הודו רוצה עוד מטוסי התרעה

בראיון לאתר indiastrategic.in, אמר ד"ר אבינש צ'אנדר, ראש תכנית המו"פ של צבא הודו, כי חיל האוויר ההודי רוצה לרכוש 10 מטוסי התרעה נוספים בעשור הקרוב. היקף העסקה מוערך ב-3 מיליארדי דולרים

מטוס ההתרעה EMBRAER EMB-145 - תמונה מ-wikipedia

ד"ר אבינש צ'אנדר, ראש ה-DRDO (ארגון המחקר והפיתוח של צבא הודו) והיועץ המדעי לשר הביטחון, אמר לאתר indiastrategic.in כי חלק מהיכולות הראשוניות הושגו, ועכשיו זה הזמן להתקדמות לקראת יצירת הנכס האדיר הזה לחיל האוויר ההודי.
הודו מעוניינת ב-10 מטוסי הרתעה שירכשו בעשור הקרוב. עלות כל מטוס לפי אתר freepressjournal , פלטפורמה כולל ציוד, מוערכת ב-300 מיליוני דולרים. מכאן שמדובר בפרויקט של 3 מיליארדי דולרים. סביר להניח כי בפרויקט ינסו לקחת חלק גם תעשיות ישראליות. נזכיר כי נכון להיום, יש לחיל האוויר ההודי שלושה מערכות AWACS מדגם פאלקון ישראלי המתבססים על מטוסי IL - 76 רוסים, עסקה שנחתמה בשנת 2004 בהיקף משוער של 1.1 מיליארד דולרים. מדובר במערכת המבוססת על מכ"מ של אלתא מסוג EL/W-2090 עם טווח של 500-800 קילומטרים (מקור,מקור).

החל ביוני 2011 יש דיווחים על רצונה של הודו לרכוש שתי מערכות נוספות מישראל (מקור, מקור), אבל אין אישור לעסקה כזו מאף מקור.

הרדאר, האלמנט המרכזי של מטוס ה-AWACS , יהיה מסתובב עם סריקה אלקטרונית, היות ומדובר שטח גדול מאד לסריקה. ה-DRDO מסתכל על שני דגמים של מטוסים - בואינג 767 או איירבוס 330 כפלטפורמה. היו כמה דיונים עם היצרנים שלהם על מה שניתן לעשות. ברגע שהמפרטים יסגרו ויהיה תקציב ממשלתי, ישלחו ליצרנים בקשות להצעת מחיר.

[מטוס ההתרעה ההודי מבוסס על מטוס רוסי מדגם IL-76 עם מערכות ישראליות של אלתא ( thehindu ) ]

אמנם רכישה של מערכת מוכנה תעלה פחות, אך אם הודו רוצה שליטה על הטכנולוגיה, היא תצטרך לפתח חלק מהרכיבים בעצמה. הודו כבר ניסתה בעבר לפתח פרויקט מסוג זה לבד תחת השם Guardian/Airawat, אבל הוא הוגדר ככישלון לאחר שהמטוס התרסק וגרם למותם של שמונה מדענים, מהנדסים ואנשי צוות. הפרויקט נגנז ב-1999. פרטים נוספים אודות פרוייקטים עצמאיים שהודו ניסתה לעשות אפשר למצוא כאן .

צ'אנדר אמר לאתר כי הפיתוח של המכ"מים והחיישנים ימשיך במקביל להליך רכישת הפלטפורמות. אחרי זה, האתגר המרכזי יהיה השילוב שלהם על המטוסים. "עבודות העיצוב שלנו מתקדמות אבל המפתח הוא השילוב של הציוד על המטוס", אמר צ'אנדר. 
שלוש מערכות AEWs קטנות יותר המבוססות על מטוסי Embraer 145 צריכות להגיע לחיל האוויר ההודי עד אמצע השנה (עלות עסקה מוערכת של 385 מיליוני דולרים). כמות המטוסים חשובה, היות ולא כל המטוסים יכולים להיות באוויר כל הזמן, ולחיל האוויר יש שטחים גדולים לסריקה בכל רחבי הודו.
באשר ליכולת הסריקה האלקטרונית של מכ"מ סטטי, הסביר צ'אנדר, כי קיימת הגבלה של אזור הסריקה עם נקודות עיוורות בגלל שהוא מותקן על גוף המטוס. לעומת זאת, עם צלחת מסתובבת או אנטנה, המכ"מ יכול לכסות 360 מעלות. למכ"מ שמפותח על ידי DRDO יהיה גם סיבוב פיזי וסיבוב אלקטרוני. הבחירה של המטען במונחים של משקל ותצורה, ישפיעו בסופו של דבר על ההחלטה של בחירת המטוסים.

צפו בסרטון על מטוס ההתרעה הישראלי-הודי: