים הרומי. הטכניקה בה נבנה שריון זה משמשת עד היום בעיצוב חליפות מיגון לפיזור הפגנות.

"תור הזהב"

תור הזהב של שריון הגוף הגיע ללא ספק בתקופת ימי הביניים. האבירים, שנלחמו עבור המלכים, לקחו את מיגון הגוף לקיצוניות שטרם נראתה בהיסטוריה. כל איבר בגוף כוסה בלוחות ברזל והאביר היה למעשה מבצר מהלך. מעבר לכיסוי המלא על הגוף היו לשיריון האבירים מאפיינים ייחודיים נוספים. ראשית, כל שיריון נתפר במיוחד לאביר שנשא אותו. דבר שגרם לשיריון להיות יקר מאד. שנית, שיריון האבירים נהפך למורכב מכאנית ודרש מיומנות ייצור גבוהה. שלישית, מאחר והשיריון נהפך לסמל סטטוס, הושקעו מאמצים רבים בקישוטו וזאת על ידי מיטב אומני התקופה. האבירים לא היו רק נלחמים עם השריון אלא גם משחקים איתו במיני טורנירי ראווה. לעיתים היה לאביר שריון פשוט למלחמה ושיריון מקושט וראוותני למשחקים.

משקל השיריון היה כ-25 ק"ג והתנועה בו היתה קשה ומגושמת. להסתרת הפנים היה תפקיד פסיכולוגי במניעת חשיפת רגשות הפחד או המאמץ מהאוייב. על פי רוב, התמודד השריון באופן מוצלח עם כלי הנשק של התקופה שכלל וחרבות, גרזנים, חיצים וחניתות.

בתקופה מקבילה, אך באיזור גאוגרפי אחר לחלוטין, התפתח שיריון גוף מעניין וצבעוני אחר. היה זה שריונם של הסמוראים. מעמד הסמוראים היה מעין אצולה צבאית שפעל בשליחות המלך, בדומה לאבירים באירופה. שריונם כלל הגנה על כלל הגוף ונעשה בתחילה מעור חיה מוקשח. הופעת אבק השריפה ובהמשך כלי הירייה אילצו את הסמוראים להכניס לוחות מתכת בשריונם. מאפייני שריון הסמוראים היה בשילוב המעניין בין בד, עור ומתכת ושזירתם לכדי חליפה צבעונית אחת. כיסוי הפנים, שהיה קיים ברבות מחליפות השריון, שימש  למטרת הפחדת היריב. שריון הסמוראים שרד שנים רבות ונראה עדיין בשדות הקרב של אמצע המאה ה-19.

בראשית עידן הנשקים בעלי אבק השריפה, כשמהירות הלוע של הקליעים היתה עדיין נמוכה, הצליח שריון המתכת של הלוחמים לעצור כדורים שנורו מטווחים קצרים. סיבה זו לבדה גרמה, למשך תקופה מסוימת, להגברת השימוש במיגון לוחות המתכת ולהגדלת עוביים.

ההתפתחות במאפייני ההאצה של הקליעים והשיפור בכושר החדירה, גרם לתהליך של הסרת לוחות המתכת מאיזורים רבים בגוף. נהיה ברור שידו של הקליע על העליונה. כעת ההעדפה הייתה לעבר הניידות ופחות לעבר המיגון.

בתקופה הנפוליאונית נותר עיקר המיגון המתכתי באיזור פלג הגוף העליון ושימש בעיקר פרשים. ניסיונות לשימוש במגני מתכת נעשו גם במלחמת האזרחים האמריקנית, אך לרוב היו אלו פתרונות שטח קלוקלים. שירת הברבור של המיגון המתכתי היתה במלחמות העולם הראשונה והשנייה. במלחמת העולם הראשונה הכניסו הגרמנים את ה-Sappenpanzer.

משקלו היה 11 ק"ג, הוא כיסה את פלג הגוף העליון והגן בעיקר מקליעים שנורו ממרחק ומרסיסים. עקב סירבולו, שימש בעיקר למטרות שמירה.

במלחמת העולם השנייה היו אלו הרוסים  שהצליחו לייצר מיגון מתכתי יעיל כשהכניסו לשימוש את ה-Stalynoy Nayrudnik. מיגון פלג גוף עליון זה, ששקל 3.5 ק"ג והיה בעובי 2 מ"מ, הצליח לעצור קליעי 9 מ"מ שנורו ממקלעי MP40 בטווח 100מ' ומעלה. את תהילתו קיבל בקרבות הרחוב בסטלינגרד. מתקופת מלחמת קוריאה ועד ימינו, החלו שולטים בתחום המיגון האישי חומרים מרוכבים קלי משקל ובעלי עמידות מעולה לירי.

עדנה לא צפויה למורשת שריון האבירים המתכתי דווקא, הגיעה מכיוון הוליווד ותעשיית המשחקים, כאשר דמויות דימיוניות כגון Iron Men והלוחמים בסדרת המשחקים Halo הפיחו חיים באופן מודרני ומעוצב בחליפות האבירים. טכנולוגיית חומרים מתקדמת ואמצעי הנעה ביו-מכאניים מאפשרים כביכול לדמויות אלו לנוע בחופשיות ולבצע משימות על אנושיות.

כל אלה בשילוב עיצוב מדהים ואמין משרים את התחושה שאולי באמת כך נראה העתיד של עולם המיגון.

אולי יעניין אותך גם

שיגור הגשושית האמירתית ״אל-אמאל״ למאדים ביולי 2020. צילום: Yomiuri Shimbum via REUTERS

איחוד האמירויות תשגר לחלל את האסטרונאוטית הראשונה בעולם הערבי

נורה אל מטרושי בת ה-27 תעבור הכשרה במרכז נאס״א בטקסס יחד עם שלושת האסטרונאוטים הנוספים של האמירויות, שאחד מהם נבחר ביחד איתה. אמיר דובאי: ״סומכים עליהם שיאדירו את שם איחוד האמירויות בשמיים״