"ההסכם עם מוטורולה - חלק מהתמונה"

תא"ל דני ברן, מפקד לוט"ם, מיוחד לישראל דיפנס: על החזון למעבר צה"ל לעידן ה-Web 3.0 באמצעות יישום רשת סלולארית חדשה. לצד רכישת מכשירי קצה חדשים, צה"ל צריך גם לרכוש שירותי רשת במודל MVNO וגם לחזק את מעטפת ההגנה הכוללת של מכשיר הקצה והרשת

תא"ל דני ברן, מפקד יחידת לוטם באגף התקשוב של צה"ל (צילום: מאיר אזולאי)

כפי שנחשף אתמול לראשונה באתר ישראל דיפנס, מערכת "ורד הרים", תשתית התקשורת הסלולרית המאובטחת של צה"ל, עומדת להתחלף בתר"ש הקרוב עם מערכת חדשה המבוססת על מכשירי קצה של חברת מוטורולה סולושינס.

 התשתית הקיימת משמשת את צה"ל בשגרה ובלחימה (מדובר באותה תשתית) והיא נחשבת למיושנת ומוגבלת הן ביכולות אבטחת המידע שלה והן בסל השירותים שהיא יכולה לספק למשתמש הקצה.

בנוסף לכך, מדובר במערכת שעלות האחזקה שלה יקרה מאד. "בזמנו, כאשר פיתחו את המערכת לא הייתה חלופה", מסביר תא"ל דני ברן, מפקד יחידת לוטם באגף התקשוב של צה"ל. הוא גם האיש שאחראי על פיתוח והטמעת המערכת החדשה בצבא.

"כאשר פיתחנו בצה"ל את ורד הרים, לא הייתה בעולם טכנולוגיה סלולרית צבאית. אנחנו היינו בין הצבאות פורצי הדרך בתחום זה. ורד הרים נבנתה מתוך תפיסה שצה"ל הוא המפעיל הסלולרי והיא נותנת כיסוי לכל שטח מדינת ישראל, כולל כיסוי שטח בגזרות עניין מבצעיות. כמו כן, הארכיטקטורה של המערכת מספקת לצה"ל יכולת הרחבת כיסוי באמצעות תאים ניידים".

לא רוצים לפתח מכשיר סלולרי לבד

מאז, עבר עולם התקשורת הסלולארית בארץ ובעולם מספר שינויים, וכבר לפני מספר שנים הבינו באגף התקשוב שצריך מערכת חדשה שתיתן מענה למספר נקודות שורד הרים לא יכולה לטפל בהן. אחת מהן היא הרחבת סל שירותים למשתמש הקצה. בעוד ורד הרים מספקת מענה בעיקר לדיבור עם ערוץ נתונים ברוחב פס צר מאד, בצה"ל רוצים להכניס את המשתמשים לסביבת Web 3.0 עם רוחב פס שווה ערך לזה הקיים בתשתיות האזרחיות.

"המערכת החדשה תאפשר דיבור, גלישה רחבת סרט והעברת מסרונים. אנחנו רוצים לאפשר למשתמש הצבאי יישום כמו ווטס-אפ. מדובר במכשירי קצה מבוססי אנדרואיד שתהיה להם חנות אפליקציות צה"לית. כל זרוע תוכל לפתח את היישומים שלה בהתאם לצורך המבצעי", אומר תא"ל ברן.

נקודה נוספת היא מרכיב עלות היישום והתחזוקה של המערכת. תא"ל ברן מסביר כי ההחלטה להסתמך על חברת מוטורולה סולושינס נבעה מהעובדה שמדובר באחת החברות היחידות בעולם שיודעות לפתח מכשירי קצה סלולריים לתחום הצבאי. זו גם הסיבה שמשרד הביטחון לא ניהל מכרז בנושא, אלא התנהל משא ומתן מול ספק יחיד על פי המלצה של צה"ל.

"תהליך פיתוח של מכשיר סלולרי ייעודי לתחום הצבאי עולה כ25-30 מיליוני דולרים", מסביר תא"ל ברן. "חברת מוטורולה סולושינס כבר השקיעה את הכסף ופיתחה מכשיר כזה עבור הצבא האמריקאי. מבחינתנו זו הייתה הזדמנות לרכוש מכשיר קצה שמתאים לסביבה הצבאית ולחסוך את הצורך לפתח אחד מהתחלה".

אין ספק כי במציאות תקציבית ביטחונית מורכבת ומצומצמת, צה"ל צריך להיות יצירתי במתן מענה לצרכים הביטחוניים המבצעיים הגדלים.

חסכון בעלויות התחזוקה של הרשת

בהיבט העלויות, מוסיף תא"ל ברן, המכשיר הוא רק קצה הקרחון. אמנם מדובר בפרויקט שמוערך ב-100 מיליוני דולרים ב-15 שנים הבאות, אבל מסתבר שעלות התחזוקה של הרשת הסלולרית עצמה גם היא אינה זולה. רק כדי לעשות סדר, העסקה עם מוטורולה היא לגבי המכשיר הסלולרי, כאשר משרד הביטחון צפוי להוציא עוד שני מכרזים בעתיד הקרוב - אחד לשכירת שירותי רשת סלולארית ממפעילים בארץ, ושני לצורך שיפור מרכיבי האבטחה של הטלפון הסלולרי.

