המלחמה מתרחבת

רק קצה הקרחון של מלחמת הסייבר יוצא השבוע לאור, ורק מעט מן המלחמה החשאית המתחוללת באיראן. האם נחושתן יישאר מפקד חיל האוויר עד אחרי תקיפה אפשרית באיראן? והאם גברו הסיכויים של אמיר אשל להחליף אותו? טור שבועי, עמיר רפפורט, כל חמישי ב-14:00

ימים ספורים לפני שביל גייטס הגיע לישראל, באפריל 2006, הייתה לו בקשה ספיציפית: שיציגו בפניו את חמש החברות הישראליות המבטיחות ביותר שעוסקות באבטחת רשת, כלומר בלוחמת סייבר. המייסד האגדי של מיקרוסופט הסביר לישראלים שנפגשו אותו כי הוא חוזה שמלחמת סייבר תאיים על כל מודל הקיום של חברות התוכנה הקיימות ועל הפעילות העסקית ברשת. כמו בהרבה תחומים, גייטס צדק גם בעניין הזה.

אבל, קצת פרופורציה: הבהלה שעוררו שש שנים מאוחר יותר האקרים מליגה ד' בקרב ישראלים שמסרו את פרטי כרטיסי האשראי שלהם לאתרים בלתי מאובטחים באינטרנט, מעידה רק על קצה הקרחון של מלחמת עולם שכבר מתחוללת במרחב הקיברנטי, ואשר אודותיה נכתב כבר לא מעט באתר זה בחודשים האחרונים.

היום נחשפת באתר ישראל דיפנס גם החלטה חשובה של משרד הביטחון להקים מנהלת סייבר, כמו מנהלת "חומה" עתירת התקציבים שעוסקת בפיתוח מערכות הטילים כנגד טילים "חץ" ו"שרביט קסמים" או מנהלות אחרות. גורם ישראלי בכיר מאוד שמבין דבר או שניים בתחום האינטרנט אמר השבוע כי אבטחה מינימלית הייתה מונעת את גניבת כרטיסי האשראי, אבל הבעיה היא שבמקביל להאקרים הבודדים שפועלים כנגד ישראל ברשת, יש גם מערכות מאורגנות שמתכננות התקפות עלינו.

סביר להניח כי מאחורי המערכות האלה עומדות מדינות כמו איראן. קשה להוכיח עובדה זאת, כי אחת הבעיות בתחום לוחמת הרשת היא הקושי לזהות את מקור ההתקפה. גורמי תקיפה מתוחכמים אף יודעים להסוות התקפות מסוימות כך שייראו כאילו הגיעו ממקור אחר לגמרי. במילים אחרות: זה הזמן להתכונן בארץ לקראת מתקפות סייבר הרבה יותר משמעותיות.

רוחות מלחמה

ואם כבר מדברים על מלחמות צללים, הרי שהדיווחים על חיסול מהנדס הגרעין האיראני (עוד מהנדס) ביום רביעי מעידים כי גם המלחמה בזירה החשאית הזאת הולכת ומחריפה. מזכירת המדינה של ארצות הברית מיהרה להגיד היום שוושינגטון מכחישה כל קשר לחיסול, אז האם זה אומר שישראל בהכרח עומדת מאחורי הפעולה? לא בהכרח, אבל בהחלט יכול להיות שזרוענו הארוכה שוב הייתה בטהרן.

אחרי הכל, לפחות על פי פרסומים זרים, לישראל יש רקורד מוכח של חיסולים – מדמשק, דרך ביירות, עד דובאי וסודן. אז טהרן היא לא יעד בלתי אפשרי לפעולה יתרה מכך: חיסול באמצעות הצמדת מטענים והסתלקות מהזירה על גבי אופנוע – הוא דפוס פעולה המיוחס למוסד שוב ושוב. מה מטרת החיסולים האלה, אם הם אכן מבוצעים על ידי המוסד? גם לעכב את תכנית הגרעין האיראני בדגש על תהליך העשרת אורניום (כיום, מחזיקה איראן 7 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 20 אחוז, היא צריכה להגיע לרמות העשרה של 90 אחוז כדי להשיג פצצה ראשונה. ההעשרה מתבצעת באמצעות צנטריפוגות), ולא פחות חשוב – לעכב את שיקום פרויקט הגרעין במידה שאחרי תקיפות הסייבר והפעולות החשאיות המיוחסים לישראל ולמערב תבוא גם מתקפה אווירית.

והאם המתקפה האווירית מתקרבת? גם אם לא, המתח לקראת האביב הקרוב הולך וגואה. תורמים לו הגעת אלפי חיילים אמריקאים לתרגיל חסר תקדים בישראל, שצפוי היערך בעוד מספר שבועות (ויכול להתפרש על ידי האיראני כ"כיסוי" לתקיפה מתוכננת) וגם תנועות בים: נושאות מטוסים מרוסיה וארצות הברית שעושות את דרכן באחרונה לים התיכון, מסיבות שונות. כך, נושאת המטוסים האמריקאית "קארל וינסטון" הגיעה השבוע למפרץ הפרסי כשהיא מלווה במשחתות וספינות קרב. נושאת המטוסים השנייה, "אברהם לינקולן", הנמצאת באוקיינוס ההודי, עושה את דרכה גם היא לאותו כיוון.

