הפעילות האווירית כנגד דאעש, ומעורבות ישראל

מה המטרה שהוגדרה לפעילות האווירית המערבית כנגד דאעש בסוריה ובעיראק, והאם הפעילות כפי שהיא כיום יכולה להשיג מטרה זו? האלוף (מיל') דוד עברי מנסה לתת תשובה. דעה

נשאלת השאלה: מה המטרה שהוגדרה לפעילות האווירית המערבית כנגד דאעש בסוריה ובעיראק, והאם הפעילות כפי שהיא כיום יכולה להשיג מטרה זו? מובן שבפעילות משתתפות גם חלק ממדינות האזור, ונראה שלכל חבר בקואליציה זו יש מטרות אסטרטגיות שונות.

אם המטרה היא להשמיד את כוחו של דאעש, כפי שהשתמע בתחילה מדבריו של נשיא ארצות-הברית, נראה שתקיפות אוויריות לא יצליחו להשיג מטרה זו. אם בתחילה תוצאות התקיפה היו משמעותיות ויצרו אימפקט משמעותי, נראה שעם הזמן דאעש למד לחיות בתנאים של תקיפות אוויריות, והאינטנסיביות של התקיפות אפילו נחלשה. כך שניתן לאמר שאין יכולת להשמיד את רוחו של דאעש בתקיפות אוויריות מסוג זה באינטנסיביות הזו.

נראה שהציפיות כיום הן שהתקיפות האוויריות יתישו את דאעש וימנעו ממנו רצון ויכולת להתעצם או להרחיב את פעילותו. ניתן לאמר שמטרות אלה הושגו במידה רבה לעת הזו. בעקיפין, תקיפות אלו מבליטות את חולשתו של משטר אסאד. לכאורה, חיל האוויר הסורי היה יכול להפיק תקיפות רבות יותר וביעילות רבה יותר, אך כנראה חיל האוויר כיישות מבצעית כמעט ואיננו מתפקד. אולי זה מצבו של מרבית הצבא הסורי הגדול. מכאן שאסאד מסתמך יותר ויותר על כוחות החיזבאללה כיישות לוחמת מאורגנת, ועל התמיכה האירנית אשר מצידה רואה בשלטונו של אסאד נכס שאיננה מעונינת לאבד.

לאחרונה, מורגשת התלבטות במערב, האם נכון לתת לאסאד להתמוטט, שמא התמוטטות זו תביא לחוסר יציבות, לכאוס או למחליף גרוע יותר. ההתלבטויות מקבלות ביטוי בשטח: חוסר הבהירות במטרות של היישויות השונות, אי בהירות באסטרטגיה שננקטת, וחוסר החלטיות יוצרים מצב שדוקא האלמנטים שנחושים באידיאולוגיה שלהם ובמוטיבציה להשיג את מטרתם, הם בעלי היתרון. אם נוסיף לכך את החזית התימנית שנפתחה ומפנה תשומת לב ומשאבים של חלק ממדינות האזור, נראה שגם החזית הסורית פחות מענינת את העולם. הקונפליקט שם הפך חלק מהשגרה. 

נראה שדווקא ישראל צפויה לעמוד בפני דילמות קשות יותר בגבול הסורי. גופים "מקומיים" יכולים לקחת יוזמות "מקומיות", וגבול שהיה שקט שנים רבות עלול להתלקח. טוב שצה"ל הקים את הגדר ומכין עצמו כמיטב יכולתו. עם זאת, קשה לחזות מהי ההפתעה הצפויה בגבול הסורי.

שאלה נוספת שמתבקשת היא האם ישראל צריכה להיות מעורבת בהתפתחויות בזירה הסורית, זאת מעבר למה שהיא עושה היום בתחום ההומניטרי, או בתחום מניעה זליגת נשק ללבנון. נראה שישראל יכולה להיות יעילה בפעילות מן האוויר כנגד דאעש. היכולת קיימת, אך שאלת היסוד היא מה המטרה. גם פעילות אווירית ישראלית לא תכריע את דאעש שהינו ארגון אידיאולוגי, אלא רק תכניס את ישראל לקטטה לא לה, ובדרך כלל המתערב בקטטה לא לו נפגע בעצמו, ואין לו את הגיבוי הציבורי הנחוץ כל כך לפעילות צבאית. מכאן שמעורבות ישראלית חייבת להיות כזו שניתן להצדיקה בבירור שהיא מונעת סיכונים לבטחונה של ישראל. 

כיום הסכנה איננה כזו בדרך כלל. על כן המדיניות שישראל נוקטת בה היא נכונה ומתאימה לנתונים. הקשיים יהיו בתחום האפור, בו הוודאות של הסכנה איננה וודאית או איננה מיידית, אך משמעותית לטווח הארוך. כאן המינון של הפעילות ושיקול הדעת הם המפתח, והפזיזות מן השטן.

אולי יעניין אותך גם

יואב הר אבן, מנכ״ל רפאל ויו״ר אירונאוטיקס. צילום: רפאל 

דיווח: יועמ״ש הממשלה לא רוצה להתערב בפרשת אירונאוטיקס - חושש מתקרית מדינית 

״היועמ"ש חושש כי ניהול ההליך יגרום לפגיעה מדינית משמעותית למדינת ישראל במסגרת ניהול המשפט והבאת עדים מחו"ל כדי לבסס את טענת החברה לאכיפה בררנית״, כותבים בפרסום בגלובס