הקיצוץ בתקציב הביטחון

פרויקט מיוחד לראש השנה - הכותבים של ישראל דיפנס בוחרים את האירועים המשמעותיים של השנה החולפת. למאמרים נוספים בפרויקט - דפדף בחצים למעלה משמאל

אסף אגמון (יח"צ)

מערכת הביטחון הישראלית, בדומה למערכות דומות בעולם, אינה ששה לבצע שינויים דרסטיים אלא כתוצאה ממשברים שמחייבים זאת. רוב המקרים האלה נבעו בזמנם מכישלונות (חלקם בשדה הקרב) שעלו ממון רב ולעיתים אף קורבנות רבים.

תקציב המדינה האחרון חייב התאמות וקיצוצים רבים. הדבר נבע מצורך שעלה בבניית תקציב שיענה על כלל הצרכים הגדלים והולכים, שניצב מול "בור תקציבי" ענק שהורישו לנו הממשלות הקודמות.

בתוך כך, מערכת הביטחון נקראה לבצע קיצוץ משמעותי בתקציבה, כזה שאינו מאפשר עמידה במסגרת באמצעות חסכונות והתייעלות בלבד. כתוצאה, המערכת כולה ובראשה צה"ל נקראו לבצע חשיבה אחרת.

לא ניתן יותר לקצץ בשוליים או להקטין משימות כמו אימונים, מוכנות, תנאי שירות, הצטיידות וכולי. למעשה, בחלק עיקרי מהנושאים הגענו מתחת למסה הקריטית.

מצד אחד, המערכת נקראה לבחינה יסודית של האתגרים הרלוונטיים שמצריכים מאתנו מענה; מצד שני, היא נדרשה לחשיבה יצירתית ולמציאת התשובות הנכונות לאותם אתגרים.

ואכן, ראינו החלטות מיידיות לסגירת מסגרות ומערכים, ירידה במספר המטוסים והטייסות, צמצום במספר חטיבות השריון, ירידה באמל"ח מיושן בתחום השריון והתותחנים, הפסקה וצמצום בתהליכי הכשרה (בקורס טייס למשל) והקצאת המשאבים בעדיפויות למערכים הרלוונטיים בתחומי האוויר , המודיעין, ההגנה האקטיבית והסייבר.

נוסף על הכל, צה"ל החליט לפטר 4,000 אנשי קבע ובמקומם לגייס רק 1,000 למקצועות הרלוונטיים בלבד.

אין ספק שמערכת הביטחון בראשות שר הביטחון והרמטכ"ל החליטה למנף את המשבר התקציבי לתהליך של בחינה ובניה מחדש של כוח מגן למדינת ישראל, שיהיה רלוונטי מול אתגרי העתיד ובעל גמישות מקסימאלית כנגד השינויים התכופים שמתרחשים סביבנו ובתוכנו. מדובר באתגר כבד ביותר שמחייב לשבור מוסכמות ומסורות, והתבססות מוגזמת על ניסיון העבר מחד ולקיחת סיכונים ושמירת פוטנציאל התפתחות מאידך.

כיום, החלטות לגבי הצטיידות, ויותר מכך - ההחלטות בתחום הפיתוח והשקעות ביצירת טכנולוגיות חדשות - יניבו תוצאות רק בעוד מספר שנים. רק אז נוכל לבחון את טיב ההחלטות שנלקחו השנה באין יכולת לבצע שינויים מהותיים. גם זה אתגר רציני ביותר, והוא מחייב ראיה מפוקחת ואמיצה מול נטייה טבעית לשמרנות והימנעות מלקיחת סיכונים.

הסימנים הראשונים מראים, כי הכיוון שנלקח על ידי מערכת הביטחון בראשות שר הביטחון והרמטכ"ל הוא הכיוון הנכון וכי נותר רק לשמור על המינונים הנכונים.

בשנה הקרובה מדינת ישראל תעמוד מול דילמות רבות בתחום המדיני והביטחוני. רק "אסטרטגיה רבתי" שנשענת על עקרונות מנחים מוצקים תוכל לאפשר לנו לנווט במים סוערים אלו מבלי לאבד כיוון מול כל גל שיתרומם מולנו.

על הדרג המדיני מוטלת החובה לעצב בזריזות אסטרטגיה זו תוך שיח עם הדרג הצבאי.

תא"ל במיל' אסף אגמון, הוא ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

אולי יעניין אותך גם

סטילס: עמוס בן גרשום/ לע"מ

דעה | בספק אם תקציב הביטחון שאושר מתאים לאיראן עם פצצת גרעין 

תקציב הביטחון שאושר בימים האחרונים בספק לוקח בחשבון שלאיראן תהיה פצצה גרעינית או שכבר יש לה. חלק ניכר מההשקעה הולך על חיל האוויר, שאין לו ממש מול מי להלחם או מה להפיץ, וחלק מהפעולות שלו ניתן לבצע באמצעות טילים, רקטות או מל״טים. והאם בצה״ל מישהו מעז להטיל ספק בנחיצות חיל אוויר כזה גדול?