הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה

לפני מאה שנה הוקם גדוד נהגי הפרדות, הגדוד העברי של מלחמת העולם הראשונה בפיקודם של טפרסון וטרומפלדור. בהמשך קמו גדודים נוספים. אפרים לפיד עם תזכורת חשובה לנחישות של תושבי היישוב בזמן הטורקים לעזרת הבריטים

 

הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה

יחידה של הגדודים העבריים באדיבות יד יצחק בן-צבי

עם כניסתה של תורכיה למלחמת העולם הראשונה ב-1914 העריך המנהיג הציוני מקס נורדאו, כי תקוותה היחידה של התנועה הציונית היא התמוטטותה של האימפריה העות'מנית. התנועה הציונית המשיכה להקפיד על ניטרליות בין הצדדים, אך כבר אז פעלו כמה אישים באופן פרטי לחזק את התנועה הציונית לבריטניה. הבולטים היו זאב ז'בוטינסקי שעודד יהודים יוצאי רוסיה שהיגרו לבריטניה להתגייס לגדודים עבריים בצבא הבריטי, וחיים וייצמן, אשר פעל להקמת לובי פרו-ציוני בבריטניה.

במהלך המלחמה הכבידו התורכים את עולם על הישוב היהודי בארץ ישראל שהייתה  בשליטתם, במיוחד אחרי שנחשפה רשת הריגול ניל"י , יהודים שפעלו למען הבריטים ונגד העות'מנים. ללא התרעה מוקדמת הודיע כרוז לתושבי תל-אביב ויפו בדצמבר 1914 כי עליהם לעלות בנמל יפו על אנייה שעמדה להפליג לאלכסנדריה במצרים. בעקבות התערבות של הקונסול הגרמני עצר ג'מאל פחה, שליט מחוז סוריה שכלל גם את ארץ ישראל, את הגירוש ההמוני ועבר לגירוש סלקטיבי בעיקר של מנהיגות מקומית.

באלכסנדריה נולד הרעיון להקים יחידה יהודית לוחמת לצד הצבא הבריטי. היוזמים העיקריים, ז'בוטינסקי וטרומפלדור, פנו לבריטים, אך הללו הסכימו רק לגדוד לא קרבי-לוחם, אשר יסייע בתחומי לוגיסטיקה. תוך זמן קצר גויסו מתנדבים לגדוד אספקה ותובלה שנקרא "גדוד נהגי הפרדות". המפקד הבריטי של הגדוד ג'ון פטרסון וסגנו טרומפלדור הביאו לאימון הקמה מהיר של 650 חיילים ו-13 קצינים, מהם 8 יהודים. הגדוד השתתף בקרב גליפולי בו נחלו הבריטים כישלון ונסוגו.

בעקבות זאת הציע ז'בוטינסקי להקים יחידה יהודית לוחמת שתפעל במזרח התיכון תחת דגל בריטי, אך הבריטים סרבו. לאחר הצהרת בלפור ב-1917 אכן גויסו כ-800 חיילים יהודים לשירות צבאי בארץ ישראל במסגרת גדוד 38 של קלעי המלך, שוב בפיקודו של פטרסון. לאחר מכן הוקמו עוד גדוד 39 וגדוד 40 על בסיס מתנדבים מארה"ב וארגנטינה. בתום מלחמת העולם הראשונה פוזרו הגדודים העברים, משום שאנשיהם פעלו להגנת הישוב היהודי מפני פורעים ערבים.

לאחר הקמת גדוד נהגי הפרדות והשתתפותו בקרב גליפולי והקמת הגדודים העבריים על ידי זאב ז'בוטינסקי שינה ג'מאל פחה את יחסו ליהודים והחל לדכאם ולרודפם. יחסו ליישוב הפך לעוין ביותר, והוא הטיל גזירות קשות כגון גיוס כפוי לצבא הטורקי,  חובת התעמנות (קבלת האזרחות העות'מאנית), ביטול הקפיטולציות (זכויות היתר של יהודים אזרחי חוץ), הוצאות להורג של מרגלים ועריקים, פינוי מקומות ישוב יהודיים עם התקרבות החזית וגירש את מנהיגי הישוב  דוד בן גוריון ויצחק בן צבי.

67 שנים אחרי מותו של מפקד הגדודים העבריים, לוטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, נקבר באוקטובר 2014 אפרו בחצר בית הגדודים באביחיל, ליד נתניה. הקצין הבריטי הנוצרי היה אוהד התנועה הציונית ונכדו יזם עם משרד ראש הממשלה את העלאת אפרו לארץ.

אחד השירים המפורסמים מהתקופה ההיא הוא "אריה, אריה", עליו כותב חוקר הזמר העברי אליהו הכהן. ראשיתו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר צעירים מארץ ישראל התנדבו לגדוד העברי. עם הסגל נמנו גם קצינים מאנגליה, ובאחד המפגשים שרו כולם את השיר האנגלי "My Bonni lies over the ocean".

תוך כדי שירה התחיל אחד הגדודאים בשם אריה רובינשטיין לאלתר באופן ספונטני בנוסח עברי מהווי הגדוד העברי, וכל החבורה הצטרפה אליו בפזמון "אריה, אריה, קום התנדב לגדוד העברי".

***

תודה לאתר "זמרשת" ולאתר בית הגדודים

אולי יעניין אותך גם