הפיצוץ במתקן הגרעין האיראני: היה או לא היה?

התשובה לסימן השאלה עשויה להתקבל תוך זמן קצר – במידה ולא על ידי פענוח צילומי לווין, אזי באמצעות הדו"ח הרבעוני של סבא"א שצפוי להתפרסם בחודש הקרובהפיצוץ במתקן הגרעין האיראני: היה או לא היה?

בימים האחרונים ניטש בתקשורת ויכוח, ובכלל זאת בישראל, בדבר אמיתותו של המידע על פיצוץ מסתורי שארע ביום שני שעבר במתקן הגרעין האיראני פורדו שליד העיר קום, אשר פרטיו נמסרו לראשונה באתר החדשות האמריקני World News -Daily. ניתן להתרשם, כי אלה הטוענים שהמידע שדווח באתר WND מפוקפק ובלתי אמין, כמו גם הללו שלדעתם המידע נכון ואותנטי, בוחנים אותו באמצעות זוגות משקפיים שונים, התואמים את נטיות ליבם והשקפותיהם.

 ברור כי לאירוע זה, במידה ואכן התרחש, ולהיקף ההרס שנגרם בפועל למתקן ההעשרה, עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על התקדמות הפרויקט האיראני לפיתוח נשק גרעיני. עם זאת, ספק אם מאמץ זה ייעצר לחלוטין. זאת, מכיוון שבמתקן נתאנז, מפעל העשרת האורניום הגדול של איראן, עדיין פועלות כ-10,000 צנטריפוגות. אף כי לעת עתה רק כ-330 מהן מעשירות אורניום לשיעור של 20 אחוזים, ניתן להסב צנטריפוגות נוספות במפעל נתאנז להעשרת אורניום לשיעור זה.

התייחסות לטענות לפיהן המידע מפוברק

ספק משמעותי בדבר מהימנות המידע על הפיצוץ בפורדו התמקד בכך שהדיווח נתקבל ממקור בודד, אשר לא אומת על ידי מקורות אחרים, וכן בשל היעדר התייחסותם של כלי תקשורת בינלאומיים רציניים בו ביום כאשר המידע הועלה לאתר. כל זאת, חרף העובדה שסוגיית הגרעין האיראני עומדת זה זמן רב בעין הסערה. יתר על כן, בעת פרסום הידיעה היא לא אושרה או הוכחשה, לא על ידי ממשלת איראן ולא על ידי המדינות המתנגדות בכל תוקף לתכנית הגרעין האיראנית. מכל מקום, מאז פרסום הידיעה ביום שבת האחרון, העיתון הגרמני 'די וולט' הצטרף לדווח עליה, מפי מקורותיו. כמו כן עיתון 'טיימס' הלונדוני דיווח, כי גורמי מודיעין ישראלים אישרו שאמנם בשבוע שעבר אירע פיצוץ במתקן להעשרת אורניום בפורדו, ואף לדברי פקיד ישראלי, ממשלת ישראל בוחנת את האירוע.

מכל מקום, אין בדיווח 'טיימס' כל אישור רשמי של ממשלת ישראל על נכונות האירוע. אשר לדעת הבית הלבן: "ישנן סיבות רבות להטיל ספק בדיווח". תגובת איראן נמסרה על ידי סעיד שאמס-אדין בארברודי, סגן נשיא הארגון האיראני לאנרגיה אטומית (AEOI), ואללה-אדין בורוג'רדי, ראש הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ בפרלמנט האיראני (מג'ליס). שניהם הכחישו לחלוטין את השמועה, ולדברי בורוג'רדי, הדיווח פוברק במסגרת מסע תעמולה מערבי שנועד לטרפד את שיחות הגרעין שאיראן מנהלת עם המעצמות הגדולות (קבוצת P5+1). יש לציין, כי קולו של נשיא הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, פריידון עבאסי, לא נשמע הפעם. הדבר תמוה ולפי שעה אין לכך הסבר. זאת, אף שמאז החל לכהן בתפקידו נהג עבאסי לצאת מפעם לפעם בתקשורת האיראנית בהצהרות מתלהמות, על כוונתה של איראן להמשיך בתכנית הגרעין שלה חרף הלחצים והאיומים המופנים כלפיה. ברם, במידה ואמנם מתקן פורדו נפגע, סביר היה כי המשטר האיראני יכחיש זאת וישתדל ככל שניתן להכיל את האירוע ולמנוע דליפת מידע על אודותיו. דרך פעולה זו אפיינה בעבר גם משטרים טוטליטריים אחרים.

