חייבים למצוא מימון לייצור והצבת 4-6 סוללות של "שרביט קסמים"

סבב ההסלמה האחרון בדרום חשף את התקלות בשמירה על העורף; ומדוע לא הוזמנו 10 סוללות נוספות של כיפת ברזל באופן מיידי? שוב נשכח חייל בכפר פלשתיני, כבר אין משמעת בצה"ל; והאם צה"ל מוכן ל"צעדת מיליון" נוספת לעבר גבולות המדינה?, פותחים שבוע עם אריה אגוזי, כל ראשון

חוסר האמון של כמה ראשי רשויות בדרום המותקף בפיקוד העורף, הוא יותר מאשר מקרה מקומי. מדובר בתקלה קשה מאוד שעלולה להפוך לחמורה מאוד, אם הלחימה בדרום תתחדש ובעיקר אם יהיה עימות צבאי עם איראן.

מיליון התושבים באזור הדרומי הפסיקו להאמין לכל מה שיש ממנו ריח של שלטון מרכזי. אין להאשים אותם. אחרי שנים של חיים בצל רקטות ופצמר"ים יש עדיין ישובים ואפילו בתי ספר בלתי ממוגנים. המדינה מעלה באמון. אנשי פיקוד העורף עושים כמיטב יכולתם, אבל זו יכולת מוגבלת מאוד.

כתבתי כאן לא פעם שכל תרגילי העורף שערך הפיקוד מיותרים. כתבתי שעד היום אין גוף מתאם אחד בין כל כוחות ההצלה במקרה של מלחמה. הממשלה לא עושה את המוטל עליה. התושבים איבדו אמון. זה מצב חמור ביותר כי העימות בשבוע האחרון אינו האחרון. הוא כנראה רק קדימון מצומצם למה שעוד צפוי לנו. גם מינוי של שר חדש לביטחון העורף לא יפתור את הבעיה.

כאן צריך תכנית רצינית לגוף מרכזי מתאם והרבה כסף. שניהם לא קיימים.

משמעת בצה"ל - המלצה

שוב נשכח חייל מגדוד 72 באזור פלשתיני. מי שלא מבין שבצה"ל משמעת - גם של מפקדים, היא רק המלצה - לא מבין את גודל הבעיה. מי שלא מבין עד כמה העסק עובד ללא משמעת בסיסית מכסה את עיניו נוכח המציאות הקשה. כל הפיתוחים הטכנולוגיים שיועמדו לרשות צה"ל לא יסייעו אם צה"ל לא ינוהל במסגרת של משמעת נוקשה.

גם צבא העם חייב להיות מנוהל על פי סט של תקנות משמעת ברורות. דווקא בגלל כל המערכות הטכנולוגיות שעומדות כיום לרשות הצבא, הנושא האישי, ההתנהגות של החייל הבודד, חייבת להיות בפוקוס. מישהו במטה הכללי שכח את העניין הזה.

גם פרשת ההתעללות בחיילים בחטיבת גבעתי שחשפה ידידתי כרמלה מנשה מקול ישראל שייכת לעניין. המפקדים ידעו שחיילים ותיקים מתעללים בחדשים ושתקו. זו לא הפעם הראשונה. המטכ"ל היה צריך לנקוט יד קשה נגד תופעות כאלה, שאין להן דבר עם חישול החיילים ביחידות קרביות. אבל כמעט דבר לא נעשה. שוב. משמעת בצה"ל זו המלצה.

הריטואל הישראלי הקבוע

הכל כאן נעשה בשליפות. גם אחרי שהובהר בסבב הלחימה הקודם בדרום שמערכת "כיפת ברזל" עושה את העבודה , לא רץ משרד הביטחון עם צ'ק לחברת רפאל והזמין עוד 10 מערכות כאלה. היה צורך בסיוע אמריקני ובעוד סבב לחימה כדי ששר הביטחון יכריז שהוא ממליץ לקבוע שפרויקט "כיפת ברזל" הוא "פרויקט חרום לאומי".

