הגרעין האיראני: האם מאיר דגן צודק?

הגרעין האיראני: האם מאיר דגן צודק?

בראיון לתכנית "60 דקות" של רשת CBS הסביר מאיר דגן לצופים בארה"ב ובישראל מדוע לא צריך לתקוף את איראן. אחד הנימוקים המרכזיים שהעלה היא הטענה שאיראן פועלת באופן "רציונאלי" ולכן לא תמהר לפתח נשק גרעיני או לעשות בו שימוש. אין ספק שמאיר דגן יודע על הגרעין האיראני יותר מכל אדם אחר בישראל ולכן צריך להתייחס לדבריו ברצינות רבה, עם זאת, ישנם במשנתו מספר כשלים בולטים שמחייבים דיון.

הכשל הראשון כמובן טמון בניסיון ההיסטורי. מדינה כישראל שחוותה את הפתעת וחוסר המוכנות במלחמת יום הכיפורים, צריכה להיות מודאגת מאותן הערכות מודיעין חמקמקות שמאפשרות לגורמים בעלי מידע מהימן, להטות באופן גס את תמונת המציאות ולשבש לחלוטין את תהליכי קבלת ההחלטות. בספרו המצוין "הפילוסופיה של המודיעין" מנתח פרופסור בן-ישראל כשל זה ומציע דרכים להתמודד עמו. מבלי להיכנס לפרטי הנימוקים שמעלה בן-ישראל, ראוי לצטט משפט אחד מתוך מסקנותיו שרלוונטי לענייננו: "המודיעין יצליח להתקדם ולהפיק הערכות נכונות רק אם ישכיל לבנות את הכלים, שיהפכו את התוצר שלו לחופשי (יחסית) מתלות באנשים שמיצרים אותו".

הכשל השני בטיעונו של דגן טמון בסתירה הפנימית הנובעת מדבריו. הרי אם איראן רציונאלית כפי שטוען מאיר דגן, אזי ברור שיש להתייחס באופן אמין וחמור ביותר לאיומיה למחוק את ישראל מהמפה ולכן ומוטב לתקוף מוקדם ככל שניתן. ואם מן הצד השני, איראן אינה רציונאלית (כפי שרבים נוטים לחשוב), אזי בוודאי צריך להיות מוכן לכך שאיראן תקבל החלטה לתקוף את ישראל ברגע שתהיה בידה האפשרות לעשות זאת, מבלי שתתחשב בתגובה הישראלית והאמריקאית הצפויה.

אז איך תפעל איראן? קבלת החלטות לגבי התחמשות ויציאה למלחמה אינם מדע מדויק, על אף שתיאוריות רבות עוסקות בכך, ולפעמים תוצאות המלחמה סותרות לחלוטין את הציפיות שהיו לפני המלחמה. תופעה זו עוסקת בפרדוקס פשוט: איך זה שאנשים חכמים (ומקבלי ההחלטות הם כאלו, גם באיראן) המשקיעים את מיטב כספי מדינתם בהתחמשות כדי לשפר את ביטחונם, יוצאים לבסוף למלחמה רבת קורבנות שמביאה עליהם בדיוק את ההפך.

באופן לא מפתיע, מתברר שלפרדוקס זה יש תשובה לוגית מבוססת, המצביעה על חוסר יציבות מובנה במצב של שוויון עוצמה עם עדיפות ברורה לתוקף ראשון. מחקרים מצביעים על כך שברוב המקרים שבהם עימות בין מדינות הידרדר למלחמה כוללת, קדם לו מרוץ חימוש. ישראל עצמה הייתה מעורבת בשתי מלחמות מסוג זה, מלחמת סיני שבה ישראל יזמה מלחמה בעקבות התחמשותה של מצרים ומלחמת יום הכיפורים שבה מצרים יזמה מלחמה לאחר תהליך התחמשות.

מכלל הנימוקים עולות שתי מסקנות ברורות: א. מדינה שמשקיעה את עיקר משאביה בהתחמשות מסיבית (כמו איראן למשל), אינה יכולה להימנע מלעשות בהם שימוש, ברגע שתגיע לשוויון בעצמה מול יריבתה. ב. מדינה שחוותה את משמעות הוויתור על תקיפה מקדימה (כמו ישראל למשל), אינה יכולה לוותר על חלון ההזדמנויות הקיים בידה לתקיפה מקדימה, לפני שתאבד את יתרונה.

אולי יעניין אותך גם

Saudi Crown Prince Mohammed Bin Salman. Bandar Algaloud/Courtesy of Saudi Royal Court/Handout via REUTERS 

דעה | בסעודיה הבינו - המעצמה האזורית היא איראן. לא ישראל 

בחודשים האחרונים סעודיה מתקרבת לאיראן מתוך הבנה שישראל וארה״ב אינן מסוגלות לעצור את תכנית הגרעין הצבאית של טהרן. לצדה גם מצרים. חלק מהאחריות רובצת על ירושלים שסיפקה הבטחות ללא תוצאות בשטח