כך לדוגמה המשטר הסובייטי: קטעי מידע על מספר אסונות רבי נפגעים שאירעו בבריה"מ בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, דלפו למערב רק לאחר שנים רבות. סיבה נוספת לפקפוק גורמי תקשורת באמיתות המידע על הפיצוץ התייחסה לזהות מפרסמו – רזא חלילי, וכן לזהות אתר החדשות שהפיץ את המידע - WND. אכן, אישיותו של רזא חלילי היא מעט בעייתית במהותה. חלק ניכר מכתבות שהוא פירסם בעבר היה ספקולטיבי. אולם לא פחות מכך, האש הנמשכת אליו נובעת מכך שהוא נחשב כאיש ימין קיצוני. בצעירותו הוא התחנך בארה"ב. אך לאחר פרוץ מהפכת חומייני, הוא חזר לאיראן והצטרף לארגון 'משמרות המהפכה', בו שרת מספר שנים.

בשנות השמונים, משהתאכזב מאופיו הפונדמנטליסטי והאכזרי של המשטר החדש בטהראן, הוא החל לפעול באיראן כסוכן CIA. לאחר מספר שנים הוא הוחזר יחד עם משפחתו לארה"ב, שם חבר לא רק לגולים האיראניים אלא גם לחוגי הימין. לטענת חלילי, המידע על הפיצוץ בפורדו, הובא לידיעתו על ידי חמיד-רזא זאקרי, שערק לחו"ל לאחר שירות במשרד המודיעין והביטחון לאומי של איראן. אשר לאתר החדשות WND, אף הוא מזוהה עם הזרם השמרני, עובדה שכנראה יש בה משום פגיעה ב'תקינות הפוליטית', בראייתם של רבים בתקשורת המערבית.

 כיצד יהיה ניתן לאשר או לשלול את המידע על פורדו?

על פי כתבת רזא חלילי ב-WND, ניזוקו מבנים בתוך רדיוס שלושה מייל מנקודת הפיצוץ בפורדו. בהנחה שהמידע היה נכון בכללותו, נראה כי בנקודה זו הייתה הגזמה רבה. קשה להניח כי לתוך מתקן העשרת אורניום בפורדו הוברחו כמויות כה גדולות של חומרי נפץ שגרמו לנזק סביבתי ברדיוס של שלושה מייל. סביר כי הנזק העיקרי נגרם למתקן ההעשרה עצמו הממוקם במעמקי האדמה, מכיוון שגלי ההדף נבלמו ונספגו בתוך שכבות המיגון והאדמה המקיפות את המתקן. לפיכך, אין וודאות שניתן יהיה להבחין בתצלומי לווין של האתר אם נגרמו נזקים סביבתיים.

יש לציין, כי במתקן ההעשרה בפורדו נאגרו כמויות גדולות של UF6, תרכובת האורניום שמאפשרת את העשרתו. גז UF6 הינו רעיל במיוחד וגורם לנזקי נשימה חמורים. על כן, ספק רב אם מישהו מעובדי המתקן שרד את הפיצוץ. אך כנראה עדיין מוקדם להבחין בסימן כלשהו בעיתונות האיראנית לגורלם של עובדי המתקן. עוד נמסר בכתבה, כי בעקבות הפיצוץ כוחות הביטחון המקומיים עצרו את התנועה בתוך רדיוס של 15 מייל מהאתר, וכמו כן הכביש המהיר מטהראן לקום נסגר לתנועה למשך מספר שעות.

על כן לפי עיתון 'הארץ' (28.1.2013), עולה פקפוק נוסף בנכונות הדיווח על הפיצוץ בפורדו, בשל היעדר כל הוכחה מתוך צילומי לווין על שינוי סדרי תנועת המכוניות בכביש המהיר לקום ובסביבת פורדו באתה עת שהפיצוץ התרחש, על פי המדווח בכתבה. קשה להתייחס לטענת 'הארץ', מכיוון שלא ידוע על צילומי לווין שבוצעו, אשר יכולים לאושש או לשלול טענה זו. אף אפשר שבאותן שעות ספורות שאחרי הפיצוץ כלל לא חלפו לוויינים מעל שמי פורדו. על כן, לפי שעה יש להמתין עד שיתקבל מידע נוסף ובכלל זאת צילומי לווין, שיבהירו אם התרחש פיצוץ בפורדו ומה היה היקפו.

בסופו של דבר, נראה כי הדו"ח הרבעוני של סבא"א האמור לצאת לאור כבר בחודש הקרוב הוא שיבהיר במידה רבה את המסתורין: כבעבר, הוא אמור לכלול תמונת מצב של המתקן בפורדו. זאת, בהנחה שאיראן לא תמנע מפקחי סבא"א את הגישה לאתר.