האם צריך מטוס שעולה 137 מליון דולר?

הדיון על רכישת מטוס ה- F-35 מתלהט; הכסף שקוצץ מתקציב הביטחון יימצא במקרה הצורך; סיכוי טוב שהתותחנים יקבלו אחריות על לפחות חלק מהסיוע לכוחות הקרקע באמצעות רקטות מדויקות; ו"כיסוי התחת" של הקהילייה הבינלאומית בכל הקשור לגרעין האיראני. פותחים שבוע עם אריה אגוזי, ראשון ב -12:00

תנודתיות היא המצב היציב ביותר במזרח התיכון. הפרדוקס הזה הוכח שוב ושוב לאורך ציר הזמן. ההוכחה האחרונה היא הדיבורים, לחשושים על הצורך ל"סגור את הפער" עד שמטוסי הקרב החמקניים מדגם F-35 ינחתו בישראל אי שם בשנת 2016 או 2017.

כאשר ממשלת ישראל אישרה את העסקה לרכישת 20 מטוסים כאלה בשווי של כשלושה מיליארד דולר, לא נלקחו בחשבון בצורה מלאה העיכובים בתכנית של חברת לוקהיד מרטין. מקורות המקורבים מאוד לתחום, אומרים כי אין דרך לדעת מה יהיה הצורך המבצעי בשנת 2016 או מאוחר יותר, כאשר ראשוני מטוסי ה- F-35 ינחתו בבסיס של חיל האוויר.

האם ישראל בכלל צריכה מטוס קרב שלכנפיו מוצמד תג מחיר של 137 מליון דולר? התשובה על פי מומחים רבים היא שלילית.

הם אומרים כי הצי הנוכחי של מטוסי קרב המופעל על ידי חיל האוויר, עם מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות יכול להשיג את אותו אלמנט של הפתעה. עתה נשמעים יותר קולות על הצורך של חיל האוויר בסגירת פערים.

האם אלו יהיו מטוסי F-15 מתקדמים או מטוסים בלתי מאויישים, את זה איש אינו יכול לומר בשלב זה. אבל באזור שבו הדברים משתנים בקצב בו טסים מטוסי קרב, מה שנראה הגיוני היום עשוי להיראות מחר מטופש ביותר וההפך.

חוקי המשחק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אומר שניתן לחיות עם קיצוץ של שלושה מיליארד שקלים בתקציב הביטחון. הרמטכ"ל מביע חשש מפגיעה חמורה בביטחון. שניהם יודעים שהכול בסדר. נתניהו יודע שתמיד ניתן יהיה לעשות שימוש בסעיפים "המוחבאים" בתקציב כדי לרכוש עוד מערכות של "כיפת ברזל" או מטוסים.

הרמטכ"ל יודע שכאשר ישים על השולחן דרישה מגובה בעובדות, הוא יקבל את הכסף החסר. לכן כל הזעקות על משבר בביטחון אינן במקום. הדברים יחתכו בחדרים אטומים לציתות בקריית הממשלה בירושלים או במטכ"ל בתל אביב.

גם אירועים כמו הדיבורים על תקיפה אפשרית באיראן יסייעו ללא ספק למציאת הסעיפים "המוחבאים". כאשר כולם מבינים את החוקים הבלתי כתובים קל יותר לשחק גם כאשר המגרש לא בדיוק ישר ונקי מאבנים.

קשה באימונים, קל בקרב

קודם זה היה בטורקיה, אחר כך ברומניה ואז ביוון. לפני מספר ימים נודע שטייסות של חיל האוויר התאמנו בסרדיניה. האימונים האלה מטרתם להוציא את הטייסים מה"סד" שיוצר המרחב האווירי הצר של ישראל. באימונים כאלה הם גם טסים מול טייסים של חילות אוויר אחרים.

כאשר איראן מתקרבת בצעדי ענק לכושר גרעיני, וכאשר גם הטילים ארוכי הטווח שלה נהיים מדויקים יותר, לא מן הנמנע שאי פעם בעתיד הלא רחוק חיל האוויר יאלץ להלחם כנף לכנף עם אחת ממדינות האזור. האיום יכול להיות מהר מאוד גם על אחרים.

מדינות באזור מבינות את זה. לא מן הנמנע שחיל האוויר יתאמן בעתיד הלא כל כך רחוק גם עם חילות אוויר של מדינות נוספות.