ובתוך כך, גם המל"טים, אמריקאים ואולי גם ישראליים, ממלאים את שמי המפרץ הפרסי. השחקן החדש בתחום הזה: על פי דיווח בארה"ב, הצי האמריקאי החל להשתמש השבוע במל"ט מתקדם בגובה רב, המיועד לשהות זמן ארוך מעל שטח, כדי לצלם אותו ולהעביר תמונת מודיעין מדוייקת למי שזקוק לה. לפי הפרסומים מדובר במל"ט מתוצרת חברת נורתרופ גרמן האמריקנית הפועל בגבהים של 60 אלף רגל ומספק תמונות בשחור לבן באיכות גבוהה. המל"ט ידוע כרגע בשמו "המל"ט הימי לצילום אזורים נרחבים" והתמונות שהוא משדר מועברות לספינות הצי החמישי המשייטות במפרץ הפרסי.

לפי הדיווח מבצע המל"ט משימות של 24 שעות כל שלושה ימים וזאת בשילוב מטוסי סיור ימיים מדגם P-3. העובדה שהאמריקאים החליטו להשתמש במערכת החדישה מעידה על רצונם לקבל תמונה עדכנית של הנעשה באזור המפרץ הפרסי, בעיקר בגלל האיומים של איראן לסגור את מיצרי הורמוז.

מח"א

ומה עם הדחייה האינסופית במינוי מפקד חדש לחיל האוויר? האם גם היא יכולה להעיד על הכנות לתקיפה? חובבי הקונספירציות יוכלו למצוא גם בכך סימן. בכל מקרה, אלה העובדות: בחודש אפריל אמור להתמנות לחיל האוויר הישראלי מפקד חדש. חילופי מפקדים בחיל התרחשו תמיד במועד המתוכנן. מח"א הנוכחי, אלוף עידו נחשותן, כבר היה אמור להיות בסבב פרידה מהחיל, אך זו לא קורה.

אפשרות א' היא שהדחייה נובעת עקב חילוקי דעות מי יהיה המפקד הבא (פורסם כאן על ההתמודדות בין המזכיר הצבאי של רה"מ אלוף יוחנן לוקר, ובין ראש אג"ת, אלוף אמיר אשל – באחרונה התרבו הסימנים לכך שאשל עומד לזכות במינוי היקורתי). אפשרות ב' היא שנחשותן יישאר בתפקיד אם תהיה תקיפה. ככל שחולף הזמן בלי מינוי גוברת הסבירות של האפשרות השנייה. אבל, כאמור, זוהי רק השערה.

ישראל-רוסיה

כפי הנראה הגעת נושאות מטוסים רוסיות למזרח התיכון קשורה בניסיון להגן על משטר אסד בסוריה יותר מאשר לאפשרות של מתקפה ממשמשת ובאה באיראן, אבל, בכל מקרה, גם בזירה האיראנית יש לרוסים תפקיד מעניין, כפול: מצד אחד הם מקשים על מהלכי הסנקציות של מדינות אירופה, שהולכים ומתגברים, מאידך אין ספק שגם הם אינם מעוניינים באיראן גרעינית.

יחסי ישראל-רוסיה בתקופה האחרונה מעניינים לא פחות ומלאים סתירות: השבוע פורסם על ידי אריה אגוזי על הקלות של מערכת הביטחון במכירת נשק לרוסיה. מצד שני המתיחות שגרמה פרשת גירוש הנספח הישראלי ממוסקבה בקיץ האחרון, עדיין לא התפוגגה לגמרי. לא רבים מודעים לכך, אבל ישראל גירשה את הנספח הרוסי בתגובה לגירוש הנספח הישראלי. שני הצדדים מילאו את השורות מחדש, ועברו ליחסים פחות או יותר תקינים.

עתיד תעש

וגם זה קרה השבוע: עוד צעד לקראת הפרטה של תעש, עם ההכרזה שההפרטה תהיה רק לטובת גוף אזרחי (כדוגמת אלביט מערכות או קבוצת סמי קצב). מקורות טוענים כי הכיוון הוא למכור את תעש לקבוצת קצב, שרכשה בעבר את מפעל הנשק הקל של תעש והעלתה אותו על דרך המלך.

עם אלביט מערכות איש במשרד הביטחון לא דיבר עד היום על הפרטה, אפילו לא מילה. האם ייצא מכרז? או שהסוגיה שוב תרד מהפרק בשלי שתתממש? הכוונה לפריט את תעש בהחלט נראית רצינית, החברה בעמדת זינוק טובה להפרטה (הודות להישגים עסקיים לא רעים בשנים החארונות), אבל ניסיון העבר מלמד, שהדרך עד להפרטה עוד ארוכה מאוד.

***
תמונות:
החיסול בצפון טהרן (צילום: סוכנות פארס)
ספינות רוסיות (ארכיון: AP)