"הוצאה להורג באילת"

חשיפות בטור השבועי: הבחירות בדרך לגנוז את התר"ש של צה"ל ואת הפרטת התעש; צה"ל כמעט יירט מטוס נוסעים לפני הפלת המל"ט של חיזבאללה; אירוע הירי במלון באילת מעורר חשד להרג מיותר, וגם – כמה פסקאות על התרגילים הענקיים שייערכו בשבוע הבא ועל קרב חייו של מאיר דגן. עמיר רפפורט כל חמישי ב-14:00

כשהמערכת הפוליטית הולכת לבחירות, בצה"ל יכולים לגנוז את התכנית הרב שנתית "עוז". חודשים ארוכים עבדו עליה, המטה הכללי אישר אותה בחודש אוגוסט האחרון, אבל בגלל הבחירות, לא יהיה תקציב מדינה עד לאביב הבא, לכל המוקדם.

ללא תקציב, אין טעם לשום תר"ש. שנת 2013 תתנהל, לפיכך, כ"שנה בדידה", כמו השנה הנוכחית 2012. כאשר יאושר תקציב המדינה, לקראת אמצע השנה הבא, זה כבר יהיה לקראת סוף הקדנציה של בני גנץ כרמטכ"ל (מועד רשמי, פברואר 2014). המשמעות היא שגנץ עומד לסיים תפקיד ללא תכנית רב שנתית שתהיה מזוהה עימו. זה לא אומר שאין לצה"ל תכניות ארוכות טווח, אבל הפרויקטים הגדולים מאושרים אחד אחד, ולא כחלק מתכנית כוללת.

יכול להיות שזה דווקא מתאים לגנץ. פרויקטים מתקדמים בצורה זו או אחרת, מצד שני אין צורך בהחלטות קשות, כמו צמצום דרמטי בפרויקט נגמ"שי המרכבה (נמ"רים), למשל. הקדנציה תעבור בשלום, טפו טפו טפו.

ההפרטה של תעש שוב בסכנה

וגם זה מהשלכות הבחירות שנקבעו בחטף: כל יום שעובר מפחית בצורה דרמטית את הסיכוי להפרטת התעשייה הצבאית, התעש. מישהו מופתע? בהחלט לא. היסטוריה בפסקה אחת: שר האוצר ושר הביטחון שמו את הפרטת התעש כיעד מרכזי של תקופת כהונתם. בכל שנה מסבסדת המדינה את התעש בכ-400 מיליון שקל, בשל הפרשות על תשלומים לעובדים פנסיונרים. בתחילה, התכוונו שטייניץ וגנץ להטמיע את תעש בתוך רפאל. זה לא הסתייע.

בחודשים האחרונים נתפרה עסקה להפרטת תעש, בשיתוף הסתדרות העובדים וועד העובדים (העסקה כוללת פרישה מרצון של כ-800 עובדים ורשת ביטחון לנותרים). הכל נסגר, חוץ מהדרישות של משרד הביטחון להבטיח את השליטה בסודות ביטחוניים וביכולות שמוגדרות "לאומיות" במוקדי ידע, כמו מפעל "גבעון" של תעש, שמייצר מנועים רקטיים לטילים.

במשרד האוצר טוענים כי אין שום בעיה להפריט את כל מפעלי התעש, כולל הרגישים שבהם, למרות הסודיות, וכי בארה"ב, לדוגמא, חברות ציבוריות כמו לוקהיד מרטין ובואינג, מבצעות את הפרויקטים המסווגים ביותר תחת פיקוח הדוק וברמת סיווג גבוהה. שורה תחתונה: בימים האחרונים השתלטו שיקולי בחירות על מהלכי משרד הביטחון (אהוד ברק עושה מאמץ נואש לגייס 80 אלף קולות בבחירות, שדרושים לו כדי לעבור את אחוז החסימה ולשרוד, איכשהו, מבחינה פוליטית). ביום שני השבוע נערך מפגש בין בכירים במשרד האוצר ובין בכירים במשרד הביטחון, בניסיון לגבש נוסחה שתאפשר פרסום מכרז להפרטת תעש עוד לפני הבחירות. הסיכויים שזה יקרה אינם גבוהים במיוחד. איך שהדברים נראים עכשיו, הממשלה הבאה תידרש לדון בהפרטת תעש כמעט מההתחלה.

