המהפכה בתפיסת הפעלת האש של צה"ל

קצין התותחנים הראשי בצה"ל, תא"ל דוד סוויסה, מכריז בראיון מיוחד: החיל עומד להצטייד בתומ"ת חדש וברקטה מדויקת. "האש מחליפה חלק מיעדי התמרון"

"חיל התותחנים יצטייד בתותח מתנייע חדש וברקטות", אומר בנחרצות קצין התותחנים הראשי בצה"ל, הקתמ"ר תא"ל דוד סוויסה, בראיון מיוחד לישראל דיפנס.

"החיל צריך תומ"תים אוטומאטיים ולא רק סמי-אוטונומיים, וגם מערך רקטי. החזון הכולל שלנו הוא הפעלת אש יבשתית חזקה, בחיבור לחיל האוויר ולחיל הים".

הקתמ"ר נשאל איך הנחרצות שלו מתיישבת עם העובדה, שהתכנית הרב שנתית החדשה של צה"ל "תקועה" לנוכח חוסר הבהירות לגבי גובה תקציב הביטחון בשנים הבאות (תכנית "חלמיש" הייתה אמורה להיות בתוקף בחומש שכולל את השנים 2012-2016, אך יישומה נדחה בשנה אחת לפחות).

"אם אני קורא נכון את המפה, ההקפאה של התר"ש (תכנית רב שנתית) והצמצומים מהווים הזדמנות לחיל התותחנים", הוא אומר. "אני ניתחתי את כל המשמעויות והרכיבים של התר"ש ולדעתי הפרויקטים שייכללו בתר"ש הבא, יהיו רק כאלה שיש להם תרומה או חידוש מובהק לצה"ל".

בוא נתחיל עם הרקטות. איזה מערך חדש אתם מתכננים?
"התפיסה של התותחנים אומרת שמעבר למערך ה'מנתץ' (רקטות MLRS שנקלטו בצה"ל לפני כ-17 שנה, ויורות רקטות מצרר לטווחים של כ-45 קיולומטר) יהיו בעתיד גם רקטות לטווח העמוק של 100 ק"מ ואף מעבר לכך. האפיק השני הוא שלכל אוגדה תינתן יכולת רקטית לטווחים של 40 ק"מ – רקטות מדויקות לא 'מנתץ'.

"מבחינתי, הרקטות האלו נותנות תחליף למטוסים. ברור שהמשימות של חיל האוויר הן לא רק של היבשה, ולכן היבשה מחזקת את עצמה כי היא מחלישה את התלות שלה בחיל האוויר. בסוף, כשמג"ד או מח"ט רוצים להפיל בית, אין לו את היכולת לעשות זאת. בעתיד, במקום לחכות למטוס קרב – אם מוקצה ואם לא מוקצה – יהיה לו משהו נפרש. רמת הדיוק היא של פחות מ- 10 מטר".

האם הרקטות שאתם מדברים עליהן יהיו מבוססות מערכת ניווט GPS?
"חיל התותחנים לעולם לא ייקח מערכת שתהיה תלויה רק ב-GPS. אין מערכת כזו ביבשה, ולכל התעשיות ברור שזה אחד התנאים מבחינתנו לכל אמצעי שעומד על הפרק".

איפה תכנית ההצטיידות עומדת לאור הקפאת הדיונים על התר"ש?
"הדיונים הוקפאו, אך לדעתי התכנית תתממש בכל דרך, בגלל שזרוע היבשה שמה את ההצטיידות ברקטות מדויקות בעדיפות ראשונה".

התנגדות של חיל האוויר לא יכולה למנוע את זה?
"ההיסטוריה מוכיחה שהרבה דברים הצליחו ביבשה למרות שחיל האוויר התנגד להם בתחילת הדרך".

תותח חדש

לפי קצין התותחנים הראשי, אין לו ספק שחיל התותחנים יצטייד גם בתותח מתנייע חדש (תומ"ת) במהלך השנים הבאות.

