דרך קבלת תקציב הביטחון

דרך קבלת תקציב הביטחון

שנים הסיפור חוזר על עצמו. הכפשות, השמצות אישיות בין אנשי האוצר לאנשי מערכת הביטחון כולל הקצינים הבכירים ביותר, כאילו אין מחר והכל מותר בשביל לקבל כותרת. הרי בסוף אם חלילה המציאות הביטחונית תדרדר באיום מוחשי בה צריך להוציא את הכוחות לפעולה מבצעית הכסף למערכת הביטחון יעבור ואולי אפילו קצת יותר.

אולי המחיר היותר קשה בדרך קבלת החלטות הוא לא בתקציב שעובר אלא בנזק התדמיתי לאג'נדה הביטחונית בחברה הישראלית. כאילו בשל גודל תקציב הביטחון כשל שאר המשרדים. כאילו בשל גודל תקציב הביטחון מערכת החינוך לא מצליחה להביא את מיטב בני הנוער לסיים את מערכת החינוך כמו שמרבית האזרחים היו רוצים. או בגלל גודל תקציב הביטחון יש קריסה בתעשיית הצווארון הכחול, או בזיון הטיפול בנושאי רווחה במדינת ישראל.

כוח לא בונים ביום אחד: לא את המשאב האנושי ולא את העוצמה הטכנולוגית. עוצמה צבאית עם מיטב הטכנולוגיה מחייבת תוכנית ארוכת טווח של תקצוב פורייקטים. שכר מערך הקבע אם לא נשחק ממונית הוא בהחלט נשחק תדמיתית. כל עת שמקבלים החלטה לתקציב המדינה ומכאן לתקציב הביטחון יש ספינים מכוערים עד מסוכנים על שכר משרתי הקבע. האם למיטב בני הארץ הזו שאותם אנו רוצים בשליחות ביטחונית בכוח המסתער ביום פקודה לא מגיע לקבל שכר הגון במערך הקבע? האם פקידי האוצר המשתלחים בשכר משרתי הקבע כלל מבינים איזה נזק תדמיתי הם מחוללים כלפי הנושאים בנטל?

האם האנשים החזקים, האיכותיים אותם אנו רוצים לראות במערך הקבע של הכוח המגן על מדינת ישראל ועל העם היהודי באשר הוא שצריך לנצח כל מערכה למען קיומנו פה צריכים לספוג השתלחות בהם רק בשל השליחות הביטחונית שלקחו על עצמם - הגנה על הבית בכל מצב ובכל עת? הגיע הזמן שהדרג הפוליטי ייקח אחריות ויפסיק להשתלח מול מערכת הביטחון ולובשי המדים המנועים מלהגיב - הרי הם דרג מבצע, הרי הם לובשי מדים.

נכון, תקציב הביטחון הוא אדיר בהיקפו, בטח אפשר להתייעל – אך האם הדרך של קובעי המדיניות פה היא שתוביל להתייעלות או שהיא בסופו של יום תביא להחלשת האג'נדה הביטחונית? למה שמשהו יבחר לשרת בחזית הראשונה עד חירוף נפשו אם כל תרומתו נמדדת בסופו של יום דרך התלוש? איזה שיח ערכי קברניטי המדינה מובילים?

ערך השליחות הביטחונית בחזית הכי קשה של המדינה לא מוערך על ידי קובעי המדיניות אז למה שהאזרחים יהיו סובלנים לתקציב הביטחון. לא צריך את הקרן החדשה או את דפני ליף כדי להחליש את האג'נדה הביטחונית במדינת ישראל. מספיק כמה פוליטיקאים המחפשים כותרות ולעשות שרירים מול התקשורת – הנה אנחנו משפיעים. אנחנו מכפופים את מערכת הביטחון. אנחנו נבקר אותם. אם משרד האוצר כשל בטיפולו בעובדי קבלן האם אנו נרצה שהוא יטפל בתקציב הביטחון?

האם אנו יכולים לסמוך על משרד האוצר בראייה אסטרטגית אם רק נבחן התנהלותו מול הפגנות הקיץ לצדק חברתי - ילדה בשם דפני ליף שכלל לא ממשה את חובתה כלפי החברה – דרך שירות צבאי ושירות לאומי הפכה את תקציב המדינה – והיא תכתיב כעת לאן יוקצו המיליארדים של המדינה.

יש לעצור את התדרדרות דרך קבלת ההחלטות בנושא תקציב הביטחון היום. אין להסתפק במבט לאחור ולומר כך היה כל השנים. הפיקוח כאילו על תקציב הביטחון כפי שמתנהל היום בין האוצר והביטחון מחליש את כל המערכת. יש לדאוג שהמיטב מבני הארץ הזו יראו את צה"ל כחזית התרומה לחוסנה של המדינה, גם כפקידים מבקרים ומייעלים ולתת לפיקוח הפנימי לחולל התייעלות שקטה ומבורכת ולא פקידי אוצר שישתלחו בתלושי השכר של לובשי המדים ומיד אחר כך ישתלבו בתפקידי מפתח בשכר אדיר של השוק הפרטי.

די לצביעות. האם מישהו חושב שבלי נצח ישראל וביטחון למדינה נוכל לקיים פה חינוך ראוי, מערכת רווחה הדואגת לחלש או מערכת רפואית ציבורית מהמשובחות? הגיעה הזמן שקברניטי המדינה לא יורידו מעצמם אחריות להתנהלות משרדיהם ויאשימו את גודל תקציב הביטחון. תקציב הביטחון ועוצמתו של הכוח המגן הוא אינטרס כולם פה.

די לצביעות - לתבוע מצה"ל הישגים מבצעיים, טכנולוגיים בלי המוכנות שתקציב הביטחון לא יבוזה. האם מי מהשרים היה רוצה שיתנהגו מולו ומול משרדו כמו שעושים למשרד הביטחון ולנושאים בנטל הביטחון במערך הקבע? מי שרוצה להצליח במניעת הגרעין האיראני חייב להבין כי זה מחייב השקע אדירה בהיבטים רבים. אי אפשר לתבוע הצלחות בלי להבין שצריך לתת לכך תקציבים ראויים. איפה הצדק החברתי למען משרד הביטחון ובמיוחד ללובשי המדים במערך הקבע? יש להבין את גודל המשימות הביטחוניות, את היקפם, את העלות היקרה גם בתקציב הביטחון ולא רק במחיר הקוטג'.

יש לתת לצה"ל לעבוד, לתת לצה"ל את האמצעים ולתת לצה"ל לנצח.

אולי יעניין אותך גם

אריאל חרמוני | משרד הביטחון 

דעה | האם יש כשלים במנגנון הפיקוח על הייצוא של משרד הביטחון?

הגיע הזמן ליצור מנגנון שלא יהסס לאסור על חברה למכור תוכנת מעקב,  מזל"ט או מכ"ם למדינה או לשליט שמשטרו אינו עומד במבחן מינימלי של דמוקרטיה וערכים מערביים מקובלים. דן ארקין מטיל ספק במנגנון הפיקוח על הייצוא של משרד הביטחון