האקדח שהפך לתת מקלע

אבי מור הכניס אקדח לתוך ערכת RONI, שהפכה אותו למעין קרבין, וחזר עם תובנות

ההתלבטות בין רובה או תת מקלע בעל קנה ארוך ובין אקדח קצר קנה היא עתיקה, אבל תמיד בתוקף. לרובה ולתת-המקלע דיוק רב ומהירויות לוע גבוהות, ואילו לאקדח יש בסופו של דבר יתרון אחד בלבד: הוא קצר וקומפקטי, מאפשר את ההסתרה העמוקה ואת איכות החיים הנלווית אליה. כל השאר - חסרונות.

האם ניתן לשלב בין יתרונות של שני סוגי הנשק? זו השאלה שהעסיקה אותי, כאשר בחנתי את הערכה המכונה RONI של חברת CAA Tactical הישראלית, שמטרתה לקחת את האקדח ולהפוך אותו למעין תת-מקלע, או יותר נכון לקרבין.

אקדח או רובה? 

נשיאת נשק ארוך היא לעיתים קרובות תולדה של צורך מבצעי ותוצאה של סקר הסיכונים העומד בפני נושאי הנשק, והערכת האיומים הרלוונטיים. לעיתים, בהינתן האפשרות, יאלצו נושאי הנשק הארוך להסתירו. לא תחת מעיל ארוך, אלא במזוודת נשיאה מוסווית שתאפשר את הפעלתו במהירות סבירה מרגע שיתעורר הצורך, שכן ברוב המקרים כלי נשק מכל סוג יופעל בתגובה ליוזמה של הצד השני. יתרון ההפתעה הוא שלו. במקרה הצורך, מאבטחים, שוטרים, חיילים או סתם אזרחים שומרי חוק הנושאים נשק להגנה עצמית, יצטרכו להגיב במהירות וביעילות גבוהה מאוד.

אקדח רב-כדורי, כפי שעולם האקדחים המודרניים יודע לספק לנו, בעל מחסניות המכילות 15-18 כדורים, בקוטר 9 מ“מ או אפילו בקוטר S&W 0.40 עדיין ניתן להסתרה עמוקה מאוד גם באמצעים פשוטים כדוגמת נרתיק טוב וביגוד סטנדרטי שלא יסגירו את הנשק. נשיאת אקדח מוסתר מאפשרת התנהלות יומיומית רגילה יחד עם האפשרות להיות חמוש בצורה סבירה מאוד ואף למעלה מזה במידה ונעשתה בחירה נכונה של קוטר האקדח ושל מנגנון הפעולה שלו, וכמובן אם נושא הנשק מאומן לרמת תפעול גבוהה מאוד.

מרגע הצגת האקדח יתגלו בעצם כל חסרונותיו המובנים: קנה קצר, ומתוך כך רדיוס כוונות קצר, מה שיגביל את הדיוק המעשי של האקדח והיורה לטווחי פעולה קצרים יחסית, שעבורם נבנים האקדחים מלכתחילה. כמות הכדורים תהיה 15-18 כדורים. כל מחסנית מוארכת, אפילו מחסנית של 20 כדורים בלבד לאקדח FN בקוטר 9 מ“מ, ‘תסגיר’ מיד את האדם הנושא את האקדח, שלא לדבר על מחסנית 33 כדורים של אקדחי “גלוק“. חיסרון נוסף, האקדח תמיד יהיה מוחזק בין שתי כפות הידיים, ובמקרה הצורך ביד אחת, ואולי אפילו ביד הלא דומיננטית.

רובה ותמ“ק - ורובים מודרניים בהחלט מגיעים היום בגרסאות קצרות מאוד הקרובות באורכן לאורכי התמק“ים - מבטלים את כל חסרונותיו של האקדח, תוך ויתור על עקרון ההסתרה של הנשק. כאן המקום להבהיר שאת עיקר ההשוואה יש לעשות בין אקדח לתמ“ק, שכן הנתון המובהק הזהה לשניהם הוא הקוטר של הכדורים. תת-מקלע יורה כדורי אקדח, בעוד שרובה סער יורה כדורי רובה. אורך הקנה, גם של התמ“קים הקצרים, יהיה כמעט תמיד כפול מאורך קנהו של אקדח לחימה בגודל מלא, ומכאן שהדיוק ומהירויות הלוע יהיו גבוהים יותר. רדיוס הכוונות יהיה לאין ערוך גדול יותר, ומכאן שהדיוק והיכולת לפגוע בטווחים בינוניים תשתפר באופן משמעותי.

כמות הכדורים במחסנית תוכפל מיידית, ורוב המחסניות בקוטר 9 מ“מ יכילו 30 כדורים. על תמ“ק הבנוי ומאובזר בצורה נכונה, ניתן להרכיב שפע אביזרים לכיוון ולתאורה, אמצעים ללילה וליום, בעוד שמספר האביזרים הניתנים לחיבור אפילו לאקדח מודרני בעל מסילת אביזרים מובנית, יהיה לכל היותר אחד, לא משנה באיזה אביזר מדובר.

