המרוץ לפיתוח הגנה מפני פצצות המרגמה

במהלך מלחמת לבנון השנייה ומבצע 'צוק איתן', גרמו פצצות המרגמה למספר רב של נפגעים בקרב כוחות צה"ל, והתעשיות הביטחוניות בארץ ובעולם פועלות למציאת פתרון. אחד הכיוונים העיקריים הוא יירוט באמצעות לייזר. ראיון מיוחד

בעקבות האירועים הקשים שנגרמו במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "צוק איתן" כתוצאה מהשימוש של ארגוני טרור במרגמות נגד חיילי צה"ל בשטחי כינוס, החלו בארץ לחשוב על דרכים כיצד ניתן ליירט מרגמות אלו. אחד הכיוונים שעלו הוא שימוש במערכות לייזר הגנתיות שמסוגלת ליירט פגז מרגמה. 

הרצון להשתמש בלייזר נובע בחלקו מצורך כלכלי. כאשר מדובר בלחימה ממושכת, כמו במבצע "צוק איתן", צה"ל צריך להתמודד עם מאות או אלפי מרגמות שנורות על חיילי צה"ל, ושימוש במיירטים כגון כיפת ברזל או פתרונות אחרים יכולים להביא את המדינה לפשיטת רגל או להכניס את צה"ל למסגרת לוגיסטית צפופה מאד עד בלתי אפשרית. לעומת זאת, פתרון מבוסס לייזר יכול לספק הגנה במחיר סביר שיאפשר לכוחות הקרקע לתמרן עם סיכון מינימלי. 

אחת החברות שהחלה לפתח מערכת כזו היא רפאל. למערכת ניתן השם 'קרן ברזל' והיא צפויה להיות מבצעית בשנים הקרובות. לפי הערכות מסוימות מדובר בפרק זמן של לפחות חמש שנים עד שתהיה מערכת מבצעית. 

חברה נוספת שפיתחה אב טיפוס של מערכת כזו עבור הצבא האמריקאי היא בואינג. למערכת ניתן השם High Energy Laser Mobile Demonstrator. לפי החברה, מדובר במערכת לייזר בהספק 10 קילווואט שמסוגלת ליירט מרגמות ולעוור מל"טים בטווח של עד 2 ק"מ. 

"מדובר כרגע באב טיפוס, אך אפשר להגיע למערכת מבצעית בפרק זמן של שנתיים", אומרת פגי מורס, סגנית נשיא לתחום אנרגיה ישירה, מערכות אסטרטגיות כולל טילים ומערכות הגנה בחברת בואינג. "היתרון של המערכת הוא ביחס עלות/ יירוט לעומת שימוש במיירטים. אפשר לירות 150 - 200 יריות בין שני מחזורי קירור. ביממה אפשר לעשות אלפי יריות.

"לפי הערכות שונות, כדי להגן בפני ירי מרגמות מכל ההיקף של רצועת עזה, צריך להפעיל 50 מערכות כאלו שיגנו בפני ירי מרגמות ובפני מל"טים. אפשר לייצר כזו כמות של מערכות בפרק זמן של חמש שנים, לפי איפיון שמתאים לישראל".  

האם יש תחרות מול קרן ברזל? 

"התחרות מייצרת מערכות טובות יותר", מסבירה מורס. "היו לנו דיונים עם רפאל לגבי שיתוף פעולה, אבל במהלך השיחות הבנו ששתי החברות מפתחות מערכות דומות, ולכן שיתוף פעולה לא על הפרק כרגע. יחד עם זאת, כן אפשר לחשוב על שילוב של המערכת שלנו עם 'כיפת ברזל'. אפשר להשתמש בתשתית הקיימת של 'כיפת ברזל', כמו המכ"מ או מחשב המשימה, כדי להזין ולנהל את שתי המערכות. בצורה כזו יש לך גם לייזר וגם מיירט והמערכת יכולה להחליט באיזה אמצעי להשתמש מול האיום. אבל שילוב כזה דורש פיתוח משותף עם רפאל". 

האם הלייזר יחליף את המיירטים?

כדי לענות על שאלה זו, צריך לבחון את המגבלות של הלייזר כיום. העיקרית מביניהן היא ההספק החשמלי. אם בוחנים את עולם ההגנה האווירית, נקודת הקיצון על סולם מהירות היירוט היא מערכת 'מעיל רוח' של רפאל שמתמודדת עם טילי נ"ט. במתאר כזה מדובר בהליך יירוט של חצי שנייה כולל זיהוי, איכון וירי. נכון להיום, עם לייזרים בהספק של עד 30 קילוואט, מדובר בהליך של לפחות 2 שניות. כלומר, כל מתאר יירוט קצר מזה לא רלוונטי ללייזר. כדי לקצר את הליך היירוט, צריכים לעלות להספקים של 100 קילווואט ומעלה. 

הסיבה לכך טמונה בזמן שלוקח ללייזר לחמם את הנקודה עליה הוא מתביית עד לפגיעה ברש"ק או בגוף האיום. מערכת לייזר עובדת בצורה כזו שהיא מזהה את האיום ומסלולו, מתבייתת על 'נקודה ארכימדית' בגוף האיום (נקודה שחימום שלה תביא לנטרול האיום), ואז היא יורה את קרן הלייזר לפרק זמן שדרוש לחימום הנקודה. ככל שהספק הלייזר יותר גבוה, כך החימום לוקח פחות זמן. 

מגבלה נוספת של הלייזר היא מזג אוויר. קרן הלייזר לא עובדת באותה יעילות בכל מזג אוויר, ולכן ישנם מצבים שאי אפשר להסתמך עליה. עוד בעיה היא טווח הבטיחות. כאשר מדובר במיירט, יש לו טווח יעילות ידוע, וכלים ידידותיים יודעים לפעול במרחק בטוח מהמערכת. לעומת זאת, לקרן לייזר טווח הבטיחות הוא אין סופי, והיא יכולה לסכן כלים ידידותיים בסביבתה. 

"הפתרון הוא שילוב טכנולוגיות במערך ההגנה האווירית", אומרת מורס. "זה תלוי איום ייחוס. הלייזר היא עדיין טכנולוגיה חדשה ביחס למיירטים, וככזו עולות לגביה שאלות שחלקן עדיין פתוחות. אנחנו גם צריכים לרשיין את המערכת לייצוא. אבל הצפי הוא שיהיה בעולם ביקוש רב למערכות כאלו. במקביל למגעים עם רפאל, התחלנו מגעים עם עוד תעשיות בישראל לייצור חלקים למערכת. ברור לנו שאם נרצה לשווק אותה לישראל, גם התעשיות בארץ צריכות להיות שותפות למערכת". 

במשרד הביטחון הגיבו לטענות שהועלו בכתבה ומסרו כי "לחברת בואינג האמריקאית אין מערכת לייזר מבצעית שניתנת לפריסה להגנה מפני מרגמות אלא מדגים טכנולוגי בלבד. נכון להיום, אין בעולם (כולל ארה"ב) מערכת יירוט לייזר מבצעית. לו לחברה הייתה מערכת מבצעית בשלה שניתנת לפריסה מידית, ניתן היה לשקול עקרונית רכש של מערכות כאלו על ידי צה"ל מול פתרונות טכנולוגיים/מבצעיים אחרים. משרד הביטחון מודע היטב ליכולות בתחום הלייזרים המפותחות ברחבי העולם ומשקיע בפיתוח טכנולוגיות ויכולת מערכתית בתחום נשק לייזר רב עוצמה למגוון יישומים בתעשייה הביטחונית בארץ".