"האתגר הגדול הוא מיצוי המידע"

ראיון עם מפקדת "לוטם" בצה"ל, תא"ל איילה חכים , על סף פרישתה. מיוחד

כאשר איילה חכים התגייסה לפני 35 שנה, עולם המיחשוב של צה"ל היה מרוכז בחדר ענק, שבו עבדו עם כרטסיות, ועסקו בעיקר בחישובי שכר ורישום כוח אדם. ספק אם עוצמת המיחשוב הכוללת של צה"ל בזמנו הגיעה ליכולתו של מחשב נייד, לפ-טופ, ממוצע כיום. מאז, המחשוב והתקשורת בצה"ל עברו כברת דרך ארוכה, ומי שעשתה את כל המסע לאורך המהפיכה - מתכניתנית זוטרה ועד למפקדת יחידת לוטם של אגף התקשוב - היא תת אלוף איילה חכים.

לפני שמונתה לפקד על לוטם, תא"ל חכים עשתה קריירה ארוכה שכללה, בין היתר, תפקידי תקשוב באגף המודיעין וגם פיקוד על היחידת המחשבים המרכזית (ממר"מ), שבה התחילה את דרכה.


לוטם היא היחידה הטכנולוגית של אגף התקשוב, שהוקם בצה"ל לפני עשר שנים בדיוק. חכים עמדה בראש לוטם בשלוש השנים האחרונות, ובמקומה התמנה בסוף חודש מרס תת אלוף דני ברן. ערב סיום תפקידה ופרישתה מצה"ל, ולקראת כנס התקשוב הבינלאומי של ישראל דיפנס, דיברה חכים על יעדי התקשוב בצה"ל, בראיון מיוחד.

האם אחרי עשור אפשר להגיד שהקמת אגף התקשוב הצדיקה את עצמה?

"זו בהחלט החלטה שהצדיקה את עצמה, ואפילו מהלך שקרה באיחור", אומרת תא"ל חכים. "צה"ל אינו בועה, הוא חלק מההוויה של עולם ממוחשב. הצבא, כארגון, מבוסס כיום על תקשוב. זו מגמה שנמצאת כאן, והיא קבועה. לא מדובר בטרנדים אלא באבן בסיס. כיום, התקשוב הוא הרבה יותר מאשר מיכון ואוטומציה. התקשוב מעצב את התרבות הצבאית, את התו"ל, הוא מאפשר יכולות, ומביא דברים אחרת".


עד לפני כמה שנים האתגר המרכזי היה לאסוף מידע באמצעות פיתוח סנסורים. כיום, מדברים על התמודדות עם היצף מידע


"נכון, המוטו הוא מיצוי המידע. במשך השנים עסקנו המון בסנסורים ואגרנו מידע. בשביל לייצר את אותה תמונת מצב, שהיא בסיס של קבלת החלטות, צריך להתמודד כעת עם היצף מידע. צריך לארגן את המידע העצום ולהפיק ממנו ידע. מפקד פלוגה צריך לראות משהו טקטי – פה ועכשיו. המזל"ט מעליו והוא צריך לראות מה יש מעבר לפינה. לעומת זאת, הרמטכ"ל צריך לקבל את המידע, עם היתוך של מידע אחר, כדי לקבל החלטות ברמה המטכ"לית".


צה"ל מעדיף לרכוש את הטכנולוגיה בחוץ או לפתח בבית?


"יש דברים שאנו פיתחנו באגף התקשוב, יחד עם הזרועות. אגף התקשוב מוביל כיום עבודה יחד עם הזרועות וגופים טכנולוגיים. מה שקובע  – זה איפה היתרון היחסי שלנו. אנחנו שואלים כל הזמן מה אנחנו לוקחים מהאזרחות ומהם הם הנכסים שלנו, שאנחנו מייצרים בבית. לדוגמא, שילוביות בין זרועות, תשתיות וענייני הצופן נמצאים בליבת העשייה הצה"לית".


