הרפיון במשמעת מסוכן יותר מהאויב

הנזק שנגרם לטילים מערכת כיפת ברזל, מגיע בעיקר מחוסר משמעת בצבא; בירושלים הפנימו שלעולם לא יהיה שלום עם אלה בעזה וגם לא בגדה; בארה"ב עדיין לא מבינים כיצד המזרח התיכון פועל; ובקוריאה הדרומית החליטו לפנות לשווקים אחרים. פותחים שבוע עם אריה אגוזי, כל ראשון ב-12:00

נפילת הרקטות של מערכת כיפת ברזל בעת העברתן ממקום למקום, היא אירוע חמור. מבלי לדעת את הפרטים המדויקים, אני יכול להעריך ברמה גדולה של סבירות, כי הכל התחיל ונגמר גם כאן במשמעת, בקיום הוראות.

לכל דבר בצה"ל יש הוראות. הבעיה היא שבשנים האחרונות לא מקיימים אותן כלשונן. חותכים פינות ואז פגז של תותח פוגע בסמוך למקום בו עומד הרמטכ"ל וחיילים, בשטח אימונים. מישהו בצה"ל חייב להבין שמשמעת חשובה כמו מטוסי קרב חדישים וטילים.

הרפיון במשמעת מסוכן לעתים יותר מהאויבים שסביבנו. צבא בלי משמעת הוא בעייתי מאוד. נכון שרוח לחימה ומיומנות צבאית הם חשובים אבל מעל לכל חיבת להיות משמעת גם בעת שיגרה וגם בעת לחימה. את זה קצת הזניחו בצה"ל בשנים האחרונות וזה מוצא ביטוי בהרבה מקומות. לעתים זו רק תלבושת מרושלת של חיילים אבל לעתים זה גורם נזקים וחמור מכך מסכן חיים.

גישת "להיות בסדר"

המלחמה הכירורגית שמנהל חיל האוויר בעזרת "כלי הטיס" שלו מול חוליות המחבלים בעזה נפלאה. פוגעים בחוליות שיגור, מחסלים חלק מאנשיהן. מחסלים גם מפקדים של ארגוני טרור שרוכבים על אופנוע או נוסעים במכונית. זה טוב לסרט אקשן הוליוודי.

את הבעיה צריך לפתור בעזרת מכה של ממש, לא כירורגית אלא מכה כואבת ומרוכזת נגד התשתיות. מכה שתוציא לארגונים את החשק לתכנן בכלל שיגורים ופעולות נגד תושבי הדרום. הפעילות הכירורגית יוצרת את טפטוף הרקטות על ישובי הדרום. בקריה בתל אביב זה נתפס אולי כמטרד נסבל.

אז לא. זה איום יומיומי ממשי על אוכלוסיה אזרחית. מי שמסכים לאיום מתמשך כזה מועל בתפקידו. את האצבע המאשימה לא נותר אלא להפנות לדרג המדיני שמסיבות לא ברורות רוצה "להיות בסדר" עם העולם וזאת על חשבון מאות אלפי תושבים בדרום.

גישה כזו תביא מהר מאוד את הבעיה לפתחם של עוד כמה מיליוני תושבים בכל הארץ.

דיסקט חדש 

ההחלטה שכל חטיפה עתידית של חייל תביא למלחמה נכונה. ארגוני המחבלים חייבים להבין שמישהו בישראל הכניס סופסוף דיסקט חדש למוח שלו. לא עוד ניסיונות שחרור של חטוף שיעלו בקורבנות. לא עוד משא ומתן של שנים ושחרור מחבלים בתמורה.

הפעם אם חס וחלילה תהיה חטיפה, התגובה חייבת להיות מיידת וכוללת. מלחמה - חיל אוויר, חיל ים, כוחות מיוחדים. מה שיסביר שלא מתעסקים עם צה"ל. אולי זה יחזיר מעט את כושר ההרתעה של הצבא שנפגע מאוד בשנים האחרונות בגלל החלטות הזויות של הדרג המדיני שחושב שישראל נלחמת נגד ארגוני מחבלים המורכבים מרקדניות בלט.

סוף סוף הפנימו בירושלים שלעולם לא יהיה שלום עם אלה בעזה וגם לא בגדה. אם הם יחיו בשקט בגטו שכפו על עצמם, אין בעיה.

אם הם יפגעו בנו, חייהם יהפכו לגיהינום.