בכל תמ“ק קיימת באופן מובנה היכולת לירות ירי אוטומטי, בצרורות הנשלטים על ידי לחיצת ההדק או בירי צרורות מבוקרים בני 3 כדורים כל אחד לירי מבוקר ומדויק יותר, ששומר את התמ“ק על המטרה. קרבין הוא נשק מטען (Self loading) היכול לירות ירי חצי-אוטומטי בלבד.

זהו רוני

מערכת ה-RONI בנויה בעיקרה מיציקת פולימר, עם שדרת אלומיניום ברמה תעופתית, המספקת חוזק נוסף לערכה, שכן ניתן לחבר אליה מספר אביזרים על ארבעת מסילות המותקנות על הסיפון העליון, על צידי המתפס הקדמי ועל גחון המערכת. המערכת הופכת את האקדח המוכנס לתוכה מכלי נשק שמשתמשים בו בשתי כפות הידיים במצב אידיאלי או רק ביד אחת בלבד במקרה הצורך, למערכת הניתנת לאחיזה איתנה הנתמכת בשלוש נקודות בגוף, ומספקת יציבות גבוהה מאוד, המאפשרת למצות את הדיוק המובנה בתוך כל אקדח מודרני, עם יכולות הירי של יורה מאומן.

ירי מהיר ומדויק לטווחים בינוניים של 50 מטרים הופך להיות הרבה יותר קל ופשוט לביצוע.

אבל, זהו רק פן אחד של מערכת זו. השילוב של מערכת המספקת יכולת ירי מדויקת ומהירה, עם אמצעי כיוון ותאורה, גלויים וסמויים כאחד הניתנים להצמדה אליה, יחד אם האפשרות להוציא במהירות את האקדח מתוכה, להסתיר את המערכת ויחד איתה את האקדח על גוף נושא הנשק, היא אחד היתרונות הבולטים של הערכה, ובעיקר המהירות בה זה ניתן לביצוע.

מעת לעת גדל מספר יצרניות האקדחים שעבורן CAA מייצרת את ערכות ההסבה. מה שמתוכנן לעת הקרובה, כבר בתחילת שנת 2012, הוא סוג של ערכה, שבה האקדח יישאר נעול באופן תמידי.

הגרסה מיועדת לגופי האבטחה, שאין להם כל עניין בהוצאת האקדח והסתרתו כפי שמספקת האופציה המקורית. המבנה שגורם לאקדח להיתמך בשלושה מקומות בגוף בעת ובעונה אחת, ריבוי מסילות האביזרים והיעילות הטקטית אותה הם מקנים, בשילוב עם יכולת ירי מהירה ומדויקת, ובכל זאת להישאר בגבולות המותר ולשאת אקדח, היא הקוסמת לאותם אנשים.

במערכת החדשה יהיה ריווח גדול יותר באזור קצה הקנה על מנת לספק קירור מהיר יותר לאקדחי גלוק 18 שמסוגלים לירות בירי אוטומטי, ולאקדחי הגלוק מסדרות C שבהם יש פליטת גזים לוהטים כלפי מעלה מחריצי מפצה הסטייה. תהיה מערכת מותאמת לאקדחי הגלוק הגדולים יותר בקוטר 45 ובקוטר 40 וכן ככל הנראה נזכה לראות עיצוב חדש של הערכה.

כשבחנתי לראשונה את הערכה, בגרסה שכבר קיימת, לקח לי זמן להבין את הלוגיקה ואת סדר הדברים הנכון על מנת להעביר את האקדח מנרתיק האקדח שעל החגורה אל תוך הערכה

עצמה. אבל, גיליתי שאחרי תרגול ניתן לעשות זאת בתוך חמש עד שבע שניות.

המשמעות היא, ששוטר, אשר יושב בניידת וחגור אקדח, יכול להסב בתוך שניות ספורות את האקדח שלו למעין קרבין, כשאמצעי התאורה והכיוון מורכבים כבר מראש על הערכה. אם לאקדחו של השוטר ניתן להכניס גם מחסנית ארוכה יותר מהרגיל, כמו ב“גלוק“ למשל, אזי גם המחסנית הזו יכולה להישאר צמודה לקת ה-RONI כל הזמן. המחסנית אינה מפריעה בתפעול השוטף ונמצאת קרוב מאוד למקום שאליו היא מיועדת להיכנס בסופו-של-דבר בקת האקדח המצוי עתה בתוך הערכה.

כמובן, שהשוטר יוכל להשתמש בכל המחסניות הרגילות שלו בדיוק באותה צורה שהוא רגיל אליה.

