השקרים של תכנית הגרעין

מאמר מיוחד של רפאל אופק: לאיראן עבר עשיר בהולכת שולל את העולם, בהסתרת המרכיבים הצבאיים הבלתי לגיטימיים של תכניתה הגרעינית תחת מטריה של 'מטרות שלום'. אכן באיסלאם השיעי מקובל, בנסיבות מסוימות, לשקר ולהסוות את הכוונות האמיתיות. מדוע נאמין עתה למשטר בטהרן?

תכנית "אטום למען השלום" (Atoms for Peace) הוכרזה בשנת 1955 על ידי אייזנהאואר, נשיא ארה"ב דאז, שהציב לה שתי מטרות: האחת, לעצור את מרוץ הגרעין הבין-גושי עם בריה"מ, והשנייה לרתום את האנרגיה הגרעינית לתועלת האנושות – ייצור חשמל, יישומים שונים לפיתוח הרפואה, החקלאות והתעשייה, וקידום המחקר המדעי.

במבט לאחור, כאשר חלפו מאז קרוב לשישים שנה, אין לפקפק בכך שהאנרגיה הגרעינית תרמה לרווחת האנושות בעולם. אך גם נזרע על ידה זרע הפורענות, כתוצאה מזליגת טכנולוגיות המשמשות לפיתוח נשק גרעיני למדינות רבות בעולם, בכללן אלו שהנשיא האמריקני בוש כינה אותן בנאומו בינואר 2002 - 'ציר הרשע'.

אחת מהמדינות שצוינו היא איראן, שהתמחתה בהולכת העולם שולל, בהסוואת תכניתה הגרעינית הצבאית תחת מטריית 'צרכי שלום'. רבים בעולם מתפתים להאמין, מתוך תמימות או בשל הנוחיות שבדבר, כי אכן תכניתה הגרעינית הינה אזרחית לגיטימית, או לחילופין, סבורים כי מדינת ישראל והיהודים הינם נגע שיש להעבירו מן העולם, ולפיכך זו סיבה טובה לתמוך באיראן.

אחרת, קשה להבין מדוע, על אף שמתברר פעם אחרי פעם כי איראן מוליכה את העולם שולל, נמשכות עימה שיחות הגרעין כאילו לא אירע דבר. אכן, ד"ר פריידון עבאסי, נשיא הארגון האיראני לאנרגיה אטומית וסגן נשיא איראן, הודה בראיון בספטמבר 2012 לעיתון הלונדוני בשפה הערבית 'אל חיאט', כי איראן הציגה עובדות כוזבות כדי להגן על תכניתה הגרעינית ולהסוות את התקדמותה הטכנית במספר תחומים. לדבריו: "לעתים עשינו עצמנו כאילו אנו חלשים יותר מאשר היינו באמת, ולפעמים הצגנו עוצמה אשר לאמתו של דבר לא הייתה בידינו", והוא הוסיף: "פעמים רבות מסרנו מידע כוזב (לפקחי סבא"א) כדי להגן על המתקנים הגרעיניים שלנו ועל הישגינו ... לא הייתה לנו ברירה אלא לרמות את סבא"א ואת המרגלים האחרים." בתרבות האסלאם השיעי קיימת מאז ומתמיד, בנסיבות מסוימות, לגיטימציה לאלמנט השקר.

כינויו של מונח זה בערבית הוא 'אל-תאקיה' (Al-Taqiyya) אשר משמעותו 'חובת הזהירות', או כוונתו בתרגום חופשי היא: הטעיה, או הסתרה. עיקרון ה'אל-תאקיה' בא לראשונה לידי ביטוי בתקופת התפצלות האסלאם לסונה ולשיעה. הוא נועד להסתיר את הזהות השיעית, שהייתה במיעוט, כדי לשרוד ולהתמודד עם רדיפות השלטון הסוני העוין. מנהיג איראן, האייתולה עלי חמינאי הדגים זאת אישית לאחרונה בנאומים שנשא בפורומים שונים, ביניהם דבריו בינואר 2012 בפני מדעני הגרעין הבכירים של איראן. הוא טען כי איראן אינה מעוניינת בחימוש גרעיני, בשל "סיבות הגיוניות, דתיות ותיאורטיות, מכיוון שאיראן רואה בבעלות (possession) על חימוש גרעיני חטא כבד שלא יסולח".

