המרגל שהושכח

ד"ר שאול ובר מנסה לברר מי רצה למחוק מהזיכרון את המרגל שהתאבד בקהיר?

שלוש פעמים נקבר מאיר בינט, המרגל הישראלי שהתאבד יום לפני תחילת משפטו בכלא המצרי בדצמבר 1954. ‏בפעם הראשונה הוא נקבר בחשאי בבית קברות באיטליה שאליו הועברה גופתו. חמש שנים מאוחר יותר, שוב בטקס חשאי שנועד לטשטש כל קשר בינו לבין ישראל, הגיע ארונו מאיטליה והוא נקבר בהר הרצל בירושלים. הקבורה השלישית של זכרו נמשכת מאז ועד היום.

בעוד לוחמי מודיעין מסוגו של אלי כהן זכו להנצחה ממלכתית מרשימה והפכו לחלק ממורשת הגבורה של מדינת ישראל, זכרו של בינט, קצין מודיעין שנלכד במצרים, נעלם במעמקי התודעה הציבורית. ‏

מעטים זוכרים היום את מאיר בינט. הכרוניקה העיתונאית מגדירה אותו כמרגל שנתפס עם הצעירים היהודים שפעלו במצרים במסגרת מה שנקרא "עסק הביש", עונה קשות ושם קץ לחייו בתא שבכלא. אבל הוא לא היה רק מרגל, מעקב אחרי התחנות בחייו הסוערים - נער שנמלט מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון ובהמשך פעל בשליחות סודית באנגליה, באיטליה, באיראן ובמצרים - מראה שהוא היה "לוחם וחולם".

הוא סיפק אמנם מידע רב ערך שסייע רבות. למערכת הביטחון של ישראל, אבל במקביל חלם על שלום עם מצרים ופעל לטובת העם המצרי מתוך חזון שזה המפתח לשלום בין המדינות. ‏

"המרגל שהושכח" הוא ספרו הרביעי של ד"ר שאול ובר. ספריו הקודמים: חולצה כחולה על רקע שחור - העוסק ביחסן של תנועות הנוער בארץ ישראל לשואה; גבעה נעלמה - על קרב גבעת התחמושת מנקודת ראות של משתתף והיסטוריון; יצחק רבין - צמיחתו של מנהיג - חייו של יצחק רבין מילדות ועד לפירוק הפלמ"ח.

***

המרגל שהושכח, ד"ר שאול ובר, ספרית מעריב, 144 עמודים