"זה גם יקרה בכל דרך בגלל שהתומ"תים שלנו כיום הם מאוד ישנים (תותחי M109 נקלטו בצה"ל בשנות ה-70 של המאה שעברה)ובגלל שהפרויקט משלם את עצמו: מבדיקות שעשינו עולה שאנחנו מחזירים 50 אחוזים מעלות ההצטיידות על ידי כך שנצמצם את כמות התותחים הנדרשת בכל יחידה: במקום 18 תותחים בגדוד יהיו 12, ובסוללה במקום 6 יהיו 4. אתה יורד בשליש, ולמרות זאת יהיה יותר קצב אש, כי קצב האש שהגדרנו שאנחנו רוצים הוא בין 8 ל-12 פגזים בדקה, לעומת המצב כיום שבו בפרצי אש ניתן לירות 4 פגזים לדקה וגם זה רק במשך שלוש דקות ראשונות כי הקנה מתחמם. בתותח החדש יהיה הקנה אחר ולא יהיו את המגבלות של פרצי אש בדקות הראשונות. שוב, אנחנו בתקרת זכוכית עם הקנה נוכחי.

"מעבר לחיסכון בכמות הכלים, המטרה היא לצמצם בצורה דרמטית גם את כמות כוח האדם הנדרש בכל צוות- יהיו חמישה אנשים שיתפעלו כל תומ"ת במקום עשרה כיום, וגם המספר הזה גבוה, ונועד בעיקר כדי לשמור על הצביון של הסוללה.

"בסופו של דבר, המערכת שאנחנו רוצים תהיה אוטומטית. צוואר הבקבוק שמחפשים לו עכשיו פתרונות, וסימנתי אותו כאתגר לחברות שמציעות תותח חדש, קשור לסוגייתה של שינוע התחמושת. החזון לנו הוא שפגז ייצא ממרכז התחמושת ויגיע עד לתומ"ת ללא מגע יד אדם".

ההצעות שנבחנות כוללות אפשרות לרכוש תותח חדש וגם אופציה לשדרג בכל זאת את תותחי ה-M109 המיושנים. באיזה פלטפורמה החיל מעוניין?
"אנחנו מעוניינים בפלטפורמה חדשה. כל עוד יקשיבו לי, אני לא אמליץ לאף אחד לשדרג תומ"תים בני 40 שנה. התומ"תים האלה מתפרקים, זה כמו רכב ישן שתנסה לשדרג אותו. חיל התותחנים צריך פלטפורמה חדשה שבעיניי חייבת להיות על תובה של נגמ"ש, אולי נגמ"ש 'ברדלי' שקיים במלאים גדולים ובמחירים טובים בכל העולם. אנחנו מעוניינים בפלטפורמה אחידה גם למערך הרקטי וגם למערך התותחים, כך שבמקרה של התומ"ת, נשים על תובת הנגמ"ש את 'קפסולת' התותח החדש שייבחר.

"ככלל אנחנו מעוניינים בתותח בקליבר 52. קליבר 39 כמו שיש לנו היום, סיים את חייו, כי הדרישה היא לטווחים מוגדלים של 40 ק"מ ויותר. "מעבר להגדלה משמעותית של הטווח, ברגע שיש לך קליבר 52 מ"מ אפשר לחשוב גם על תחמושות אחרות מהמקובל כיום.

"הקוטר של התותח החדש צריך להישאר 155 מ"מ, כדי שנוכל להשתמש במלאים של הפגזים הקיימים.

"מבחינת החנ"ה (חומר נפץ הודף), אנחנו כבר נמצאים ממילא בתהליך של מעבר לחנ"ה מודולארית, שכל החלקים שלה זהים. אם יש חנ"ה מודלרית, צריך פחות חנו"ת ופחות מקום במחסנים ובמשאיות – כי כל היחידות זהות. חוסכים חצי מעלות החנו"ת וזה משמעותי באחסון ובשדרות של משאיות תחמושת. כבר עכשיו אנחנו לא קונים יותר חנו"ת ישנות".

