דילמת הייצוא

בשל התחרות העולמית, במערכת הביטחונית מתלבטים על הרחבת ייצוא המערכות המסווגות; האמריקאים שוב הוכיחו שהם אינם מבינים את המתרחש במזרח התיכון; צה"ל משליך את כל יהבו על צעירה שבאה לביקור ואילו במאה שערים הסטטוס קוו נמשך. פותחים שבוע עם אריה אגוזי, ימי ראשון

המפכ"ל מזועזע ויקים ועדה. השר לביטחון פנים מודאג. התמונות של לוחם משמר הגבול מותקף בתוך עמדה על ידי עשרות צעירים פלשתינים באבנים ובקבוקי תבערה ללא שהוא מגיב מזעזעים. חיל או שוטר בכל מדינה דמוקרטית היה מגיב באש על ניסיון לחסל אותו.

כאן הוא ישב והמתין למעשה למותו. גם לוחם שהיה בסמוך לא העז לעשות משהו מול העמדה הבוערת. זה יכול לקרות רק במדינה שכל בכיריה חיים רק על כיסוי תחת. זה יכול לקרות רק במדינה שאיבדה כליל את כושר ההרתעה שלה מול אויבים מבחוץ ומבפנים. זה יכול לקרות רק במדינה שמוכנה להקריב לובשי מדים רק שלא תצטרך לאחר מכן להסביר בפני איזה גוף חקירה בינלאומי שכותב את מסקנותיו לפני שהוא מתחיל את עבודתו.

במדינה דמוקרטית נורמלית, היו אלה שנתנו ללוחם את ההוראות שהיו מביאות תוך מספר דקות למותו, מגישים את התפטרותם עוד באותו יום. אבל זו מדינה של כיסוי תחת. ועדה. בדיקה, דאגה. גם בעתיד יופקרו חיילים ושוטרים למתפרעים אלימים שמנסים לרצוח. גם בעתיד מדינת ישראל תבוזה.

ביקור שעלה ביוקר

הצעירה הקנדית שהגיעה לאירוע משפחתי בישראל ונעצרה באשמה שלא התייצבה לשירות צבאי נידונה לארבעה חודשי מאסר. המערכת הצבאית לא רק שלא נסוגה מהגישה המטומטמת שהביאה למעצרה אלא התעלתה מעל לטמטום הבסיסי והכניסה את הצעירה לבית הסוהר.

לא פלא שהמעצר וגזר הדין זוכים לכותרות שלילות בכל העולם ובעיקר בקנדה. ישראל נקטה, כפי שכבר כתבתי, גישה נקמנית מטופשת. מול השתמטות ההמונים של החרדים שלא סופרים את מערכות השלטון, התנפלה המערכת הצבאית בכל כוחה על צעידה שירדה מישראל לפני שהגיעה לגיל גיוס.

לצה"ל יש אויבים אמיתיים בחוץ ומבית. הלכו כאן על פיתרון אמור להרתיע אחרים. שינסו במאה שערים, בבני ברק. שם הם לא גיבורים גדולים. שם הפוליטיקאים בולמים את הכוח של צה"ל. רק גוף אווילי נוהג כמו שנהגו עם הצעירה מקנדה. לו זה היה קורה במדינה זרה לישראלית הכותרות היו זועקות "אנטישמיות". כאן הן אמורות לזעוק "טמטום" ראיתי מעטות מדי כאלה. כנראה שכאן השלימו עם הטמטום.

הגנת המבוקרים

ההאשמות שנשמעו מפי לוחמת בגדוד הקרקל הנשי על מחסור בציוד נשמעו אמינות. התגובה של דובר צה"ל לא כל כך. לא ניתן לדחות כל ביקורת בכמה שורות מנוסחות היטב ולחשוב שכך מסתיים הענין. מישהו מנסה לכסות כאן את התחת של מישהו אחר על מחדלים שכנראה קורים. העדות של החיילת שהתראיינה בערוץ 2 הייתה קשה ואמינה. אבל זו עדות אחת של אחת שהעזה מול מערכת גדולה ומשומנת שרגילה להגן על עצמה כמעט מפני כל ביקורת.

ההיסטוריה של ישראל מוכיחה כי לו הייתה המערכת הצבאית מאזינה לביקורת ולא דוחה אותה כאילו אין בה דבר, היא הייתה חוסכת היי אדם ומשאבים. אבל בישראל כמו בישראל המבוקרים תמיד מגנים על עצמם ורק במקרים מעטים יש טיפול אמיתי בבעיות שנחשפו.

המטרה: להראות לאיראן

במה שנראה כמסע יח"צני מתוזמן היטב חשף צה"ל (חלקית כמובן) כמה מיחידות העילית שלו. נחמד מאוד לראות מפקדי צוללות וחיילים ביחידות מודיעין מיוחדות ,מדברים על עבודתם אבל השאלה היא למה דווקא עכשיו. נראה כי המסע היח"צני מטרתו לאותת לאויב עד כמה "המקל" של ישראל גדול ארוך וכבד.

השאלה היא למה צריך את זה. למה צה"ל צריך בכלל לחשוף אפילו קמצוץ מהיכולת של יחידות מיוחדות שאמורות להתנהל תחת מעטה סודיות מושלם. אבל בישראל הדברים נעשים אחרת ולעתים מתוך שיקולים שלא תמיד נראים הגיוניים.