התסריט ההפוך אינו פחות חשוב בעיניי. לעתים, הופעתו של כלי נשק ארוך בזירה הוא גורם מרתיע. לא תמיד לגופים אזרחיים מותר לשאת תמ“ק או רובה סער, אבל אקדח בהחלט מותר, ואקדח ב“תחפושת“ בהחלט יכול להוות גורם מרתיע. במידת הצורך, המעבר מנשיאת כלי נשק גלויה לסמויה יכול להיעשות בשניות, כשהאקדחים עוברים למצב מוסתר, הערכות נעלמות בתאי המטען של המכוניות, ואין זכר לנשק גלוי. אגב, השארת הערכה ברכב או בבית אינה מהווה סכנה. הרי ברור הוא שמיד לאחר הוצאת האקדח מתוך הערכה, היא הופכת להיות חתיכת פלסטיק חסרת משמעות שלא נשקפת ממנה שום סכנה, לא משנה כמה אמצעי כיוון ותאורה יורכבו עליה.

לערכה ארבע נקודות חיבור לרצועה, וניתן לחבר אותה לימניים ושמאליים כאחד, בשתי צורות חיבור המקובלות - חיבור חד-נקודתי או חיבור קלאסי דו-נקודתי, על פי העדפות היורה. לקת הערכה יש חמישה מצבים הניתנים לכיוון בקלות, כך שכל משתמש מתאים את אורך הקת למידות גופו, אבל גם במצב הסגור אין כל מניעה מבצעית מלהשתמש בערכה גם עם קת סגורה וגם ביד אחת. עוד נקודה מעניינת: הערכה מיועדת לשימוש, בין היתר, גם עם אקדחי “גלוק“ וגם עם אקדחי XD המוכרים בישראל כ-2000 HS. לאקדחים אלה אין נצרה, ובכל העולם נושאים אותם עם כדור בבית הבליעה, אבל בתוך נרתיק חגורה המכסה לחלוטין את שמורת ההדק. על הערכה עצמה יש מגן על ההדק המונע כניסה מקרית של חפצים אל השמורה וגרימת ירי לא מתוכנן ולא רצוי בטעות. ליורה ייקח חלקיק שנייה להסיט את מגן השמורה ולגשת עם האצבע היורה להדק בעת הצורך.

בגלל מבנה הערכה, לפיו האקדח המוכנס אליה נתמך בשלוש נקודות קבועות בה, אין שום צורך לאפס את הכוונות בכל פעם מחדש. לא את הכוונות האופטיות, ולא את כוונות הברזל המתקפלות הניתנות להתקנה על מסילת הסיפון העליון לגיבוי. אל פתח הפלטת התרמילים ניתן להצמיד קולט תרמילים או מגן ירי לשמאליים, על מנת שהתרמילים לא יפגעו בפניהם בעת הירי.

כאזרח נושא נשק במשך כל חיי כאדם בוגר, ההעדפה שלי היא תמיד לאקדח - בשנים האחרונות לאקדחים בינוניים וקטנים, בעלי קוטר גדול ומשמעותי להגנה עצמית. ירי ממושך רוב הניסיון שלי בירי מבוסס על שתי ערכות שאליהן הוכנסו אקדחי “גלוק 19“ ו-“גלוק 17“. במילים אחרות, אתה מתחיל מנקודת התחלה של כלי נשק נוח מאוד לירי ממושך, אותו אתה יכול להזין במחסניות בעלות תכולה של 35 כדורים, (מחסנית 33 עם עקב מחסנית +2). זו בהחלט כמות אש ועוצמת אש מכובדת מאוד היוצאת מפלטפורמה משוכללת, מאוד נוחה לירי מהיר ומדויק כאחד, בעלת אפשרות לחיבור אביזרים רבים. כל הערכה שוקלת 1.4 ק“ג, וזה לא הרבה. זה עדיין הרבה יותר קל מתמ“ק סטנדרטי בקוטר 9 מ“מ, גם כשיש אקדח פלדה בפנים.

הירי נוח מאוד וניתן להגיע למהירויות גבוהות מאוד, גם אחרי אימון קצר. והדיוק, בעזרתן של כוונות השלכה אופטיות, גבוה מאוד. מסתבר, שאפשר לשלב בין שני העולמות.

***
אבי מור הינו מבכירי מדריכי הירי בישראל ומומחה רב-תחומי לכלי ירייה. מדריך מוסמך בבית הספר ללוחמה בטרור וכיום הינו 'עיתונאי הנשק' היחיד בישראל הבוחן וכותב על נשק קר, נשק חם ונשק לא קטלני. אבי מור משמש כיועץ המקצועי למוסף "נשק קל" של ישראל דיפנס.

 


הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון 5 של ישראל דיפנס שכולל את המוסף החדש "נשק קל וטקטיקה"