המשמעת היא חלק מבניית הכוח

המשמעת היא חלק מבניית הכוח

ביום ראשון לא הסתכנתי במדורי כאשר כתבתי שאין לי ספק שעבירת משמעת שגרמה את הנזק לטילים של מערכת "כיפת ברזל" שנפלו בבסיס חיל האויר בעת טיפול בהם. היום פורסם שקצין ונגדת שהיו מעורבים בתקרית נדונו לעונשי מחבוש.

למה לא הסתכנתי בהערכה שלי? כי כל מי שעיניו בראשו ומבין קצת בנושאים צבאיים, מבין כי צה"ל הוא צבא ללא משמעת. יש הוראות, יש פקודות אבל הברדק חוגג. אולי לא נכון לדבר בהכללות אבל זו התחושה. הכל מתחיל מלבושם של החיילים, מאיך נראים הש"ג בכניסה לכמה מחנות צבא ולאו דווקא הנידחים ביותר.

הכל מתחיל בכך שבצה"ל כבר לא מצדיעים לבעלי דרגות ומתעלמים מהם. בכך אשמים גם בעלי דרגות שהחיילים מתעלמים מהם. אין צבא בעולם שבו חייל בדרגת טוראי או אפילו סמל לא יצדיע לקצין זוטר ובכיר. בצה"ל הנוהל הזה נעלם כאילו הוא מיותר. אז הוא לא.

משמעת בנויה מסמלים, מפעולות קטנות ומציות להוראות, פקודות ותקנות. אווירת הסמוך השתלטה על צה"ל ואת התוצאה ראינו בשבוע שעבר בבסיס האימונים של ההגנה האווירית כאשר טילי מערכת "כיפת ברזל" לא עוגנו כמו שצריך, נפלו וניזוקו. היו מקרים רבים נוספים בשנים האחרונות שחלקם הסתיימו במוות ובפציעות.

מי שחושב שיחידות קרביות לא בנויות על משמעת אלא יותר על מוטיבציה פשוט לא מבין על מה הוא מדבר. גם היחידה הקרבית ביותר, עם הלוחמים הטובים ביותר, שחדורים רוח קרב לא פטורה ממשמעת. זו מונעת תאונות נשק, זו מונעת רשלנות שגורמת גניבות מבסיסים, זו מונעת עוד עשרות תקלות שעלולות לקרות מחיבור של אנשים צעירים, נלהבים עם מערכות נשק מסוכנות.

מישהו במטה הכללי של צה"ל צריך להקדיש זמן לנושא המשמעת. הוא לא פחות חשוב מבניית הכוח. למעשה המשמעת היא חלק מבניית הכוח.