יהיה מבצע?

אגב, אחת האפשרויות של הקדמת הבחירות יכולה להיות מבצע צבאי עוד לפני 22 בינואר. ההיסטוריה מלמדת כי בשבועות שלפני בחירות נוטים שרי ביטחון וראשי ממשלה להורות על פעולות צבאיות נרחבות שמאחדות את העם ואינן מזיקות בקלפי. חודשיים לפני הבחירות ב-2009, לדוגמא, יצא צה"ל למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה.

כמו שהדברים נראים הפעם, החמאס לא יספק לממשלת ישראל עילה לצאת לפעולה. החמאס מנסה להתשלט על ארגוני הג'יהאד העולמי, שמתרבים ברצועה, והוא אינו מזיל דמעה על פעולות כמו תקיפת צה"ל ביום שבת האחרון – שבה חוסל בכיר מאוד בתנועה הסלפית.

הפלת המל"ט?

צה"ל כמעט יירט מטוס נוסעים ומה בלבנון? גם חסן נסראללה אינו מעוניין במלחמה בחודשים הקרובים, הוא רק נערך לעימות שיקרה להערכתו כאשר ישראל או ארצות הברית יתקפו את מתקני הגרעין באיראן. זה הרקע לשליחת המל"ט שהופל בדרום הר חברון, במהלך חג הסוכות. חדירת המל"ט גרמה דרמה גדולה בקריה בתל אביב.

בתקשורת לא פורסם עד היום כי הדרמה הגדולה התחילה בחג הסוכות כבר סמוך לשעה 7 בבוקר, ארבע שעות לפני חדירת המל"ט. הסיבה: באותו בוקר, במקרה, התקבלו הודעות על מטוס גדול שעושה את דרכו לישראל מבלי ליצור שום קשר עם רשויות הפיקוח. כל הניסיונות לקרוא למטוס עלו בתוהו, ובהתאם לנוהל עודכן שר הביטחון בסכנה, ומטוסי קרב הוזנקו מבסיסים שונים בארץ. זה היה יכול להיגמר כמו הפלת מטוס הנוסעים הלובי בטעות לפני למעלה מ-30 שנה, אבל למרבה המזל, ברגע האחרון טייס המטוס התעשת ויצר קשר.

כאשר התקבלו מאוחר יותר הדיווחים על מטוס ללא טייס שעושה את דרכו לעבר ישראל- שר הביטחון שוב הוכנס לתמונה. כל צמרת צה"ל הוקפצה לקריה. מחדל ביטחוני בפרשה הזאת לא היה: המטוס היה תחת בקרה של חיל האוויר כבר בים מול חופי ישראל, ותחת ליווי של שני אמצעי יירוט: מטוסי קרב שליוו אותו, וסוללת פטריוט שכיוונה טילים לעברו ממרחק של 80 קילומטר.

שורה תחתונה: חדירת המל"ט היא רק פרומו: במקרה של עימות נרחב ישוגרו עשרות מל"טים לעבר ישראל, את חלקם חיל האוויר יתקשה ליירט.

ועוד משהו בשולי הפרשה: מאז יירוט המל"ט, צה"ל והחיזבאללה מנהלים מלחמה פסיכולוגית סביב הפרשה. כחלק מהמלחמה, חיל האוויר אינו מנדב פרטים לגבי מאפייני המל"ט שהופל, ולא חשף צילומים של שבריו. התמונות לא פורסמו באופן מסודר, אבל אזרחים שנקלעו לשטח העלו ברשתות חברתיות תמונות שמהן עולה כי אורך כל כנף של המטוס היא ככל הנראה יותר משני מטר.

"הוצאה להורג"

וגם זה קרה בתקופת החגים, ומצריך ברור מעמיק: פרשת ה"השתלטות" של יחידת לוט"ר אילת על הצעיר היהודי-אמריקאי שהתבצע במלון באילת הולכת ונראית יותר ויותר כפרשת הוצאה להורג: במערכת הביטחון יש גורמים הטוענים כי לוחמי היחידה מיהרו לירות בצעיר, שלא סיכן איש, אולי כדי להקדים את לוחמי הימ"מ שהיו בדרכם לאילת ולקבל פיקוד על האירוע, על חשבונם. נשמע מופרך ששיקולים של יוקרה גרמו להרג מיותר?