"כאשר מדובר ברשת סלולרית מודרנית (אשר צריכה לתמוך בטכנולוגיות 3G ו-4G), מדובר בעלות הקמה מאד גדולה", אומר תא"ל ברן. "זו הסיבה שהחלטנו, בשונה מורד הרים, ללכת על גישה של מפעיל סלולרי וירטואלי (MVNO). בצורה כזו, צה"ל נסמך על תשתיות של מפעילות סלולר אזרחיות בתחומי מדינת ישראל".

המשמעות היא שצה"ל יחלוק את התשתית עם אחת או יותר מהחברות הסלולאריות הקיימות. במשרד הביטחון נסמכים על מנגנוני ההיצע והביקוש של השוק המסחרי ועל היתרון לגודל של הצבא כדי לקבל מחירים טובים.

יחד עם זאת, באגף התקשוב נערכים גם למקרי אסון או מלחמה בהם הרשתות הסלולאריות האזרחיות יצאו משימוש, ולמקרים אלו בונים ליבת תקשורת עצמאית של צה"ל שתעבוד לצד הרשת הציבורית. מטרת רשת זו היא לספק תקשורת לכוח הלוחם ולכוחות ההצלה בגזרות עניין. במילים אחרות, בימי שגרה צה"ל יסתמך על תשתית תקשורת מסחרית ובחירום על תשתית עצמאית. סביר להניח כי התשתית העצמאית של צה"ל לא תספק חפיפה מושלמת לזו המסחרית, בגלל שיקולי תקציב. יחד עם זאת, היא תיתן מענה מבצעי מספק.

דרושה אבטחה משופרת

נקודה נוספת שנוגעת לפן המבצעי היא אבטחת המכשיר הסלולרי ותווך התקשורת. היות והחליטו בצה"ל להתבסס על מכשיר קיים שפיתחו במוטורולה סולושינס ולא במכשיר ייעודי, ואת התקשורת בעתות שגרה יקיימו על בסיס תשתיות מסחריות-אזרחיות, מבינים באגף התקשוב שצריך להוסיף לארכיטקטורה הזו מנגנוני הגנה והצפנה ייחודיים לצה"ל ולישראל. לצורך כך, נקראה יחידת מצו"ב לדגל, ובשיתוף התעשיות הביטחונית הישראליות היא אמורה לספק לרשת הסלולרית החדשה את ההגנה הטובה ביותר.

לפרויקט הזה נתנו בצה"ל את השם "בן המלך", ולצורך כך מתכוון משרד הביטחון להוציא מכרז משלים שבו יוכלו להשתתף תעשיות אזרחיות שיהיו מסוגלות לספק לצה"ל "רכיבי תקשורת נתונים מאובטחים". כאלו שיוכלו לספק הגנה בפני איומים נוספים הצפויים בתרחישי תמרון עתידיים בשדה הקרב ("השדרה הניידת"). רכיבים אלו יצטרכו כמובן להתאים לארכיטקטורה ולמכשירים הסלולריים שיוטמעו במסגרת הצבאית.

ההגדרה המופשטת הזו נחוצה בשל הרגישות הטמונה בכל הקשור לאבטחת הנתונים ברשת התקשורת הסלולרית הצבאית בהיבטים של ממד הסייבר וממדים אחרים. לפי הערכות בשוק, המכרז צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים. בין החברות המחזיקות ביכולות כאלו אפשר למנות את אלביט מערכות, רפאל, אלתא של תעשייה אווירית וקיימות גם חברות נוספות. חשוב לציין כי לכל החברות הללו יש ניסיון בפיתוח יחידות קצה טקטיות, אך אף אחת מהן לא פיתחה מכשיר קצה סלולרי כפי שעשתה מוטורולה סולושינס. זו הסיבה שחברות אלו לא התמודדו בהליך רכישת מכשיר הקצה לרשת החדשה.

באוויר עד 2018

המטרה של אגף התקשוב היא להספיק להטמיע את הרשת הסלולרית החדשה עד סוף תר"ש תעוזה שיסתיים ב-2018, כאשר במסגרתו גם יגרטו את מערכת ורד הרים. "ההחלטה להסתמך על תשתיות מסחריות בעתות שגרה תאפשר מחד לפרוס אותה מהר יותר מאשר הקמת רשת חדשה, ומאידך תשמור את הרשת עדכנית בכל נקודת זמן. שלא כמו בפעם הקודמת, בעתיד, המשתמשים של הצבא יוכלו ליהנות מכל היתרונות שיספקו רשתות הסלולר האזרחיות. אם המפעילים ישדרגו את התשתית שלהם לטכנולוגיית LTE או LTE Advanced או כל טכנולוגיה עתידית אחרת, הרשת הצבאית גם תעבור שדרוג", מסכם תא"ל ברן.

אולי יעניין אותך גם

bigstock

״חוק התקשורת הדיגיטלית - פגיעה קשה בפרטיות ובהגנה על המידע של אזרחי ישראל״

ארגוני החברה האזרחית מציינים בפנייה למשרד האוצר במכתבם המשותף כי נוסף על חוק תקשורת דיגיטלית, טיוטת חוק ההסדרים כוללת נושאים נוספים בעלי השלכות על הפרטיות והגנת הסייבר של הציבור, כגון שימוש בטכנולוגיות פרטיות-מסחריות לניטור מיקום המשתמש לצורך תחבורה ציבורית והרחבת השימוש בארנקים ואמצעי תשלום דיגיטליים בתחום הפיננסים