בשבע עיניים ישראליות

אבטחת מגה-אירועים הייתה מאז ומתמיד כאב ראש למדינות המארחות. חברות ישראליות רבות מציעות פתרונות אבטחה רלוונטיים. העיניים מופנות לאולימפיאדה הקרובה בלונדון, אבל הראש כבר בברזיל

בלוני תצפית של טופ איי ויזן (צילום: טופ איי ויזן)

ב -5 בספטמבר 1972, בשעה ארבע לפנות בוקר, חדרו שמונה מחבלים מארגון הטרור הפלשתיני “ספטמבר השחור” לכפר של אולימפיאדת מינכן. לאחר שעברו בקלות את גדר המתחם, הם הצליחו להשתלט על בניין בו השתכנה המשלחת הישראלית. האירוע הסתיים ברציחתם של אחד-עשר אנשי המשלחת ושוטר גרמני אחד.

למרות שחלפו כבר 40 שנה, ארועי ספורט מרכזיים בעולם עדיין נחשבים יעד מועדף לארגוני טרור, וגם לקראת אולימפיאדת לונדון שתיערך בקיץ יש היערכות עצומה בתחום האבטחה. המעורבות של חברות ישראליות באבטחת המשחקים לא תהיה גדולה הפעם. עם זאת, חברות רבות מישראל כבר נמצאות במגעים עם גורמים בברזיל כדי לקחת חלק באבטחת ארועי הספורט שיתקיימו שם בשנים הבאות: אליפות דרום אמריקה והגביע העולמי בכדורגל, והאולימפיאדה של שנת 2016. האם יש סיכוי שחברות ישראליות יזכו בנתח משמעותי מתקציבי האבטחה בברזיל (לפחות כמו באולימפיאדת אתונה ב-2004, שם היקף ההכנסות של חברות ישראליות נאמד בכ-200 מיליון דולר)?

“היתרון שלנו כישראלים הוא בניתוח הסיכונים, בזכות כך שאנחנו מכירים מקרוב את ה’מודוס אופרנדי’ (שיטות הפעולה) של ארגוני הטרור”, אומר תת אלוף במיל’ מנה בכרך, בעל חברת הייעוץ הביטחוני א.מ שיפור בע”מ וסגן ראש הנהלת התעשיות הביטחוניות במכון היצוא, בעברו איש רפאל וממקימי חברת אבטחת התעופה ICTS. באולימפיאדת אתונה מילא בכרך תפקידי ייעוץ מרכזיים.

“לתפור” חליפת ביטחון 

אבטחת מגה-אירועים, כגון תחרויות ספורט בינלאומיות, היא מאוד מורכבת וכוללת מספר מעגלי אבטחה, הדורשים הגנה על מספר רב של מתחמים בו זמנית. לדברי בכרך, “את הפתרון המבצעי והטכנולוגי אתה גוזר מרמת האיום והסיכון. באירוע בסדר גודל של לונדון 2012, לדוגמא, אתה מתחיל לבנות את מעגלי האבטחה בשלב מאוד מוקדם. המעגל הראשון, המודיעיני, מבוסס על מקורות גלויים וחסויים. המעגל השני, היקפי-חיצוני, כולל מערכות תצפית אלקטרוניות, חיישנים, רחפנים ומזל”טים, רדארים לטווחים שונים, מצלמות במעגל סגור ועוד. המעגל ההיקפי-פנימי מאופיין בהרבה סיורים רגליים ורכובים, מערכות בקרת כניסה משוכללות ומערכות ביומטריות, ולבסוף ישנו האובייקט המוגן עצמו – האצטדיון או הכפר אולימפי, שגם שם יש צורך במערכות בקרת כניסה, במצלמות במעגל סגור ובכוח אדם. לכל אורך הדרך אתה מגבה את הפעילות במודיעין מקדים ובמודיעין בזמן אמת”.

 אחת החברות הישראליות המובילות בתחום אבטחת מגה אירועים היא LotanSecurity. החברה הייתה אחראית, בין היתר, על תכנון והקמת מערך האבטחה במשחקי גביע אפריקה לאומות 2012 שנערכו בגבון לפני מספר שבועות.