אולי, אבל גורמים בצבא אומרים כי במהלך תחקיר התקרית במלון "לאונרדו קלאב" באילת, אכן נתגלו כשלים לכאורה בהתנהלות צוות לוט"ר אילת שטיפל במצב. על פי אחת הגרסאות, צוות הלוחמים ידע כי לעובד המלון לשעבר, וויליאם הרשקוביץ, נגמרה התחמושת לאחר שהשתולל במלון וירה לכל עבר, אך עם זאת, הם החליטו לחסלו כאשר הסתגר בתוך המטבח ללא כדורים, מבלי לפתוח במשא ומתן, לפני שלזירה יגיע צוות של הימ"מ או לפחות צוות מו"מ מקצועי. גורמים אחרים בצה"ל מכחישים כי היה ידוע שהרשקוביץ אינו מסכן עוד איש.

כזכור, הרשקוביץ, שפוטר ממשרתו מספר ימים לפני התקרית, שב לבית המלון, נכנס לחדר האוכל והחל לירות לכל עבר. במהלך הירי הוא פגע והרג באחד מעובדי המלון, גבר בן 50, ששימש כאחראי עליו בתקופת עבודתו. לאחר מכן הוא התבצר. הוצאה להורג או תפקיד תקין?

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "הרוצח, תקף את מאבטח המלון, ביצע ירי בלובי הומה אדם, הרג את אחד מעובדי המלון וירה לעבר כוחות המשטרה ולוט"ר אילת בתגובה לניסיונותיהם לדבר עימו. התנהגותו לא הותירה ברירה אלא לפעול לנטרולו על מנת להפסיק את הסכנה הממשית שנשקפה לאזרחים ולכוחות הביטחון".

מהמשטרה נמסר בתגובה כי: "אנו נמצאים בשלבי סיום התחקירים המבצעיים של כלל כוחות הביטחון שפעלו באירוע במלון 'לאונרדו קלאב' באילת, כולל חקירת המקרה ותוצאות נתיחת הגופה שטרם נתקבלו. בסיום הפעולות ניתן מענה בהתאם".

תרגיל ענק

בשבוע הבא יהיו מאות מאנשי מערכת הביטחון בתערוכות חשובות בחו"ל (תערוכת AUSA בוושינגטון, ארה"ב, ותערוכה ימית בפריז). מי שיישאר בארץ יהיה עסוק בעיקר בתרגיל "נקודת מפנה 6" שבוחן את מוכנות העורף לתרחישי קיצון (הפעם, גם תרחיש של רעידת אדמה חמורה) והתרגיל המשותף עם האמריקאים (ההכנות לתרגיל הזה היו גם אחת הסיבות לשליחת המל"ט על ידי חיזבאללה).

בתרגיל ייקחו חלק כ-6000 חיילים ישראליים ואמריקאים והוא יתמקד בתיאום מערכי ההגנה נגד טילים של שתי המדינות. אלמלא הבחירות הקרבות בישראל ובארה"ב סביר להניח שהאיראנים היו רואים בתרגיל "כיסוי" לקראת פעולת תקיפה, והמתיחות הייתה שוברת שיאים, אבל נראה שעכשיו גם הם מעריכים כי גם אם תהיה תקיפה צבאית באיראן – זה לא ייקרה לפני האביב הבא.

מאיר דגן

ובינתיים, בבלארוס, נלחם מאיר דגן על חייו. פרטים על קרב החיים של ראש המוסד לשעבר היו אמורים להתפרסם בטור זה כבר לפני כחודשיים, אבל בעקבות פנייה אישית של הצנזורית הצבאית הראשית, תא"ל סימה וקנין-גיל, החלטתי לגנוז את המידע. וקנין-גיל הסבירה כי הצנזורה אינה יכולה למנוע על פי חוק פרסום ידיעה על מצבו הבריאותי של דגן, אבל מדובר בבקשה אישית שלו שהמידע לא יתפרסם, גם בגלל שעמד לצאת לטיפול בחו"ל.

בקשתה נענתה, והעניין נשמר בסוד עד שפורסם השבוע לראשונה על ידי גורמים בכירים בבלארוס. פספוס עיתונאי? ממש לא. רפואה שלמה לדגן? הלוואי.