הערכת מצב שנתית פסימית

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי פירסמו את הערכת המצב השנתית שלהם, והיא איננה מעודדת

פסימיות, זו השורה התחתונה של ההערכה האסטרגית השנתית שפירסם לקראת סוף השבוע המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS).

ההערכה לשנת 2011 כוללת אוסף מאמרים, שהעיקריים בינהם נכתבו על ידי עורכי הספר, שלמה ברום וענת קורץ, ועל ידי החוקר יפתח שפיר, שבוחן כמידי שנה את מאזן הנשק במזרח התיכון. אלוף (מיל') גיורא איילנד בחן את תכניות בניין הכוח של צה"ל.

"ההערכה נכתבה בתקופה סוערת במיוחד", כתבו חוקרי המכון. "הסיכוי שבתקופה זו של חוסר יציבות יחול שינוי ביחסים הבינמדינתיים במזרח התיכון אינו גבוה".

מהערכה השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי עולה כי הזמן אינו מזחק, ככלל, לטובה של ישראל. "בשנה שחלפה לא חלה פריצת דרך שתאפשר לישראל התמודדות טובה יותר עם האתגרים שבסביבתה האסטרטגית", כתבו קורץ וברום.

"יתר על כן, מגמות מאיימות אך התעצמו. התהליך המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית ניצב בפני מבוי סתום. חיזבאללה, ממשיך להתחמש ולהתחזק פוליטית בלבנון. "על רקע הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לסוריה והתעצמות חיזבאללה, נראה כי מצפון לישראל מתגבשת חזית מאיימת אף יותר מאשר בשנים עברו".

לגבי איראן, הם כותבים כי היא "נמצאת בעיצומו של תהליך השלמתה של תוכנית גרעין צבאית והתמסדה כראש החץ של המחנה האנטי-ישראלי האזורי. "למחנה זה נספחה במידה מסוימת גם טורקיה... ברקע מערכת איומים זו מרחף צלו של תהליך דה-לגיטימציה מואץ של ישראל".

החוקר מאיר אלרן, שבוחן את החוסן הלאומי, מציין בהערכתה מצב השנתית כי ישראל מאויימת בעשרות אלפי רקטות וטילים, בהם למעלה מ-800 בעלי טווח של יותר מ-70 קילומטר ורמת דיוק שיכולה להגיע עד ל-200 מטר. "המספרים הגולמיים אינם מגלים את מלוא תמונת האיום הגובר", כותב אלרן. "מעבר לכמותה משגרים והטלים יש חיבות מיוחדת למגמת הפיתוח של של היכולת".

"בשנים הקרובות, כאשר ישראל תידרש לקבל החלטות מדיניות ואסטרטגיות בנושאים המרכזיים של הביטחון הלאומי, היא תידרש לעשות זאת במציאות שמורכבותה עולה לאין שיעור לעומת מה שהורגלנו בעשורים החארונים", מסכמים קורץ וברום את המאזן השנתי הלא אופטימי.

ההערכה השנתית המלאה מתפרסמת באתר INSS.