"מציון תצא רקטה מדויקת"

יש סיכוי טוב מאשר בעבר כי התותחנים יקבלו אחריות על לפחות חלק מהסיוע לכוחות הקרקע באמצעות רקטות מדויקות, במקום זה הניתן כיום מהאוויר.

הוויכוח הזה ארוך וכמעט מתיש, אבל בגלל מגבלות תקציב והבנה גדלה והולכת של המצב החדש והיכולות החדשות, קיים בפעם הראשונה סיכוי שעל התותחנים תוטל משימת הסיוע הקרוב לכוחות הקרקע עד טווח של 150-200 ק"מ.

בעולם, אגב, עוקבים בעניין רב אחר מה שקורה בתחום זה בישראל. "כי מציון תצא רקטה מדויקת" נראה שזה הולך לקרות.

ימלאו פיהם מים

הלשעברים הבכירים לא יכולים לסתום את פיותיהם. ממלאי תפקידים רשמיים במערכת הביטחון מסיימים קריירה ארוכה במהלכה שתקו רוב הזמן מול הציבור. עתה הם פשוט ממלאים את החסרים שסבלו מהם בשנות האלם הארוכות.

הבעיה היא שלא תמיד הם מדברים דברי טעם ולא תמיד בעיתוי נכון. יש רק לקוות שבשנות שירותם דבריהם היו יותר הולמים, רלוונטיים. הלשעברים לא חייבים לרוץ מדי יומיים להתראיין בערב תרבות במועדון עירוני זה או אחר.

לשתיקה גם אחרי סיום התפקיד יש גם כן הילה. אני מקווה שהבכירים לשעבר גם רואים לאחר מכן את ההופעות שלהם וכמה הן נראות עלובות, מאולצות כאלה שמטרתן ל"סגור חשבון" עם מישהו.

לפתוח את הארנק

בכמה חברות קטנות בישראל מפתחים כלים ייחודיים שעשויים לפתור בעיות של צה"ל וגם להימכר לצבאות אחרים. אחת מהן היא חברת "אורבן אירונאוטיקס" מיבנה שמפתחת את ה"פרד האווירי", כלי טיס מהפכני ללא טייס , שיוכל לחלץ פצועים משדה הקרב הקדמי וגם להעביר אליו אספקה ותחמושת.

הפיתוח הואט מפני שהחברה זקוקה לכספים נוספים כדי להמשיך, לבנות אב טיפוס שני ולהטיס אותו.

למה שמשרד הביטחון לא יקים קרן מיוחדת למצבים כאלה? מדובר בסכומים זניחים במונחים של תקציב הביטחון. חסכון במוצרי חלב הנאכלים חלקית בחדרי האוכל של הבסיסים ונזרקים לאשפה, יכול לפתור את הבעיה ודומות לה.

מישהו צריך להבין שלא מספיק מוח מבריק, צריך גם כסף כדי לא לאבד רעיון טוב.

"כיסוי תחת"

כמו שפרסמנו כאן בישראל דיפנס הרבה מן הממצאים האמורים להיחשף בדו"ח הקרוב של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית, היו ידועים במלואם או בחלקם לגופי מודיעין בעולם כבר לפני מספר שנים.

האם הסוכנות היא גוף אמין יותר מגופי מודיעין בעלי אמצעים לחשיפת פעילות? האם לסוכנות לווייני ריגול מתקדמים? התשובה היא לא. אבל המשחק של הקהילייה הבינלאומית נערך תחת הכותרת של "כיסוי תחת".

יודעים כבר מזמן שטהרן מנהלת תכנית גרעין צבאית. אבל הקהילייה הבינלאומית זקוקה לנייר של סוכנות, שמה שיש לה זה פקחים שבדרך כלל נועלים את שערי מתקני הגרעין הסודיים מול פרצופם. זה מעיד על הרצינות של העולם בטיפול בסוגית הגירעון הצבאי של איראן.

 


לכל הטורים של אריה אגוזי

 

 

*****

תמונות:

מטוס F-35 (צילום: לוקהיד מרטין)

תרגיל חיל האוויר בסרדיניה (צילום: חיל האוויר)

הפרד האווירי (תמונה: אורבן אירונאוטיקס)

 

אולי יעניין אותך גם