דווקא בשו"ב, זה לא מובן מאליו שצה"ל צריך לפתח לבד. יש אפליקציות שו"ב גם באזרחות, למשל תוכנת שיתוף הנהגים "וייז" היא בעצם מערכת שליטה ובקרה מאוד מתוחכמת. האם יש אפשרות לקחת מערכות שו"ב מהאזרחות או שהצבא חייב לפתח בעצמו?


"'טירת האגם' (מערכת השו"ב המטכ"לית), למשל, פותחה בחברת נס, וגם ה'צי"ד' (מערכות צבא היבשה הדיגיטאלי של זרוע היבשה) מפותח מחוץ לצבא (על ידי אלביט מערכות). אבל, מערכת שו"ב צה"לית תהיה תמיד לפי אפיון צה"לי. אנו שואלים את עצמנו איפה עובר הקו בין מה שקונים באזרחות ובין מה שמפתחים לבד - האם זה נגמר רק במערכת ההפעלה, באחסון, או ברמה של אפליקציות קונים בחוץ לפי איפיון?


"הטרנד כרגע הוא שהשו"ב יחזור בשאיפה הביתה. אנו נשוב לפתח מערכות שו"ב שלנו, גם לעולם המבצעי וגם עבור העולמות הלוגיסטיים".


איך מתמודדים עם הבעיה שהטכנולוגיה רצה? זמן תגובה מהיר מאוד כיום. פיתוח שהצבא מזמין ונגמר אחרי שנתיים יכול להיות לא רלונטי עד שהוא הופך למבצעי. איך מתמודדים עם זה?


"קודם כל, אנחנו מקפידים לא לרוץ אחרי כל טרנד חדש. אי אפשר לחפש אחרי כל דבר. אנחנו עובדים על תשתיות רובוטיות, מנסים לזהות את הטכנולוגיות שהן לא חדשות מידי אבל מצד שני לא עבור את קו שליש החיים שלהן. אנחנו משאירים לעצמנו מספיק זמן של חיות הטכנולוגיה בלי לקפוץ על כל דבר חדש. זה לא אומר שאין יוצאים מהכלל, שאין מקומות שבהם אנחנו הולכים ישר על החידושים הכי מתקדמים בתחום.


מעבר לכך, אנחנו פועלים כיום בשיטות שמאפשרות תוצרי יישום לא בתוך כמה שנים – אלא בסדר גודל של שנה. מטמיעים מערכות תוך כדי המשך הפיתוח שלהן".

את חושבת שהשינוי התרבותי הנדרש לשילוביות בין זרועית בצה"ל כבר נמצא מאחורינו? הרי יש חסמים – חיל האוויר ואמ"ן, למשל, שומרים על הרשתות שלהם נפרדות
"אני חושבת שהשינוי בהחלט בוצע, אך האם הוא הסתיים? לא. האם סיימנו לשפשף את כל תהליך שיתוף הפעולה? לא, אבל כיום גם בגלל התפוקות הטובות שאנחנו נותנים, יש שינוי.

"אגב, בדיוק אותו דבר קורה לנו גם בעולם תומך הלחימה. אנחנו לאט לאט מעלים את כולם על פלטפורמת השיתוף פעולה שהיא SAP. כולם עולים פיזית על אותה פלטפורמה, על אותו מחשב. מספר יחידות בצה"ל כבר העבירו אלינו את האחריות לפיתוח מערכות ה-ERP שלהם. אג"ת גם, והנה לאט לאט אנו מאגדים את הצבא התומך לחימה".

הכתבה המלאה התפרסמה בגיליון מס' 13 של ישראל דיפנס

אולי יעניין אותך גם

הורוביץ בטקס חילופי קתמ״רים. צילום: דו״צ

"אנחנו רוצים שגם התותח החדש יישאר נשק סטטיסטי"

 הקתמ"ר לשעבר, תא"ל (מיל') אלון קלוס (כיום יזם ומנהל בתעשייה הביטחונית), ועמיר רפפורט (פעם תותחן – תמיד תותחן, וכיום גם אבא של תותחן), בריאיון ראשון ומרתק עם קצין התותחנים הראשי, תא"ל נרי הורוביץ. הכתבה התפרסמה לראשונה בגיליון החדש של ביטאון ״תמיד תותחן״