בוקר טוב אדוני השר. אתה, הביטחוניסט הידוע, לא הבנת שזה כך לפני הסבב האחרון? רק אחרי שכל פוליטיקאי מדרג ב' או ג' התייצב לראיון טלוויזיה על רקע אחת מ"כיפות הברזל", הבין ברק שצריך לעשות צעד בעניין. ושימו לב הוא דיבר על צורך להכריז. למה הוא לא הכריז. זה במגרש שלו. מי היה מסרב לו במקרה הזה?

עכשיו יעברו עוד חודשים ומי יודע אם בסוף זה יקרה. בשנה הבאה יצטרכו כנראה להחליט כבר על ההצטיידות במערכת "שרביט קסמים" המיועדת ליירוט רקטות ארוכות טווח. אין בכלל ביטחון שגם במקרה הזה לא יחזרו על הטעות. צריך למצוא מימון מיידי לייצור והצבת לפחות 4-6 מערכות כאלה.

בישראל יש מסורת של שכפול טעויות. זה מוליד אחר כך ועדות חקירה. ריטואל ישראלי.

לקראת מצעד נוסף?

יש ידיעות מודיעיניות על "צעדת מיליון" לעבר כמה מגבולות ישראל. אם לשפוט על פי הניסיון בגולן בשנה שעברה, צה"ל לא מוכן לאירוע בסדר גודל כזה. אז יש עוד זמן להתכונן. מטוסי המטען של אל על יכולים להטיס לישראל מלאי חירום של ציוד חדיש לפיזור הפגנות המוניות. צריך לטפל בהפגנה כזו בהחלטיות ולא לתת לה להידרדר למקומות אליהם היא הגיעה בגולן בשנה שעברה.

יש אמצעים יעילים לצנן את ההתלהבות של מפגינים. ואם כל זה לא יעזור ותהיה מהם סכנה לתושבים שחיים סמוך לגבול או לחיילי צה"ל, צריך יהיה לשקול אמצעים קשים יותר מתותחי קול, תותחי מים, חומרי סרחון וכיוצא באלה אמצעים לפיזור מתפרעים. גבול בין מדינות , בעיקר בין כאלה שבמצב מלחמה, צריך להיחשב חומה שלא עוברים אותה. מי שלמרות את עובר,שם את נפשו בכפו. אבל לכך צריך נחישות, דבר שאזל ממלאי מחסני הממשלה.

מפקירים את העורף

פיקוד העורף הודיע לציבור כי בקרוב תופסק חלוקת ערכות המגן לאזרחים. עיתוי מושלם. בשיא הדיבורים על תקיפה באיראן , נגמר התקציב לפרויקט הערכות. שני המפעלים שמיצרים אותן מתקשים כבר מזמן להמשיך ולפעול. כשמערכת הביטחון לא רוכשת אין אפשרות להחזיק קווי ייצור. אז לחלק גדול מאוד מהאוכלוסייה אין ערכות מגן, לחלק גדול אין מקלטים ולחלק גדול אין אפילו משהו שדומה למיגונית בסטייל הדרום.

אני מציע לכל אלה שאמונים על ביטחון העורף להכין את החומר לוועדת החקירה. היא תקום במוקדם או במאוחר, לפני מלחמה או אחריה. מדינת ישראל פשוט שכחה את העורף . חוץ מדיבורים על כך "שהעורף הוא החזית", לא נעשה כמעט דבר. אני מתריע על כך כמעט שבוע אחרי שבוע אבל כך עושים גם אחרים. הכל נופל על אוזניים אטומות. אף אחד לא לוקח אחריות. מדיניות הגנת העורף לא קיימת.

לו הפולטיקיאים שהצטלמו על רקע מערכות "כיפת ברזל" בדרום בשבוע שעבר, היו טורחים מעט לא מול מצלמות, הכל היה שונה. אבל לדרוש את ארגון העורף למלחמה זה לא פוטוגני. הבעיה שבישראל גם אימת ועדת חקירה כבר לא מה שהיה פעם. הכל הפקר.

***
לכל הטורים של אריה אגוזי

אולי יעניין אותך גם