המצרים "מייבשים" את החמאס

פרשנות של עמיר רפפורט: מה שלא עשו הבקשות של ישראל בשנים האחרונות, עשה הרצח של אנשי כוחות הביטחון המצריים בדרכם לבתיהם שמעבר לתעלת סואץ. עכשיו החמאס מתמודד מול צבא מצרים, שהוא, כך מסתבר, נטול מגבלות בינלאומיות

צבא מצרים החל לאטום לחלוטין את המנהרות המחברות בין רצועת עזה ובין סיני (amwalalghad.com)

מה שלא עשו אינספור בקשות של ישראל וארצות הברית, עושה האינטרס המצרי: צבא מצרים החל לאטום לחלוטין את המנהרות המחברות בין רצועת עזה ובין סיני רק אחרי שהדבר הפך לאינטרס מצרי עליון.

ישראל ביקשה מהמצרים לפעול כנגד המנהרות המשמשות להברחות במשך כל השנים שבהן שלטה ברצועת עזה וביתר שאת לאחר ההתנתקות והפינוי של ציר "פילדלפי" אבל זה לא קרה. מה שהביא לפעולה המצרית כעת זו המלחמה שמנהל צבא מצרים כנגד האחים המוסלמים וכנגד קבוצות ג'יהאד עולמי שהשתלטו על חלקים מנרחבים מסיני.

ככלל, קטע הגבול שמפריד בין רצועת עזה ובין סיני נמתח על פני 11 ק"מ - ממחסום כרם שלום במזרח ועד לחוף הים- ואולם מרבית המנהרות נמצאות בקטע בין שלושה קילומטרים בלבד בלב העיר רפיח, שחלקה נמצא ברצועת עזה והחלק השני - בצד המצרי.

המרחק בין בתי רפיח הפלשתינית והמצרית הוא קצר ביותר, ומנהרות שיוצאות מבתים בצד אחד, מסתיימות אל על פי רוב מתחת לרצפה בתוך בית בצד האחר. האדמה מתחת לשני חלקי רפי מחוררת כיום כמו גבינה שוויצרית: במשך שנים רבות נכרו בה מאות ואלפי מנהרות וכל מאמצי ישראל לשים קץ לתופעה עלו בתוהו (גם כאשר עדיין שלטה בציר פילדלפי).

אלא שעכשיו המצב שונה לחלוטין: מבחינת צבא מצרים, האחים המוסלמים וקבוצות הטרור ברצועת עזה הם האויב הגדול. אנשי אותן קבוצות מחזיקים בסיני מחסני אמל"ח גדולים, ומוצאים ברצועת עזה מקלט. הם פוגעים גם בישראל (הרקטה שנותרה לאילת בחודש שעבר, למשל, הגיעה מעזה) אבל בראש ובראשונה בצבא המצרי: הפיגוע שהגדיש את הסאה היה כאשר טרוריסטים טבחו בחודש שעבר ב-26 אנשי כוחות ביטחון מצריים שהיו לא חמושים, בדרכם לבתיהם שמעבר לתעלת סואץ.

המאמץ המצרי להילחם בהברחות הנשק מסיני לרצועת עזה עלה מדרגה כבר לאחר מבצע "עמוד ענן" בחודש נובמבר בשנה שעברה. בלחץ ארצות הברית הפעילו כבר אז המצרים תכנית יעילה לעצור את העברת הטילים ארוכי הטווח מלוב ומאיראן (דרך סודן ואחר מכן מרחבי סיני) אל רצועת עזה.

כעת, הם נלחמים במנהרות מלחמת חורמה של ממש, כדי למנוע מעבר אנשים משני צדי הגבול ללא שליטתם. לצורך כך הם נעזרים בטכנולוגיה שמספקים להם האמריקאים וגם מרחיבים את השטח המפריד בין שני חלקי רפיח, על ידי "גילוח" בתים בלב העיר (אם ישראל הייתה עושה מהלך כזה בימים שבהם שלטה ברצועת עזה, כל העולם היה יוצא נגדה ומועצת הביטחון של האו"ם הייתה מתכנסת כדי לעצור את הרס הבתים).

למזלם של המצרים, מה שאסור לנו, מותר להם. בישראל מתרשמים כי הם אכן מצליחים "לייבש" חלק גדול מנתיבי ההברחה לרצועת עזה וממנה, גם אם לא את כולם. יש לכך השפעה כלכלית מרחיקת לכת (ההכנסות מהברחת סחורות דרך המנהרות היו מקור רווח עצום לחמאס וגם לבעלי המנהרות) וגם השלכה על המצב הביטחוני.

מבחינתנו, החמאס נמצא באחת השעות הקשות שלו, והוא מנסה למלא את מחסני הטילים ארוכי הטווח שלו (אלה שמגיעים גם לתל אביב ולירושלים) רק באמצעות ייצור עצמי.

אלא שאת הצבא המצרי מעניין דבר אחד: להראות לקבוצות שטבחו בו והשפילו אותו מי יותר חזק.

אולי יעניין אותך גם