ועידות פסגה ערבית ראשונות

ב-13 ינואר 1964, לפני יובל שנים, נתכנסה בקהיר ועידת פסגה ערבית, ראשונה מסוגה, שיזם נשיא מצרים גמאל ע-נאצר. על הפרק - הדרישה הסורית לפתוח במלחמה נגד ישראל כדי למנוע את הפעלת "מוביל המים הארצי"

ב-13 ינואר 1964, לפני יובל שנים, נתכנסה בקהיר ועידת פסגה ערבית, ראשונה מסוגה, שיזם נשיא מצרים גמאל ע-נאצר. עד אז, הדיונים הבין-הערבים ברמה הגבוהה ביותר היו בדרג של שרי חוץ. עכשיו התכנסו שליטי המדינות, מלכים ונשיאים.

העילה המידית לכינוס הייתה הדרישה הסורית לפתוח במלחמה נגד ישראל כדי למנוע את הפעלת "מוביל המים הארצי". המוביל, שאמור היה להעביר מים מהכנרת לנגב, היה פרויקט התשתית הגדול ביותר של מדינת ישראל עד לאותו זמן, והוא עמד להיות מופעל ביוני 1964.

המלחמה על המים עמדה במוקד אירועי הביטחון השוטף בשלש השנים הבאות. משך שנים היתה סוגיית המים נושא חיוני לדיונים עם ארצות ערב, כולל ניסיונות תיווך אמריקנים לחלוקת המים בין השותפות על מי הירדן : סוריה, לבנון, ירדן וישראל.

בוועידת הפסגה הערבית בינואר 64 התקבלו שלש החלטות מרכזיות שהשפיעו משמעותית על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לדורות רבים:

א. הטיית מי הירדן. מדינות ערב החליטו כי לא תצאנה למלחמה ,אלא הן יטו שניים מתוך שלושת מקורות נהר הירדן הזורמים לכנרת: לבנון תטה את נהר החצבאני הנובע בשטחה לנהר הליטאני ואילו סוריה תטה את נהר הבניאס ברמת הגולן לירמוכ בירדן. שני המקורות האלו מספקים כמעט מחצית ממי נהר הירדן, וע"י הטייתם תדולל הכנרת ומוביל המים הארצי יהפוך לחסר תועלת.

ב. הקמת מפקדה ערבית מאוחדת (מפע"מ ), שמושבה יהיה בקהיר, ותפקידה לתאם בין צבאות ערב ולקדם התעצמות צבאית של מדינות ערב.

ג. הקמת הארגון לשחרור פלסטין ( אש"פ) ובמסגרתו כוח צבאי שייקרא "צבא השחרור הפלסטיני" (צש"פ ).

בעבור ירדן הייתה וועידת הפסגה "כרטיס כניסה" מחודש לחיק הקונצנזוס הערבי , והיא אף זכתה לברכתו של עבד א- נאצר . במהלך הוועידה חודשו היחסים הדיפלומטיים בין מצרים לירדן . להחלטה בנושא הפלסטיני היו תוצאות מרחיקות לכת על עתידה של ירדן, על המבנה הדמוגרפי והטריטוריאלי שלה.

הקמת "הארגון לשחרור פלסטין"

ב-28 מאי 1964 הוכרז חגיגית ורשמית על הקמת "הארגון לשחרור פלסטין" (אש"ף ) בכנס של "המועצה הלאומית הפלסטינית" במלון אינטרקונטיננטל בהר הזיתים בירושלים. לראש הארגון נבחר אחמד שוקיירי, הנציג הפלסטיני בליגה הערבית והמועצה אשרה את "האמנה הפלסטינית", מסמך יסוד להבנת האידאולוגיה הפוליטית של הארגון.

מסמך זה עבר כמה שינויים ב-1968 . מפתיע כי המסמך פורסם בארץ לראשונה רק ב-1971 על ידי פרופ' יהושפט הרכבי , מי שהיה בעבר ראש אמ"ן. בספטמבר 1964 בועידת הפסגה הערבית השנייה באלכסנדריה נקבע כי העבודות יחלו בחודש נובמבר 1964 .

ישראל עקבה מקרוב ובקפדנות אחר ההכנות של הסורים להטות את מי הירדן. בתחילת 1965 התנהל בישראל ויכוח פנימי בשאלה כיצד על ישראל להגיב על תכנית ההטייה הערבית . ראש הממשלה אשכול ועמו הרמטכ"ל רבין, ראש המוסד עמית וראש אמ"ן יריב סברו כי יש לפתור את הנושא בלי להסתכן במלחמה כוללת .

בפעילות מבצעית בשנתיים 1965 - 1966 תקפו מטוסי חיל האויר ותותחי ארטילריה וטנקים את הציוד ההנדסי להטייה . התקיפה האווירית האחרונה ביולי 1966 הביאה להפסקת העבודות . היה זה הישג חשוב למערכת הביטחון הישראלית שידעה לזהות היטב את הסיכון במועד, לאסוף מידע מדוייק על הנעשה בשטח ולתת תשובה מבצעית מוחצת לביטול האיום האסטרטגי על מדינת ישראל.

אולי יעניין אותך גם

שר הביטחון היווני ניקולאוס פנאגיוטפולוס עם יורם שמואלי מנכ״ל חטיבת כלי טיס באלביט מיד לאחר החתימה על החוזה

קרדיט אלביט מערכות

5.4 מיליארד ש"ח: נחתמה עסקת הענק הביטחונית בין משרדי הביטחון של ישראל ויוון

ההסכם בין המדינות כולל הקמה ותפעול של מרכז בינלאומי לאימוני טיסה לחיל האוויר היווני, ע"י חברת 'אלביט מערכות', למשך כ-20 שנה, בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר (כ-5.4 מיליארד ש"ח)