אני מעז להעריך שמי שהחליט על החשיפות חשב שהן תרתענה בעיקר את איראן. אז זהו שזה לא מזיז לאיראן. מי שמבין את המנטליות של האייתולות ושליחיהם יודע ששום חשיפה על יכולת של צה"ל לא תרתיע אותם. חיי אדם במושגי האייתולות לא זהים לאלה שמקובלים בישראל. אגב את השיטה למדו בצה"ל מאיראן עצמה. שם "חושפים" כל יומיים מערכת צבאית "חדשה". מדובר בדרך כלל באותה גברת בשינוי אדרת. לעתים אלו מערכות שנמכרו ליראן בימי השאח ועתה זכות לתוספות בעיקר של "פחים".

נכון שהיכולות של צה"ל אמיתיות אבל את השיטה של להראות את ה"מקל" כגורם הרתעה צריך לבטל. גם כך הייתה בחודשים האחרונים פטפטת אדירה על "התקיפה באיראן". כל מי שפעם עבר ליד בסיס צבאי שרטט מסלולי טיסה של מטוסי קרב ודיבר בכל פורום בארשת של חשיבות מגוחכת על הידע שלו בעניין.

 דילמת הייצוא

מערכת הביטחון נתקלת כל העת בדילמה קשה - מה מתוך המערכות שמפותחות על ידי התעשיות הביטחוניות מותר לייצא למדינות זרות. הדילמה הזו מלווה את ישראל כמעט מאז שהוקמו התעשיות הביטחוניות אבל בתקופה האחרונה היא הגיעה לשיא.

המצב הזה נוצר בגלל שהתחרות בשוק הנשק הבינלאומי עצומה. גם בתחומים בהם ישראל שלטה בעולם כמו המל"טים, יש כיום תחרות גדלה והולכת. כשישראל מסרבת למכור מערכת מסוימת למדינה ידידה, אותה מדינה כועסת אבל למחרת כבר מנהלת משא ומתן עם מדינה אחרת שמייצרת מערכת דומה.

זו בעיה רצינית ביותר שצריכה לקחת בחשבון הרבה מאוד פרמטרים. כך למשל התחבטו בשאלה האם לייצא מל"טים לרוסיה. כאן ההתחבטות הייתה פשוטה יחסית שכן מדובר במערכות לא מסווגות. הבעיה הופכת לקשה כאשר מדובר במערכות מסווגות. לא ניתן להציע פיתרון גורף אבל הלחץ על מערכת הביטחון לייצא יגבר בשנים הקרובות בגלל שברוב המקרים יש כיום תחרות למערכות הישראליות.

הייד פארק עולמי

הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו באו"ם היה מעולה. הוא השיג בדיוק את מטרתו - העלאת הנושא לראש סדר היום העולמי. מי שתקף את הנאום בישראל עשה זאת מסיבות לא ענייניות כנהוג במקומותינו. הכול אישי. אבל זה לא העניין.

כל המעמד של הארגון הזה ששמו או"ם. זה הענין. לראות את באן-קי מון, מזכ"ל הארגון, מקבל מתנה שטיח פרסי מאחמדינג'אד. לראות את האיש שמאיים על שלום העולם מתקבל בכבוד מלכים בבנין הגבוה ההוא בניו יורק.

איראן הבינה את הענין. איראן הבינה שאם היא תמשיך לשחק במשחק הילדים הזה שנקרא דיפלומטיה עולמית היא תוכל לייצר מתקן גרעיני ולהתקינו בחרטומו של טיל בליסטי וכל זה בעוד נשיאה טס בעולם וצוחק לו בפרצוף. אז אם האו"ם הוא הייד פארק עולמי זה בסדר. מעבר לזה או"ם שמום.

חיים בבועה

לעתים קרובות בזמן האחרון מושמעות תהיות על ההבנה של הממשל האמריקני של מה שקורה בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. ממשל שאמורות להיות בידיו כל הידיעות המודיעיניות בעולם, לא מבין מה קורה באמת? אם לשפוט לפי התגובה על ההתקפה בה נרצח שגריר ארה"ב בלוב, הרי שבאמת האמריקנים לא יודעים מה קורה.

כזכור, לאחר התקרית הודיע הממשל האמריקאי כי מדובר במתקפה ספונטנית של גורמים קיצוניים נגד ארצות הברית, ככל הנראה עקב פרסום הסרט "תמימות המוסלמים" הלועג לנביא מוחמד. מספר שעות לאחר מכן פורסמו הצהרות סותרות לפיהן מדובר במתקפת טרור מתוכננת, אולם גם לאחר מכן המשיכו מספר בכירים לדבוק בהערכה הראשונית לפיה מדובר היה בהפגנה שיצאה משליטה.

גם מי שרק צפה בדיווחי הטלוויזיה על ההתקפה יכול היה להבין מיד כי מדובר בהתקפה מתוכננת היטב. לאמריקנים לקח זמן להבין מה באמת קרה. מה אנחנו צריכים להסיק מכך על הבנתם לגבי נושאים אחרים?

אולי יעניין אותך גם

פייר-גאל שנטרו. צילום: Nokia repository

״חלק משמעותי מהענן של נוקיה מפותח בישראל ויוצא לכל העולם״

פייר-גאל שנטרו, מנהל פעילות הסלולאר של נוקיה במערב אירופה ובאגן הים התיכון, הגיע לביקור ראשון בישראל והתיישב לראיון עם ישראל דיפנס. ״להחליף דור ברשת סלולר לוקח כעשור. אנחנו מתקדמים יפה, אבל עדיין נמצאים בפתחה של המהפכה.״ מיוחד