התקיפה הוקפאה - לא בוטלה

ההסכם בין איראן למעצמות שנכנס השבוע לתוקפו, לא מוריד מהשולחן את אופציית התקיפה הצבאית. אם ישראל תאסוף ראיות להמשך העשרה איראנית, תקיפה נראית לגמרי אפשרית

מבחינת ישראל, ההסכם בין איראן למעצמות שנכנס השבוע לתוקפו, מצריך שני צעדים מידיים: מצד אחד, לעשות מאמץ מיוחד לאיסוף מודיעין שיוכיח כי איראן מוליכה שולל את כל העולם וממשיכה לחתור לפצצה גרעינית, ובמקביל לערוך הכנות לקראת אפשרות שישראל תיאלץ בסופו של דבר לתקוף לבדה באיראן, כדי לסכל את התוכנית הגרעינית.

חשוב לזכור בהקשר הזה כי ההסכם שאושרר השבוע בז'נבה נחתם למרות התנגדות עזה של ישראל. כמעט עד לרגע האחרון ניסו צוותים ישראליים (בעיקר בראשות ראש המטה לביטחון לאומי, יוסי כהן) לשכנע את האמריקאים וגם את נציגי המעצמות האחרות שההסכם הוא שגיאה היסטורית.

תפיסת המציאות של קובעי המדיניות ושל המודיעין הישראלי היא שהסיכוי שאיראן תוותר באמת על תוכנית הגרעין הוא אפסי, וההסכם הוא רק הונאה שנועדה להקל את הסנקציות על האיראנים, בזמן שהם ימשיכו לפתח את הפצצה הראשונה שלהם הרחק מעיני הפקחים של סבא"א.

לאחר החתימה על הסכם העקרונות עם איראן לפני למעלה מחודש היו חילוקי דעות לגבי פרשנות של כמה סעיפים בהסכם ובראשם השאלה, האם לאיראן מותר להמשיך לפתח צנטריפוגות שיוכלו לשמש להעשרת אורניום גם לצרכים צבאיים (ולא רק להפקת חשמל, כפי שהותר לאיראן דה-פקטו). הפרשנות הישראלית הייתה שלאיראן אסור לייצר אפילו צנטריפוגה אחת חדשה, למעט כתחליף לאלו שיישברו.

האיראנים מיהרו להכריז כי ימשיכו לפתח צנטריפוגות מדור חדש, כדי שיוכלו להעשיר אורניום בצורה יעילה ומהירה יותר. כצפוי, המערב פחות או יותר התקפל בנקודה זו, בהסכם הביניים שנכנס השבוע לתוקף. הערכות הממשלה בישראל, שלפיהן ארצות הברית לא תתקוף באיראן בשנת 2014 הן כנראה נכונות: אובמה הוכיח כי מבחינתו העדפת דיבורים על פני כל תקיפה היא אידיאולוגיה.

גם מבחינת ירושלים, בנסיבות המדיניות הקיימות אין אופציה מדינית מעשית לתקיפה, אבל המצב יכול להשתנות בתוך חודשים. אם ישראל תצליח לאסוף ראיות מודיעיניות לכך שאיראן ממשיכה "לעבוד" על הפצצה האטומית, הקבינט עשוי להתכנס לישיבות דרמטיות ולהורות על תקיפה כבר בקיץ או בסתיו הקרובים. זה אינו תסריט בדיוני.

לאור ההערכה החד משמעית בישראל שההסכם הוא הונאה, נשאלת השאלה: האם יש סיכוי שאיראן בכל זאת תקפיא את חלום הגרעין שלה? כי אחרי הכל, האמריקאים לא לגמרי פראיירים, והם קבעו לא מעט מנגנונים שיבטיחו מעקב הדוק אחר הפרויקט הגרעיני. גם האמונה שסוריה תתפרק מהנשק הכימי שברשותה לא הייתה רבה, ובכל זאת זה קורה בימים אלה.