השריון עשה היסטוריה ועכשיו הוא מתעדכן

אפרים לפיד חוזר להקמת חיל השיריון ומשרטט את ההיסוריה שלו בצה"ל

טנקי קרומוול שהניחו יסוד להקמת חיל השריון

בימים אלה מציינים בעולם מאה שנה להולדת הטנק, אמצעי הלחימה שנכנס לשרות במלחמת העולם הראשונה. יותר מאוחר במאה הקודמת, היינו עדים להקמת חיל שריון במדינת ישראל החדשה.

וזה תחילתו של הסיפור. עם ההחלטה באו"ם על הקמת המדינה הצהירו הבריטים כי המנדט יסתיים עד אוגוסט 1948. ההכרזה על הקמת המדינה הוקדמה, כידוע, ל-14 במאי, ובאותו יום גם עזב הנציב העליון את אדמת ארץ ישראל. חיילים בריטים רבים ששרתו בארץ נשארו כאן לקפל את הציוד הצבאי הרב, ויום סיום הנוכחות הצבאית הבריטית כולה נקבע לליל 30-29 ביוני 1948. הלילה האחרון היה לחיילים הבריטיים הזדמנות להתהולל ולהשתכר. שני חיילים, מייק פלנגן טנקיסט אירי והארי מקדונלד, מכונאי סקוטי, הגו חזון מטורף: להקים ליהודים במדינתם החדשה חיל שריון.

הם ידעו כי ליהודים יש אמצעי לחימה מוגבלים, מספר מטוסים, תותחים, נשק קל, כלי רכב משוריינים (מהסוג שליוו שיירות לירושלים), אך אין טנקים. השניים השתלטו על שני טנקי קרומוול מהארסנל הבריטי בבסיס ליד יגור, מטנקים שעמדו להיות מועמסים ביום המחרת על אנייה בנמל חיפה, ושעטו אתם לכיוון תל-אביב. בסופו של לילה סוער הטנקים הוצבו עם שחר במגרשי התערוכה הישנים בצפון תל-אביב מוכנים לקרבות מלחמת העצמאות. הם לקחו חלק במבצע "דני" לכיבוש רמלה, לוד לטרון ורמאללה במסגרת חטיבה 8 , חטיבת השריון הראשונה בצה"ל, בפיקודו של יצחק שדה.

שדה ביקש מהבריטים לקנות חלק מהטנקים בכסף מלא, אך הבריטים סרבו כדי לא לקחת צד בסכסוך הישראלי-ערבי. פלנגן הכיר במהלך מלחמת העצמאות את רות, גרמניה שברחה עם משפחתה לישראל והצטרפה לפלמ"ח. הם התחתנו, התגיירו והקימו משפחה בקיבוץ שער העמקים. פלנגן, אשר ערק מהצבא הבריטי, לא יכול להגיע לבריטניה. הוריו בקרו אותו בארץ רק לאחר לידת בנו. פלנגן הלך לעולמו בפברואר השנה ונטמן בבית העלמין בשער העמקים.

נכדו ליאור התגייס לשריון ב-1990 והוא כיום רס"ן במילואים. שני הטנקים המשיכו לשרת את חיל השריון עוד מספר שנים והפכו לסמלו, כאשר צלליתם נחרטת בסמל החיל בכומתה. כשהם הוצאו מהשרות הוצב אחד מהם במוזאון יד לשריון בלטרון.

השבוע פרסם ארכיון צה"ל את בקשתו של הרמטכ"ל חיים ברלב ב-1971 למצוא שם עברי לטנק. מחלקת ההדרכה בצה"ל פנתה לאקדמיה ללשון העברית ושם הציעו שמות למכביר, כמו: כריון (על משקל שריון), קרקרה, רכשר ( בקיצור של רכב שריון), רח"ם ( בקיצור של רכב חמוש משוריין) ועוד ועוד. בסופו של דבר התקבלה הצעתו של סא"ל יאיר בורלא, ראש ענף הפרסומים והמינוח להשאיר את המונח האנגלי טנק, המקובל בלשונות רבות (הסתבר כי באנגלית זה היה בתחילה שם קוד).

החדשות העדכניות על השריון בצה"ל כי חטיבה 7 קולטת טנקי מרכבה סימן 4 כולל מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" (מערכת שזכתה החודש בפרס ביטחון ישראל). לגדוד הטנקים המסורתי מוקמת פלוגה מסייעת, הלוחם במסייעת הוא לוחם חי"ר. בצד זאת נסגרו חטיבות השריון 11 ו- 600 וכי לראשונה נמכר טנק "מרכבה" לצבא זר.

על כן מתאים לסיים בשירה של להקת גיסות השריון "השריון עשה היסטוריה". המלים והלחן המקוריים לא ידועים . יוסי גמזו תרגם לעברית: "השריון עשה היסטוריה, וצריך אותה ללמוד (טוב מאד!) ,את רמלה ואת לוד לקחו בשנת ארבעים ושמונה (כן, ארבעים ושמונה), כשריון בלתי-חדיר שמשו שם רק הכתונת וה"בטלדרס" (איזה נס). השריון עשה היסטוריה, עם פלדה או בלי פלדה, (זאת עובדה!)".

תודה לאתר יד לשריון ולאתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.