הפוליטיקה שמאחורי המספרים

הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל מגיע לעתים לחדשות, אך בדרך כלל רוב הציבור אינו בקיא בתהליכים העומדים מאחורי הדולרים כך שנוצר כר נרחב למניפולציות פוליטיות, שמוסיפות לבלבול ולמידע המורכב גם כך. ניצן נוריאל עושה סדר בבלגן

הפוליטיקה שמאחורי המספרים

צילום: AP

בין מדינת ישראל וארה"ב חתום מזכר הבנות MOU שעומד לפוג בתחילת 2018 (למעשה היות ושנת התקציב האמריקאית היא מאוקטובר לאוקטובר אזי תוקפו יפוג ב-אוקטובר 2017) מבלי להיכנס למספרים, מדובר בסביבות ה-3 מיליארד דולר בשנה,כאשר חלקו הקטן מומר לשקלים ויכול להיות מושקע בישראל ולא בארה"ב, כמו רוב הסכום. בנוסף (וזה המרכיב העומד במחלוקת המרכזית) הקונגרס האמריקאי, בדרך כלל בעידוד משמעותי של השדולה היהודית אייפא"ק, מוסיף עוד כמה מאות מיליוני דולרים לתוכנית ההגנה מפני טילים, המיועדים לפיתוח והצטיידות של המרכיבים הישראלים כמו "החץ 3" ,"קלע דוד" וסוללות נוספות של "כיפת ברזל". זאת תחת הכותרת של "הסיוע האמריקאי הנוסף למאמץ ההגנה על ישראל מפני טילי ה-BMD". 

אם כך מה הבעיה ?

שלושה נושאים על הפרק. הראשון הוא דרישה ישראלית להגדיל את הסיוע (מה שמכונה "פיצוי" על  ההסכם עם איראן). אכן יש מחלוקת עם האמריקאים על היקף ההגדלה, אלו דיונים מקצועיים המתקיימים כל השנה במגמה לנתח את הסיכונים שעלו, לצד השאלה איך ישראל תשמור על היתרון האיכותי שלה מול היריבים במזה"ת? למיטב הערכתי, בתחום זה הפערים אינם גדולים. בעיקר משום שקיימת הבנה שגם הסכם של עשר שנים, בכפוף לשינויים אסטרטגיים יכול להיפתח ולהתרחב. לא מיותר לציין שמרכיבי הסיוע הם נושא קבוע לדיאלוג ישראלי אמריקאי, כי אי אפשר לדעת כיום אילו מערכות נשק יהיו זמינות ב-2023. 

הנושא השני הוא ההתנהלות. הממשל תובע לאחד את שני תהליכי הסיוע לכלל תהליך אחד, קרי, לחסום את המסלול העוקף הנתמך על ידי הקונגרס ואייפא"ק כך שהסכום ה-עשר שנתי שיקבע וייחתם ב-MOU החדש יכלול את מרכיב ההגנה מפני טילים.

השלישי הוא שאלת ההמרה, קרי כמה דולרים מתוך הסיוע יהיה ניתן להמיר לשקלים ולהוציאם בתעשיות הישראליות? רובו המכריע של הסכום בדולרים כך שמעשית הסיוע האמריקאי לישראל מהווה בדלת האחורית סיוע לתעשיות הביטחוניות האמריקאיות.

לתוך כל אלו נכנסים האירועים הפוליטיים, הבחירות הקרבות בארה"ב, שמצד אחד נותנות תקווה שעם הממשל הבא יהיה ניתן להגיע להסכם טוב יותר. צרכים פוליטיים ישראלים להראות שאמנם "זכינו" בהסכם גרעין רע אבל "נקבל פיצוי" ופוליטיקה פנים אמריקאית שמנסה לשים סוף למסלול עוקף בית לבן נתמך אייפא"ק ואפילו קצת "התחשבנות" של הבית הלבן עם אייפא"ק על רקע תמיכתם במאבק הכושל של רוה"מ בהסכם הגרעין כנגד הבית הלבן באמצעות הפעלת לחץ על הקונגרס. 

כך ניתן להבין את הודעת הבית הלבן שהוא מתנגד להצעת הקונגרס להקצות ב-2017 כ-400 מיליון דולר לתוכנית להגנה מפני טילים (מפני שהוא רוצה הסכם אחד כולל והוצאת אייפא"ק מן המשוואה) ואת הודעת משרד רוה"מ שאין מה לדאוג כי בכל מקרה סכום הסיוע יגדל (מספרית הוא יגדל משום שיצרפו אליו את הסכומים המקושרים לתוכנית הגנה מפני טילים). 

איך זה יגמר? להערכתי בסוף המשחק "חתול ועכבר" ייחתם הסכם עוד בכהונתו של הנשיא אובמה מתוך הבנה ישראלית שכאשר ימונה ממשל חדש נוכל לפתוח את ההסכם ולממש את הבזאר המזרח תיכוני גם בוושינגטון וכך כל צד יוכל לטעון שהשיג את יעדיו. 

 

אולי יעניין אותך גם