חשמל גרעיני - כסות לגיטימית לפרויקט הצנטריפוגות להעשרת אורניום

כאשר בוש כלל את איראן ב'ציר הרשע', הוא התייחס, בין היתר, להתנהלותה הגרעינית הסוררת. דבריו נתבהרו באמצע אוגוסט 2002, כאשר ארגון אופוזיציה איראני קיים בוושינגטון מסיבת עיתונאים, בה חשף לראשונה כי איראן מקימה בחשאי מפעל להעשרת אורניום בנטאנז וכן כור מים כבדים בח'ונדאב, ליד אראק. המידע אומת באמצעות תצלומי לווין.

חרף התחייבותה על פי האמנה לאי הפצת נשק גרעיני, איראן לא דיווחה מראש לסבא"א על הקמת המתקנים הגרעיניים הללו. אף שלכתחילה איראן הכחישה לחלוטין את המידע, ההוכחות שהציג לפניה מנכ"ל סבא"א, מוחמד אל-בראדעי, הביאוה להודות בכך ולהסכים לביקור אנשי סבא"א בנטאנז, ביקור אל-בראדעי ופמלייתו באיראן יצא אל הפועל בפברואר 2003. רזא אק'אזאדה (Aghazadeh), סגן נשיא איראן ונשיא הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, הציג את מפעל ההעשרה בנטאנז והכור באראק כמרכיבים מרכזיים בפיתוח תכנית גרעינית גרנדיוזית 'למטרות שלום', אשר לפיה יוקמו עד שנת 2020 כ-6 כורי כוח (power reactors) לייצור חשמל, בנוסף לכורי הכוח של תחנת הכוח הגרעינית בושהר (Bushehr nuclear power plant).

שני כורי תחנת בושהר מקוררים ומואטים (moderated) באמצעות מים קלים (light water - מים רגילים בדרגת ניקיון גבוהה), ולהפעלתם יש לתדלק אותם בדלק המכיל אורניום מועשר בשיעור נמוך של כ-3.5 אחוזים. בשל כך, לדברי אק'אזאדה, הקימה איראן את המפעל להעשרת אורניום בנטאנז. במפעל זה 2 מתקנים: מתקן תעשייתי שהיה עדיין בשלבי הקמה, המתוכנן לכלול כ-50,000 צנטריפוגות, להעשרת אורניום עבור דלק גרעיני לכורי בושהר וכורי תחנות הכוח הגרעיניות העתידיות של איראן, ו'מתקן חלוץ' (pilot plant) להפעלה ניסיונית של צנטריפוגות, שהיה באותה עת לקראת השלמת הקמתו. כנראה מצגת הצנטריפוגות בנטאנז, בעיניו של אל-בראדעי, הייתה מופע בסגנון 'כפרֵי פּוֹטיוֹמקין' (תפאורת ראווה שנועדה להרשים, אף שהיא וירטואלית).

ראשי תכנית הגרעין האיראנית מסרו לו, כי כמאה צנטריפוגות כבר הותקנו בנטאנז וכי עד סוף 2003 יש בדעתם להתקין 900 נוספות. יתר על כן, לדבריהם, התכנון, המחקר והפיתוח של פרויקט הצנטריפוגות האיראני, שהתבססו על בניית מודלים, סימולציות וניסויי צנטריפוגות, התבצעו עד כה עצמאית על ידי מדעני אוניברסיטת אמיר כ'אביר (Amir Khabir) בטהראן ומומחי הארגון האיראני לאנרגיה אטומית. יש לשער כי נוכח המצגת המרשימה, אל-בראדעי הסיק שפרויקט הצנטריפוגות האיראני הוא בגדר עובדה מוגמרת (fait accompli). זאת ועוד, במהלך הביקור נמסר לו על החלטת איראן מוכנה לקבל על עצמה התחייבויות נוספות במסגרת הסכם הפיקוח שלה עם סבא"א.

לפיכך, כנראה, דו"ח סבא"א על איראן שפורסם ביוני 2003 היה מרוכך למדי. כל אחד מהנושאים והסעיפים המרובים שבהם איראן הפרה את הסכם הפיקוח הוגדר בדו"ח אך ורק כ"כישלון" (failure) למלא אחר מחויבותה על פי ההסכם. סביר, כי אל-בראדעי ציפה באותה עת לגישה חיובית מצד איראן בסוגיה הגרעינית שתאפשר לסבא"א לסגור את התיק האיראני.

