השנה שהתמסמסה על ידי אובמה

מאמר מרתק של רפי אופק: שנת 2013 הוגדרה על ידי רבים כ"שנת הכרעה". כעת בסופה, מנסה אופק להבין האם מצבנו טוב יותר או שדווקא האירועים האחרונים במזה"ת שחקו את יכולות התמרון של ישראל

נשיא ארה"ב ברק אובמה (צילום:AP)

קיימת בעולם רגישות רבה לסוגיות נשק השמדה המונית: פיתוחו וייצורו, או הפעלתו. הבית הלבן נאלץ בשנה האחרונה להקדיש הרבה מזמנו ומרצו על מנת להתמודד עם שתי סוגיות בתחום זה.

ראשונה בהן היא סוגיית הנשק הגרעיני האיראני, שאומנם עומדת על הפרק למעלה מעשור שנים, אך בשנה האחרונה הפכה לחמורה, בשל התקרבותה של איראן למרחק נגיעה מסטטוס "מדינת סף". הסוגיה השנייה הייתה האירוע רב הנפגעים של הפעלת נשק כימי בסוריה כלפי אוכלוסיה אזרחית. ממשל אובמה נדרש, נגד רצונו, להכריע בסוגיות הבעייתיות הללו.

אך במקום לנקוט בצעדים דרסטיים שיוכיחו כי נשק השמדה המונית הינו "מחוץ לתחום" במציאות של ימינו, הוא העדיף את הדרך הקלה של הסדרים דיפלומטיים מוגבלים בזמן ובמהות. הסכם ז'נבה שנחתם בנובמבר האחרון בין איראן למעצמות המערב, על פי פרטיו שנודעו עד כה, הינו הישג גדול מבחינתה של איראן. זאת, בשל הלגיטימציה שהוא מעניק לפרויקט העשרת האורניום וייתכן גם לקיומו של כור המים הכבדים, וגם מכיוון שאינו מתייחס, ככל שפורסם עד כה, לפעילויותיה של איראן בתחום פיתוח הנשק הגרעיני. לפיכך, אין בו סגירת דלת בפני איראן לחדש בעתיד את תכנית הגרעין הצבאית.

אך לא זו בלבד – בעצם חתימת ההסכם התעלמו המעצמות מאמיתות חשובות. ראשית, כלפי איראן כבר נשלפו בעבר "כרטיסים אדומים" בשל הפרת הסכמים, בדגש על אי ציות לאמנת ה-NPT לאי הפצת נשק גרעיני ובגין התכחשותה ב-2004 להסכם שחתמה בשנה הקודמת להשעיית פעילויותיה לייצור חומרים בקיעים, בפרט העשרת אורניום. שנית, למשטר בטהרן רקורד עשיר בזריעת טרור ברחבי העולם. אשר מבחינת איראן, היא נדחקה לקיר בשל העיצומים שהוטלו עליה וערערו את כלכלתה. קריסת הכלכלה הייתה עשויה לפגוע בשרידות המשטר. לפיכך, שיפור יחסיה עם המערב נחשב בעיניה חיוני. אך המשטר בטהרן "שמר על פאסון", והציג את ההסכם כמחווה איראנית. התשלום מבחינתו היה בעיקר חיוכים. ניתן היה לראות זאת בפגישות מוחמד זאריף, שר החוץ האיראני, וקתרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי. בצילומיהם המשותפים לא ניכרה על פניהם חומרת המשבר הבינלאומי החריף שבגינו זומנה הוועידה. הם נראו שופעי חיוכים כזוג יונים.

בראיית אובמה, הסכם ז'נבה הינו ניצחון מדיניות "הפסיביות האקטיבית" שלו. מדיניות זו גורסת בחירת דרכי פעולה הנמנעות משימוש בכוח לפיתרון סכסוכים, אף אם האפקטיביות שלהן מוטלת בספק. אומנם, לאחרונה מצטברות עדויות על כך, שכבר חודשים מספר טרם הבחירות לנשיאות באיראן אובמה הורה לאנשיו לגשש מול טהרן בדבר אפשרות שיפור היחסים עימה. בחירת רוחאני כנשיא הביאה לקפיצת מדרגה במגעים שנטוו בחשאי, וזו השתקפה עם הגעת רוחאני לדיוני עצרת האו"ם בניו יורק בספטמבר.

מסתבר שאובמה היה נחוש מלכתחילה להגיע להסכם עם טהרן. קריאות "מוות לאמריקה" של "משמרות המהפכה" בטהרן, ונאום חאמינאי שבו כונתה ישראל "כלב שוטה", לא עשו עליו רושם. יש לפרש אפוא את הצהרתו בפגישתו עם מנהיגי הארגונים היהודיים בארה"ב באוקטובר, כי האופציה הצבאית נגד טהרן נשארה עומדת על הפרק, כזריית חול בעיני הלובי היהודי בארה"ב.

מדיניות "הפסיביות האקטיבית", שאובמה מנסה לשלב בה גם פרגמטיות, נובעת ממשנתו הליברלית אשר מחייבת חתירה לשלום בעולם, אך רק בדרכי שלום, וגם מושפעת מאהדתו הגלויה לעולם המוסלמי. היא בצבצה במצע הבחירות שלו בהתמודדותו הראשונה לנשיאות, בו קרא להושיט יד למדינות "ציר הרשע" ולהסגתם המהירה של הכוחות האמריקניים מעיראק ומאפגניסטן. ברם, מאמציו לייצוב המשטרים באפגניסטן ובעיראק עלו בתוהו. אשר לקוריאה הצפונית, הושטת יד כלפיה נענתה בשנה האחרונה בחידוש תכנית הגרעין הצבאית שלה, ביצוע ניסוי גרעיני וניסויי טילים בליסטיים ואף באיום לפגוע בארה"ב. אך אובמה הבליג.

