העיניים של כיפת ברזל

"המכ"ם מזהה את גם את היציאה וגם את מקום הנפילה המשוער. המערכת שמיועדת ליירוט צריכה לדעת בנוסף למיקום היציאה והפגיעה, גם את מסלול הגורם המאיים תוך כדי תנועה כדי לתת הנחיות למיירט בזמן פעולה", מסביר אבי לשם, סגן ראש מנהל מערכות גילוי ויירוט בחברת אלתא

מכ"מ של כיפת ברזל (קרדיט: יח"צ התעשייה האווירית)

מכ"ם ר"ז (רב זרועי) הוא חלק ממשפחה שלמה של מכ"מים שנקראים MMR - Multi Mission Radar. אלו מכמים היכולים לשרת משתמשים שונים, כאשר היום מכ"ם ר"ז משמש את חיל התותחנים וחיל האוויר כחלק מסוללות כיפת ברזל ושרביט קסמים העתידית.

"אלו מכ"מים שיכולים להיות תחליפיים אחד לשני", מסביר אבי לשם, סגן ראש מנהל מערכות גילוי ויירוט בחברת אלתא מערכות בע"מ, חברה בת של התעשייה האווירית. "החומרה מורכבת פחות או יותר מאותם אבני בניין והשוני בין היישומים בא לידי ביטוי באלגוריתמיקה. אפשר ליישם משימות שונות על אותו מכ"מ. כל מה שצריך זה להחליף את האלגוריתמיקה והתוכנה. מדובר על שינויים שיכולים להתבצע על ידי הדרג המתפעל בצה"ל. לא חייבים בשביל זה מהנדסים".

לשם מספר כי הדרישות מהלקוחות מאד אתגריים. זאת, בשל מגוון האיומים בזירה וההתפתחות הטכנולוגית שלהם. "אלו לא רק דרישות של שיפור ביצועים, אלא גם שיפור בהיבט המבצעי. הביצועים נותנים מענה לארסנל של האויב בפרמטרים כמו טווחים למשל. לעומת זאת, בהיבט המבצעי יש צורך בזיהוי מאד מדויק, בעיקר כאשר מתבצע שיגור של האויב מתוך אזור מאוכלס בצפיפות. זו דרישה אתגרית מאד. מדובר על התאמת מערכות המכ"ם ללחימה א-סימטרית כמו זו שמתנהלת עכשיו.

"המכ"ם מזהה את גם את היציאה וגם את מקום הנפילה המשוער. המערכת שמיודעת לירוט צריכה לדעת בנוסף למיקום היציאה והפגיעה, גם את מסלול הגורם המאיים תוך כדי תנועה כדי לתת הנחיות למיירט בזמן פעולה. זה לא מספיק לפגוע במשגר ובחוליה, צריך לנטרל גם את האיום באוויר. המכ"ם הוא זה שמנחה את המיירט עד קירבת המטרה. חלק מהדרישות של המערכת היו לקבל את נקודת היציאה בכדי לבצע ירי נגדי מדויק לעבר מקור הירי. זאת כדי למנוע נזק סביבתי מיותר בצד השני.

מערכת מכ"ם ר"ז של אלתא מתוכננת להתמודד עם רוב האיומים בזירה מסביר לשם. כולל מצב של מטחי טילים. בנוסף, היא יודעת גם לקבוע עדיפות בירוט. "המכ"ם הוא העין הבוחנת של המרחב. 'השומר הנאמן' של הגזרה שרואה ומזהה מה שוגר, כמה שוגרו והאם צריך ליירט או לא ביחס למיקום הנפילה המשוער. אף אחד לא רוצה ליירט איום שלא הולך לפגוע. כל מיירט עולה עשרות אלפי דולרים".

איך המכ"ם עוזר ליירוט? לשם מסביר כי ברגע שהמכ"ם מזהה שיגור, הוא מעביר את המידע למערך השו"ב של mPrest שאחראי על מערכת היירוט 'כיפת ברזל' והוא זה שמעביר הוראות חזרה לטובת המיירטים. "המערכת שלנו סורקת את המרחב 24/7 ומתריעה לשו"ב שיש משהו מתקרב. בשלב זה מתחיל דו שיח בין המכ"ם לשו"ב, כאשר המכ"ם לא רק מספק נתונים, אלא גם מקבל בקשות ממערך השו"ב. אחת הדוגמאות היא בקשה לעקוב אחרי האיום במטרה לספק למיירט כיוון עד נקודת המפגש. צריך לפרגן לרפאל על פיתוח טיל עם יכולות תמרון מדהימות. הדיוק של הטיל מאד רלוונטי להצלחת היירוט.

"תפקיד נוסף של של מכ"ם ר"ז הוא להפעיל את מערכת "צבע אדום" יחד עם מכ"מים אחרים. מדובר על מערכת שיכולה לכסות מרחק של יותר ממאה קילומטרים. יחד עם זאת, לכל מכ"ם יש את המגבלות הפיזיקליות שלו, וככל שהמטרה יותר קטנה ויותר רחוקה, ככה קשה יותר לגלות אותה. בהיבט זה, מכ"ם ר"ז הוא מערכת חזקה מאד שיכולה לעמוד בעורף ולכסות את החזית. עובדה זו עוזרת לה לספק מידע למיירטים או לכוחות התותחנים הלוחמים.

"אנחנו משפרים כל הזמן את שכבת התוכנה והאלגוריתמים כדי להתאים את המערכת למציאות המשתנה. כמו כן, פיתחנו את המכ"ם כיחידה אוטונומית מבחינת תפעול ואנרגיה, כך שהוא לא צריך אמצעים חיצוניים להפעלה ופריסה. צוות מיומן יכול לפרוס מערכת מכ"ם ר"ז בזמן קצר מהרגע שהוא הגיע לנקודה עד שהוא עובד".

יתרון נוסף במערכת המכ"ם של אלתא, היא העובדה שכל התפעול השוטף נעשה על ידי צה"ל. "כמובן שבזמנים של לחימה כמו בימים אלו, יש מנגנון תמיכה ושירות צמוד של מומחי אלתא. אבל גם חיל התותחנים וגם חיל אוויר למדו את המערכת מהר מאד ויודעים להפעיל אותה בצורה עצמאית", מסביר לשם. "התפעול נעשה אוטומטי על פי תכנון מקדים של המשימה ללא צורך באדם במעגל. צריך לזכור שאנחנו מדברים על זמנים של עשרות שניות עד דקות בודדות של סגירת מעגל. זו מערכת מאד חכמה שפועלת בצורה אוטומטית גם בזיהוי וגם ביירוט. היא גם יודעת לתת בעצמה עדיפות ליירוטים".