אך הממצאים שנתגלו ב-2004 באיראן על ידי פקחי סבא"א, חרף נטיית שלטונות איראן להצרת צעדיהם, טפחו על פני אל-בראדעי. במפעל נטאנז ובאתר "קאלאייה אלקטריק" (Kalaye Electric) בטהראן, שהוצג כמפעל לייצור שעונים, נמצאו עקבות אורניום מועשר שתאמו לחתימת הצנטריפוגות מדור ראשון של פקיסטן. הייתה בכך הוכחה כי פרויקט הצנטריפוגות האיראני החל כבר ב-1987, וכי צנטריפוגות הדור הראשון שלה יוצרו באמצעות טכנולוגיות ורכיבים שסופקו על ידי רשתו של ד"ר עבדול קאדיר ח'אן, "אבי הפצצה הגרעינית של פקיסטן". כפי שהתברר, הוא גם מכר לאיראן טכנולוגיה של דגמי צנטריפוגה מתקדמים יותר, אף כי בתחילה איראן הכחישה זאת. בשל כך נשבר האמון בכוונותיו הטובות של המשטר בטהראן. אך עתה, בתגובה ללחצים הולכים וגוברים שהופעלו עליה לחשוף לחלוטין את מאמץ פיתוח הנשק הגרעיני, איראן חזרה מהסכמתה ב-2003 להשעות את תכניותיה בתחומי הייצור של חומרים בקיעים, בדגש על העשרת אורניום.

כור המים הכבדים וסוגיית הפלוטוניום

איראן גם ביקשה 'להכשיר' בפני סבא"א את כור המים הכבדים שהיא בונה ליד אראק, ולהפיג את חשש הקהילייה הבינלאומית כי הכור, על פי מאפייניו הטכניים, נועד לייצור פלוטוניום באיכות נשק גרעיני. במאי 2003 הניח אק'אזאדה בפני מטה סבא"א בווינה נייר עמדה להבהרת תכניתה הגרעינית של ארצו.

לפי המסמך, איראן שוקלת אפשרות שחלק מכורי הכוח שתקים יהיו מטיפוס מים כבדים, מדגם CANDU אשר פותח בעבר על ידי קנדה. בכך הוא ביקש לנמק את הצורך בכור מחקר גדול מטיפוס מים כבדים וכן מתקן תעשייתי לייצור מים כבדים. לכורים אלה, היות והם מקוררים ומואטים במים כבדים, יתרון על פני כורי המים הקלים, בכך שהם מתודלקים בדלק אורניום טבעי (בלתי מועשר). אך טענה זו של אק'זאדה עמדה בסתירה לדבריו בפברואר, כאשר הוביל את אל-בראדעי בביקורו בנטאנז. כזכור, אז הציג את פרויקט העשרת האורניום כמרכיב המרכזי בתכנית כורי הכוח לייצור חשמל. יתר על כן, ניתן היה להפריך את טענתו בכך, שכבר לפני שנות האלפיים נטו כל המדינות בעולם שפיתחו או בנו כורי כוח, בכללן קנדה, לזנוח את פיתוח כורי הכבדים. זאת, מסיבות כלכליות.

על אחת כמה וכמה לא היה לאיראן כל רציונאל כלכלי בהתמקדות בו-זמנית בכור כוח מדגם מים כבדים בנוסף לתכנית כורי הכוח מדגם מים קלים שהותקנו בתחנת בושהר. ביולי 2003 תוקנה גרסת איראן כלפי סבא"א, ולפיה כור המים הכבדים של אראק מיועד לייצור רדיו-איזוטופים ליישומים רפואיים ותעשייתיים.

אך ב-2004 נודע לסבא"א על מגעים איראניים בחו"ל לרכישת מניפולאטורים (manipulators) עבור "תאים חמים" (hot cells). תאים כאלה, לטיפול בחומרים בדרגת רדיואקטיביות גבוהה, ממוגנים על ידי דפנות בטון וחלונות מזכוכית עופרת בעלי עובי רב ביותר. תחילה הצהירו האיראנים, כי הציוד אינו מיועד עבור הקמת "מעבדה חמה" להפרדת פלוטוניום אלא עבור "תאים חמים" שיותקנו במבנה כור המים הכבדים בח'ונדאב. זאת, כדי לייצר רדיו-איזוטופים לשימושים רפואיים לטיפול בפסולת גרעינית וליישומים אזרחיים נוספים.