קווים אדומים נפרצים

נייר הלקמוס שהיה עשוי להצביע על ההתנהלות הרופסת של אובמה נוכח איראן, היה משבר הפעלת הנשק הכימי בסוריה. כבר בראשית השנה הנוכחית נמסרו דיווחים ראשוניים על הפעלתו נגד המורדים הסוריים, שהוצגו תחילה בוושינגטון כמוטלים בספק. אולם באפריל הודה אובמה באמיתות המידע, וכי חרף רצונו להימנע מהתערבות בסוריה, כללי המשחק השתנו.

המשבר הממשי פרץ בגין אירוע ההפעלה המסיבית של נשק כימי נגד אוכלוסייה אזרחית בפרברי דמשק, ב-21 לאוגוסט. המתקפה, שבה הופעל חומר לוחמה כימי מסוג סארין, גבתה כ-1,400 הרוגים. כתגובה ראשונית לכך, אובמה הצהיר על נכונותו לפעול צבאית נגד נשיא סוריה בשאר אסד. אך בנאומו לאומה ב-10 לספטמבר, הוא רמז על האפשרות של ירידה מהעץ של פעולה צבאית ועל חלופה של מציאת פיתרון דיפלומטי. זאת, בסיוע הנשיא הרוסי פוטין.

אכן הושג בסוריה הסכם, וממשל אסד הוכנס לתוך סד המשטר להתפרקות מהנשק הכימי. אולם, הפושעים בדמשק שהפעילו נגד אזרחיהם נשק להשמדה המונית טרם הועמדו לדין, וגם אחרי שלמעלה מ-115,000 איש נהרגו עד עתה בקרבות ברחבי סוריה, הטבח עדיין נמשך.

מצרים, אשר נחשבה מעצמה אזורית בתקופת הנשיא מובארק, זועזעה קשות עקב תעתועיו של ממשל אובמה. "נאום קהיר", אותו אובמה נשא בראשית כהונתו כנשיא, שימש כניצוץ שהדליק את העולם הערבי, אך מוקד הדליקה היו ההפגנות בכיכר אל-תחריר בקהיר, שהובילו להדחת מובארק מהשלטון בפברואר 2011. אולם התסיסה בציבור המצרי נגד תפיסת השלטון על ידי "האחים המוסלמים" ומינויו של מורסי כנשיא, הביאה להתערבות הצבא, שביצע בחודש יולי האחרון הפיכה נוספת והדיח את הנשיא מורסי.

למותר לציין, כי בשתי ההפיכות האחרונות במצרים ארה"ב התייצבה בצד הלא נכון של המתרס. על כן, רוסיה חותרת בימים אלה לתפוס את מקומה. עומדות לזכותה הדומיננטיות שהפגינה בפיתרון המשבר הסורי, וכן הצטננות יחסי ארה"ב עם מצרים בשל ההפיכה נגד מורסי. אנו עדים אפוא לחימום היחסים בין רוסיה למצרים, לאחר נתק של כארבעים שנה.

הציר המרכזי מתפרק

נוסף לישראל ומצרים, אף ערב הסעודית, ספקית הנפט הגדולה של ארה"ב, יצאה בשנה האחרונה פגועה ביותר ממדיניותו של הממשל בוושינגטון. היא איבדה את האמון כלפי ארה"ב כאשר זו נמנעה מלהתייצב בנחישות לצד המורדים בסוריה ולהדיח את אסאד מהשלטון. זאת, אף לאחר המתקפה הכימית הנפשעת שאנשי אסד ערכו נגד אוכלוסיה אזרחית. שנית, היא נפגעה ממדיניותו המזגזגת של אובמה כלפי מצרים.

לבסוף, נוסף לישראל, גם ערב הסעודית ומדינות המפרץ, שעד כה בטחו בארה"ב כי תמנע מאיראן אופציה גרעינית, חרדות מפני תוצאות הרסניות אפשריות של הסכם ג'נבה. אפשר כי בראיית ערב הסעודית, להסכם ג'נבה וכן להימנעות האמריקנית מהדחתו של אסד, יש גם משמעות דתית מבחינת עולם האיסלאם. הזעזועים האחרונים במזרח התיכון מלבים עתה את המחלוקת עתיקת היומין בין השיעים לסונים ולחידוש שפיכות הדמים ביניהם.

אך נראה, כי אובמה מגלה לאחרונה אהדה לצד השיעי. ייתכן על רקע זה, על פי מקורות בלבנון, אובמה חותר לאחרונה להגיע לדו שיח גם עם ארגון חיזבאללה. לסיכום, 2013 נראית כשנה, שלמרות החיוניות המתבקשת בייצובו של המזרח התיכון, היא בוזבזה על ידי אובמה במדיניות סרק. תחת חתירה לפתרונות הנראים כדרסטיים, אך ברי קיימא, המערב העדיף להשתמש בגלולות אקמול להרגעה.

***סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר

אולי יעניין אותך גם