חוסר הבנה

הדרך בה מצהירה איראן על יכולתה סגור את מיצרי הורמוז תוך שעות, היא תוצאה של חולשת העולם נגד מדינה קיצונית זו. העולם עדיין חושב שהסנקציות שהטיל על איראן תעשנה את שלהן. אפילו דוברת משרד החוץ האמריקני אמרה בסוף השבוע כי ההצהרות על היכולת לסגור את המיצרים היא תוצאה של לחץ שנגרם מהסנקציות.

אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב. באמת אין במשרד החוץ האמריקני איש שמבין איך חושבת ופועלת איראן? באמת אין שם איש שמבין שהאזור הזה שונה ממה שהם רגילים אליו בארה"ב? 

היגיון עקום

הצורך בכלים מיוחדים לפינוי מהיר של פצועים מקו הלחימה הראשון, בעיקר באוויר, ברור לגמרי. למרות שכמה חברות ישראליות מפתחות כלים למשימה כזו, מערכת הביטחון לא מסייעת למאמץ וגם אם היא עושה זאת הרי שזה בקטן מאוד.

זה מאלץ את החברות לחפש מימון במקורות אחרים ולא קל למצוא אותו שם כי שם הוא מבוסס רק על תמורה מיידית. זה הגיון עקום. למה לא לסייע לחברות האלה? למה לא לקחת פרויקטים כאלה תחת חסות משרד הביטחון ולראות בהם צורך לאומי?

לא הצלחנו לקבל תשובות על כך ממערכת הביטחון. קשה לקבל תשובות מהמערכת כי לדעתי גם היא לא תמיד יודעת אותן. בישראל כמו בישראל, רק כאשר המצב יהיה נואש מישהו יתעשת. רק אז בקריה ישנו את כיוון המחשבה.

זה מקרה מתאים להתחיל. 

חוכמת חלם

קוריאה הדרומית הגיעה למסקנה שהתחרות לבחירת מטוס אימון מתקדם עבור חיל האוויר לא תיתן לה סיכוי שווה. לשלב האחרון של התחרות הגיעו מטוס דרום קוריאני ומטוס מתוצרת איטליה. הדרום קוריאנים משוכנעים שמשרד הביטחון נותן עדיפות להצעה האיטלקית בגלל מה שלדעתם נכנס תחת ההגדרה "אינטרסים רחבים".

גם אם זה נכון, יש דרך לעשות דברים. אבל כרגיל אצלנו גם דברים שגרתיים נעשים בצורה עקומה שמעוררת זעם. אז היום, קוריאה הדרומית, שנתפסה עד לא מכבר כלקוחה פוטנציאלית גדולה של התעשיות הביטחוניות הישראליות, מאותתת לישראל שהיא לא בכיס של אף אחד.

היא הודיעה על רכישת מטוסי התראה שיורכבו על מטוס מנהלים צרפתי והיא כנראה תרכוש מערכות אחרות ממדינות אחרות ולא מישראל.

שכל צריך גם להראות ולא רק להיעשות. את זה שכחו בישראל.

משחקים באש

ולסיום שוב איראן - העולם מטומטם. מה שבאמת משאיר את ישראל לבדה מול איראן. האירופאים הודיע בשבוע שעבר שוב כי הם מוכנים להיכנס לשיחות עם איראן על תכנית הגרעין שלה. כמה טמטום, חוסר הבנה, נאיביות - או כולם גם יחד , צריך כדי לקבל החלטה כזו.

איראן הבינה מזמן כי ניתן לשחק עם העולם, או ליתר דיוק עם ארה"ב ועם אירופה. בטהרן הבינו כי מספיק לתת לעולם סוכרייה קטנה או אפילו רק עטיפה שלה. כך זה ימשך. העולם שלא מאוים ישירות על ידי טהרן, נהנה לשחק את המשחק כי הוא לא מוכן לעשות שום דבר שהוא יותר ממשחק.

וכך כאמור ישראל נותרה לבדה מול האיום הקיומי.

אולי יעניין אותך גם

Saudi Crown Prince Mohammed Bin Salman. Bandar Algaloud/Courtesy of Saudi Royal Court/Handout via REUTERS 

דעה | בסעודיה הבינו - המעצמה האזורית היא איראן. לא ישראל 

בחודשים האחרונים סעודיה מתקרבת לאיראן מתוך הבנה שישראל וארה״ב אינן מסוגלות לעצור את תכנית הגרעין הצבאית של טהרן. לצדה גם מצרים. חלק מהאחריות רובצת על ירושלים שסיפקה הבטחות ללא תוצאות בשטח