אך בהמשך לדיונים עם השלטונות האיראניים, הנהלת סבא"א הצביעה על היעדר התאמה בין המפרט הטכני של ה"תאים החמים" לבין טענת טהראן. לפיכך האיראנים הסירו את תכניות ה"תאים החמים" מתכנית המתאר של בניין הכור. בהקשר לכך – ב-2003, אשר איראן נאותה לאפשר לפקחי סבא"א לבקר במתקניה הגרעיניים, גילו הפקחים כי במרכז הגרעיני של טהראן התנהלה פעילות מחקרית להפקת פלוטוניום. העדויות לכך היו דוגמאות של פלוטוניום שהופקו בכור המחקר של טהראן ושנמצאו בבניין הכור, וכן ראיות לכך שהפרדת הפלוטוניום והטיפול בו בוצעו במתקן MIX (Molybdenum-Iodine-Xenon) ובמעבדת "ג'אבר איבן ח'יאן" שבמרכז הגרעיני של טהרן. מתקן MIX נועד להפריד רדיו-איזוטופים של מוליבדניום, יוד וקסנון למטרות רפואית מתוך דוגמאות (samples) אורניום שהוקרנו בכור בטהרן. כתוצר לוואי לייצור חומרים אלה מתוך האורניום, גם הופק פלוטוניום. ניתן אפוא לקבוע, אף שאיראן הכחישה זאת, כי התכנית האיראנית לייצור חומרים בקיעים עבור נשק גרעיני, נכלל גם מסלול להפקת פלוטוניום, במקביל למסלול האורניום המועשר.

כור המים הכבדים הנבנה ליד אראק, וכן "מעבדה חמה" להפרדת הפלוטוניום מתוך הדלק הגרעיני המוקרן של הכור, כאשר תתאפשר הקמתה, יהוו המרכיבים המרכזיים במסלול הפלוטוגני של איראן.

פיתוח התקן הנפץ הגרעיני

אם להקמת המתקנים הגרעיניים מצאו בטהראן צידוק אזרחי כלשהו, איראן התקשתה להסביר את מידע שהוצג בפניה על ידי סבא"א, שמצביע בעליל על עיסוק בפיתוח התקן נפץ גרעיני. אך איראן פיתחה מספר דרכים להתמודד עם העובדות המרשיעות: טיעון כי העובדות אינן חד משמעיות - כגון דוגמאות פולוניום-210 שפקחי סבא"א מצאו בכור המחקר בטהרן, איזוטופ שאיראן טענה שנועד לשימוש אזרחי בייצור התקנים תרמו-אלקטריים, ולא לפיתוח הדק נייטרונים לנשק גרעיני; השמדת ראיות, ביניהן הרס מוחלט של חלק מפרבר לאוויזאן-שיהאן (Lavizan-Shian) בטהראן, כולל סילוק כמויות עצומות של עפר מהמקום, על מנת להעלים את קיומו מתקן PHRC שפעל לפני כן באתר ושרת את תכנית הגרעין הצבאית; הכחשת העובדות בטענה שהן מפוברקות ומתבססות על מסמכים מזויפים; ולבסוף, הסתתרות מאחורי טענה שממצאי סבא"א מתייחסים לתחומים העוסקים בביטחון איראן והינם סודות מדינה, אך אין בהם היבט גרעיני, כגון סוגיית המתקן לניסויי חומרי נפץ בפארצ'ין (Parchin).

דרכי התמודדות איראן מול סוגיית הנשק הגרעיני תוארו לרוב בדו"חות סבא"א החל מ- 2003. לאחרונה נכללת הסוגיה הרגישה מבחינת איראן, כדרך קבע, כפרק בדו"חות סבא"א הרבעוניים. כותרתו נוסחה בשפה מרוככת: "היבטים צבאיים כביכול" (Allegedly Military Dimensions). זאת, כדי לתת לאיראן מוצא של כבוד, ולאפשר המשך דיאלוג עימה.

הדלק הגרעיני לכור המחקר בטהרן - 'סיפור כיסוי'

הדוגמה העדכנית לסיפורי הכזב האיראניים הינה מסוף דצמבר האחרון. "ניו יורק טיימס" ציטט פקידים אמריקניים ומערביים אחרים, אשר להתרשמותם איראן האטה את תכנית העשרת האורניום שלה. זאת, כדי לאותת לששת המעצמות הגדולות (P5+1) כי היא מבקשת להימנע בעתיד הקרוב מעימות עימן בשל סוגיית הגרעין.

