האתגרים של מח"א החדש

סא"ל (מיל') יורם פלד על האתגרים העומדים בפני מפקד חיל האוויר החדש, האלוף אמיר אשל, והצרכים של חיל האוויר בשנים הבאות

האלוף אמיר אשל, מפקד חיל האוויר החדש (צילום: דו"צ)

חיל האוויר הוא זרוע עצומה המורכבת ממגוון רב של טכנולוגיות וכוח אדם, העוסקים במילוי צרכים תחזוקתיים ומבצעיים בזמן אמיתי, ובתכנון פעולות ותשתיות עתידיות. תקופת הכהונה של מפקד חיל האוויר היא קצרה יחסית לתהליכי השינוי, ההצטיידות, והטמעת תורות לחימה.

למעט הפיקוד השוטף על החיל, מסתמך מפקד חיל האוויר בעיקר על ההכנות, החשיבה וההחלטות של קודמיו. לכן האתגר המשמעותי ביותר הוא לחזות את הצרכים של החיל בעוד 5- 10 שנים ולהתחיל בהכנת התכניות שתתממשנה שנים רבות אחרי שיסיים תפקידו.

הישגי חיל האוויר במלחמת ששת הימים (1967), במלחמת יום כיפור (1973) ובמלחמת לבנון הראשונה (1982) נבעו בעיקר מצורת האימון והטכנולוגיות שעליהם הוחלט שנים רבות קודם לכן. מסיבה זאת, לדעתי, חיל האוויר צריך כעת להשקיע בנשק התקפי המורכב מטילים מכל הסוגים על חשבון מטוסי הקרב המאוישים, בצמצום החשיפה בבסיסים לטילי קרקע-קרקע על ידי הפעלת מטוסי קרב בעלי יכולת המראה אנכית F-35) NAVY). ובהרחבה משמעותית של יכולת האימון הווירטואלי הטקטי בכל בסיסי החיל (כדוגמת חיל האוויר האמריקני העושה זאת כבר שנים) עם יכולת לבצע אימון טקטי מבצעי וירטואלי עם נאט”ו וארה”ב.

עם האיום האיראני, ואי היציבות במזרח התיכון העמוס בנשק מזרחי ומערבי, והסיכוי שגם מצרים יכולה להיכנס למעגל הלחימה בזמן קצר ביותר, האתגר המיידי העומד לפני מפקד חיל האוויר הנכנס, האלוף אמיר אשל, הוא הסיכוי הגבוה ללחימה כוללת שגדל מאוד לאחרונה. גם במצב בו ארה”ב תפעיל כוח צבאי באיראן, סביר להניח שנותקף. חיל האוויר, כמערכת, לא התנסה מזה 30 שנה בלחימה כדוגמת הפעילות המבצעית בשנים 1966-1975. הזרוע המבצעית קרי הטייסים, ובעיקר המובילים של היום, לא התנסו מאז במעגלי לחימה עצמאיים של מציאת האויב, זיהוי האויב והשמדתו באופן אוטונומי תוך גמישות ושינוי בתורת הלחימה ביחידות בזמן אמת.

יכולת זאת היא קריטית בלחימה בה כידוע אין מידע מסודר ומערכת שליטה ומודיעין מדויקים בזמן אמת, בלשון המעטה. בפעילות השוטפת במבצעים ובאימונים המתבצעת ב-30 שנה האחרונות, המובילים עוסקים בעיקר במנהלות ובבטיחות. ב-30 שנה האחרונות שם חיל האוויר דגש רב על הבטיחות שבהכרח הגבילה את מעטפת האימון והטיסה. המעבר ממצב זה, ומכלל הפעילויות המבצעית אותן חוו המובילים והטייסים בעשורים האחרונים, למצב של לקיחת סיכון, יוזמה, ויצירתיות הנדרשים בלחימה הוא קשה וטראומטי ביותר. ולראייה, עם פתיחת מלחמת יום הכיפורים היו יחידות בחיל שבמשך יומיים שלושה חשבו שמדובר עדיין במלחמת התשה. המסר בזמן מלחמה הוא שיש לבצע את המשימה כמעט בכל מחיר. מסר זה צריך להחליף את המסר שלפיו המשימה היא “לשוב הביתה בשלום”. כמו כן, יש להפנים, נכון לכל עם ישראל, שמטוס וצוות אוויר אינם “שווים” יותר מצוות טנק או כל צוות אחר שנלחם על הקרקע, והסיכון שווה לכולם.

בעבר דובר רבות בחיל האוויר על חופש ההחלטה של המוביל (בעיקר בשל הדומיננטיות של השליטה המרכזית). מאז השתכללו האמצעים מאוד במערכות המטוסים, אך גם באפשרויות השליטה והמודיעין בזמן אמת, מה שמחריף את הדילמה של “קודם לעשות, או קודם לשאול”, במעגלי הזמן והמרחב הקיימים. כיום חופש ההחלטה של המוביל מוגבל מאוד ועם הצפוי לנו בעתיד הקרוב יש להחזיר כבר עכשיו חופש זה למובילים.

לכן, בטווח הקצר, עם הכלים שהכינו קודמיו של האלוף אשל, עליו לשנות את מוד הפעולה של חיל האוויר למוד הכנה למלחמה (פיינל) בכל ההיבטים שהוא מכיר ומודע להם טוב מכולנו. אני מקווה שישכיל לנצל גם את מאגר הידע והניסיון שעדיין קיים אצל מפקדי העבר, מובילים וטייסים המחזיקים לו אצבעות להצלחה.

***

הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון מספר 7 של המגזין ישראל דיפנס

אולי יעניין אותך גם

By U.S. Navy photo by Mass Communication Specialist 2nd Class Rebecca J. Moat - http://www.navy.mil/view_image.asp?id=37425, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=3499357

צוות אונייה דרום קוריאנית שביצע משימת לחימה נגד פיראטים נדבק כמעט כולו בנגיף הקורונה

בדרום קוריאה רוצים להחליף את כל הלוחמים בלוחמים מחוסנים ואת החולים להטיס לטיפול במדינה