רואה - יורה

שניים מהמערכים שהתפתחו מאוד בחיל התותחנים של צה"ל במהלך השנים האחרונות אלה מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים ומערך החימוש המונחה המדויק. בקיץ האחרון חשף החיל בפעם הראשונה כי הכניס לשירות את הטיל "תמוז" (לתקיפת מטרות איכות בטווחים של למעלה מ-20 ק"מ).

"לחמ"מ יש כמה תפוקות מרכזיות בתפיסת הפעלת האש שלנו", אומר תא"ל סוויסה. "זו יכולת בלתי נתפסת בתחום האש. ברגע שיש לך סבלנות וזמן ויכולת לאסוף מודיעין אז זו יכולת אולטימטיבית. כשהגיע ה'מנתץ' לארץ ב-1994 כולנו התפעלנו מהמעגל הקצר, מכך שמכ"מ הנורית מאכן מטרה, מעביר אותה לרקטה והיא סוגרת מעגל. כיום גם זה כבר 'פאסה': אנחנו מדברים על מעגלים מיידיים.

"במלחמות כיום יש זמן חיות מטרה (TST) שהוא מאוד קצר. לכן, הגורם שרואה הוא גם זה שמחליט. הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת גם את האופציה שהגורם התוקף יהיה מחובר בזמן אמת לגורם האוסף וייראה בדיוק את אותה תמונה כמותו".

תמרון

האש המדויקת מאמצעים שונים, שאתה מדבר עליה, אמורה להיות חליפית לתמרון בתכניות של זרוע היבשה והפיקודים המרחביים?
"להבנתי, האש היום לא מונעת תמרון אבל היא משלימה את התמרון ומצמצמת תמרון של כוחותינו בגלל שיש לך יכולת להפעיל מאמצים אחרים לחלק מן האזורים.

"פעם הייתה אבחנה ברורה בין תמרון ובין אש מסייעת. כיום, יש תמרון ויש אש משמידה ותוקפת באזור תקיפה שהתמרון לא בהכרח יגיע אליהם. פעם, כדי לממש משימה באיזור מסויים היית צריך או תמרון או חיל האוויר, כבר כיום, עוד לפני שיש לנו מערך של רקטות מדוייקות, יש אש יבשתית משלימה".

ומה לגבי הסיוע הארטילרי בטווח הקרוב?
"גם הוא השתנה בשדה הקרב המודרני. רק לפני עשר שנים, כשמפקד כוח היה מגיע למקום מסוים ורואה מולו אויב, הוא היה קורא 'קדימה הסתער' - ואילו היום הוא מפעיל אש מדוייקת לעבר המטרה. לדוגמא, במבצע 'עופרת יצוקה' ברצועת עזה לפני שלוש שנים, היו מעט מאוד קרבות פנים מול פנים - וגם זה בטעות.

"פעם היו מקצים לכוחות בשטח סוללות ארטילריות לטובת סיוע קרוב. כיום, הסיוע הוא חליפה שלמה ולא רק תותחים.

"הכוח הולך בשטח, כשמעליו כלי טיס בלתי מאויש, יש לו חימוש מונחה מדויק כמו "תמוז" בסיוע ישיר ומעליו מסוק קרב.

"מחר יהיו לו גם רקטות שיידעו לתקוף מבנים בצורה מדויקת. אלה שינויים שמבטאים רק חלק מן היכולות המתפתחות בתפיסת הפעלת האש המודרנית".

***
תמונות:
- תומ"ת M109 "דוהר" (צילום: דובר צה"ל)
- תא"ל דוד סוויסה (צילום: מאיר אזולאי)
- תומ"ת AGM (צילום: KMW)
- טיל "תמוז" (צילום: רפאל)

אולי יעניין אותך גם