לפיכך, לדעתם, ייתכן שאיראן תהיה מוכנה להגיע לעסקה כלשהי עם המערב בסוגיה זו. בקיץ האחרון נתקבלה הוכחה להתרשמות זו, בכך שאיראן הסיטה כמות משמעותית מהאורניום שהעשירה ל-20 אחוזים עבור ייצור דלק גרעיני לכור המחקר של טהראן. מכל מקום, להערכת פקיד אמריקני, מטרת איראן בצעדיה אלה היא להרוויח זמן. אכן, בפועל, איראן נוהגת במהלך הדיאלוג הגרעיני שהיא מקיימת עם סבא"א ועם מעצמות P5+1 כבריקוד טנגו – צעד קדימה ושני צעדים אחורה. 'גרירת הרגליים' מצידה, באה לידי ביטוי בשיחות עם משלחת סבא"א שהגיעה לטהרן באמצע ינואר האחרון. כפי שנמסר בתקשורת, הן נסתיימו ללא תוצאות. ולא עוד, בסוף ינואר הודיעה איראן לסבא"א על כוונתה להפעיל במפעל ההעשרה העיקרי שלה בנטאנז צנטריפוגות מתקדמות יותר, שיאפרו להאיץ משמעותית את העשרת האורניום.

יש בכך להצביע בעליל, כי אין בדעת איראן לסגת מתכנית הגרעין הצבאית שלה. ניתן לקבוע, כי טענת איראן שלפיה האורניום שהיא מעשירה ל-20 אחוזים נועד לייצור דלק עבור כור המחקר של טהראן, היא שקרית בעליל. מטרתה לשמש 'סיפור כיסוי' לתכנית להמשיך ולהעשיר את האורניום לשיעור של 90 אחוזים - איכות נשק גרעיני. אפשר, כי בחינת נושא הדלק הגרעיני מבחינת העלות הכספית תראה עי זול יותר לרכוש אותו בחו"ל. מחד גיסא, החישובים מראים כי נכון לנובמבר האחרון צברה איראן כמות של כ- 157 ק"ג אורניום מועשר ל-20 אחוזים, שתאפשר ייצור דלק גרעיני עבור הכור בטהראן עבור כ-25 שנים נוספות.

מאידך גיסא, כיום מופעלות במתקן ההעשרה נתאנז (Natanz) כ-330 צנטריפוגות המעשירות כ-3 ק"ג אורניום מועשר ל-20 אחוזים ובמתקן ההעשרה פורדו (Fordow) כ-700 צנטריפוגות בתפוקה חודשית של כ-6.7 ק"ג אורניום מועשר ל-20 אחוזים. עם זאת, לאחרונה הושלמה התקנת כל הצנטריפוגות במתקן זה, כ-2,800 במספר. כפי שמסתמן, כולן תופעלנה עבור העשרה ל-20 אחוזים. לכשתופעלנה, יגדל כושר העשרת האורניום החודשי הכולל של נתנז ופורדו ל-30 ק"ג אורניום מועשר ל-20 אחוזים. המסקנה המתבקשת מהנתונים הללו היא, כי החל ביום שתופעלנה כל הצנטריפוגות במתקן פורדו, איראן תצבור תוך כ-4 חודשים אורניום מועשר ל-20 אחוזים בכמות המספקת לייצור דלק גרעיני לתקופה של יותר מ-40 שנה מעתה (בכך נכללה אף הכמות שיוצרה עד כה), או תוך 7 עד 8 חודשים תצבור כמות המספקת לפצצה גרעינית.

כמדומה, כי עד 2003, כשהחלה סבא"א לפענח את חידת הגרעין האיראני, היא טרם התמודדה עם סוגיה כה מורכבת. בהתנהלות איראן מול סבא"א, שולבו בעקביות הכחשות ו'סיפורי כיסוי', כדי להסתיר ולהסוות את המאפיינים הצבאיים של תכניתה הגרעינית. נוכח זאת, במטרה לחשוף את כוונות איראן האמיתיות, סבא"א פיתחה יכולות איסוף ומחקר מודיעיני ראויות להערכה.

**

סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר

אולי יעניין אותך גם

Saudi Crown Prince Mohammed Bin Salman. Bandar Algaloud/Courtesy of Saudi Royal Court/Handout via REUTERS 

דעה | בסעודיה הבינו - המעצמה האזורית היא איראן. לא ישראל 

בחודשים האחרונים סעודיה מתקרבת לאיראן מתוך הבנה שישראל וארה״ב אינן מסוגלות לעצור את תכנית הגרעין הצבאית של טהרן. לצדה גם מצרים. חלק מהאחריות רובצת על ירושלים שסיפקה הבטחות ללא תוצאות בשטח