האש בוערת סביב מינוי מפקד חיה"א

האש בוערת סביב מינוי מפקד חיה"א

הרמטכ"ל הכחיש אבל זה לא עזר להנמיך את הלהבות. האש הפעם בוערת סביב המינוי של מפקד חדש לחיל האוויר. משהו חייב להיות ברור. את אלופי המטכ"ל צריך למנות רק הרמטכ"ל. את המינוי הוא צריך להביא לאישורו הפורמלי של שר הביטחון. זה התהליך ואין אחר.

כל תהליך עקום אחר יפגע בצה"ל שגם כך נפגע כבר בזמן האחרון מכמה פרשיות בצמרת.

בהקשר הזה חייבים לומר שמינוי אלוף לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה חייב להיעשות עם מבט מעבר לקצה האף של הממנה. מי שמתמנה למזכיר הצבאי חייב להיות קצין שזה יהיה תפקידו האחרון בצה"ל. בדרך זו שום דבר שכאילו ידבק אליו במהלך ההתחככות עם פוליטיקאים, לא תפריע לו או תסייע לו בקבלת התפקיד הצבאי הבא. זה לא נעשה במקרה של האלוף לוקר שמונה לתפקיד כאשר היה ברור שהוא רק תפקיד ביניים. ועכשיו תראו את מחול השדים שגורם שוב נזק לצה"ל. מישהו לא חשב עד הסוף גם הפעם וטוב אם יאמץ את מוחו בפעם הבאה.

מינוי כזה הוא לתפקיד במדים אמנם, אבל הוא ייחודי ולכן השיקולים חייבים להיות שונים. אין ספק שיש כיום שני מועמדים מצוינים לתפקיד מפקד חיל האוויר הבא. אבל את הבחירה צריכים להשאיר רק בידיו של הרמטכ"ל. הוא מפקד הצבא ורק הוא יחליט. האישור של שר הביטחון רק פורמלי. כך מתנהל צבא נורמלי.

אסור ששום שיקול זר אפילו יעבור בסביבה , או ליתר דיוק אסור שיהיה בסיס לחשד של שיקול זר בתהליך. צה"ל חייב להיות מחוץ למשחקי הכוחות הפוליטיים. היו תקופות שמינויים בכירים נקבעו בפורומים חוץ צבאיים. היו תקלות כאלה אבל חייבים להסתכל עליהן כעל כשל חד פעמי. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה צבא שמפקדיו הבכירים ממונים על ידי גורמים חוץ צבאיים.

אם הפוליטיקאים לא מבינים זאת - הם גרועים אפילו משחשבנו.

אולי יעניין אותך גם