“בתור אינטגרטור אתה נדרש לבנות תפיסת ביטחון כוללת המשלבת קונספט אבטחתי עם מערך טכנולוגי, ולפעול מול מספר רב של חברות שכל אחת מתמחה בתחום שלה”, אומר אסף טלמון, מנכ”ל משותף בחברה. “את חליפת הביטחון הזו חייבים להתאים לפערים הקיימים בידע המקצועי באותה מדינה, מצב התשתיות וקווי התקשורת במקום. היריעה הזו צריכה לחלוש על תחומי תחבורה, שדות התעופה, תשתיות קריטיות, האצטדיונים והמתחמים האולימפיים ועוד שלל יעדים. אתה נדרש להמון יצירתיות ויוזמה, אך בסופו של דבר ניתן להגיע לרמת ביטחון גבוהה אם יודעים להתאים את תכנית האבטחה לאילוצים בשטח”, אומר טלמון.

חברת GLS, שבין השותפים בה נמצאים ניצב המשטרה (בדימ’) דודו צור וקצין צה”ל לשעבר, האלוף (מיל’) ישראל זיו, השתתפה אף היא באבטחת משחקי גביע אפריקה. החברה הייתה מעורבת גם באבטחת המונדיאל ב-2010 בדרום אפריקה וצור עצמו ייעץ לאמריקאים כאיש משטרת ישראל בהיערכות לאולימפיאדת אטלנטה (1996) וכן היה הנציג הישראלי בועדה בינלאומית שסייעה לממשלת יוון לאבטח את אולימפיאדת אתונה.

“למשחקים אולימפיים או למונדיאל יש מאפיינים מאוד ברורים, בשונה למשל מאבטחת שדות תעופה. משך האירוע הוא קצוב וחשוב לייצר ביטחון מקסימלי אך באווירה ספורטיבית וחופשית”, אומר דודו צור. גם חברת מגל, שבראש הדירקטוריון שלה עומד ראש השב”כ לשעבר יעקב פרי, זכתה בנתח משמעותי, של כ-37 מיליון דולר, מתקציב האבטחה של משחקי אפריקה בגבון. לדברי חגי כץ, סמנכ”ל שיווק בכיר במגל החברה בצעה פרויקט שלם, שכלל מערכת שו”ב מתקדמת המכונה “מצודה” (FORTIS) שהותקנה ב - 15 מרכזי בקרה, גדרות חכמות בעלות יכולת איכון מדויק של חודרים “Barricade II”, מצלמות בעלות יכולת ניתוח אוטומטי של וידאו ועוד מוצרי צג שלישי של החברה. החברה אף שלחה אוניה שלמה עם מוצרים מהארץ לאפריקה.

קבוצת ISDS הייתה מעורבת באופן נרחב באבטחת המשחקים האולימפיים באתונה 2004, וכן לקחה חלק בפרויקטים ביטחוניים במסגרת משחקי פאן אמריקה בריו דה ז’נרו ב-2007 ובאולימפיאדת בייג’ין 2008. “כל מגה אירוע מאופיין במאות ואף אלפי מתנדבים שמגויסים בזמן יחסית מהיר ולאו דווקא עוברים סינון קפדני, שלא לדבר על המבקרים והצופים עצמם שקשה לאסוף עליהם מידע מראש”, אומר רון שפרן, סגן נשיא בקבוצה. “אנחנו מעורבים בתהליך החל משלב התכנון ועד להטמעה של המערכות. אנחנו מנסים לייצר סביבת אבטחה ידידותית ככל הניתן, כזו שלא תעיק על הסובבים אבל תספק את הביטחון הנדרש”.

שפרן מספר שלקראת המונדיאל והאולימפיאדה שיערכו בברזיל, ISDS עובדת בשיתוף חברה ישראלית מובילה בתחום, לייצר רכב ממוגן שמיועד לנסיעה של כוחות הביטחון והגופים השונים במערך האבטחה של האירועים השונים.

מערכות שליטה ובקרה

חברת ורינט, שמפתחת ומייצרת מערכות שו”ב ואבטחה, נחשבת אחת המובילות בעולם בתחום איסוף המידע וניתוחו. החברה מעורבת כיום בשני פרויקטים בינלאומיים ענקיים שמהווים חלק מתכנית המסגרת האירופאית למו”פ לשנים הקרובות (ה-FP7) והמדען הראשי האירופאי: פרויקט המכונה TASS (Total Airport Security System), בהובלת ורינט, מתמקד באבטחת שדות תעופה, והפיילוט שלו נערך בנמל התעופה היתרו לקראת האולימפיאדה בלונדון; ואילו פרויקט ה - ESS (Emergency support management מתמקד בהקמת מערך שו”ב לניהול אירוע לאחר התרחשותו.

במרס הקרוב צפוי להיערך באצטדיון בצרפת הניסוי הראשון במסגרת פרויקט זה. חברת ח.מר, אחת מהחברות הישראליות הגדולות בתחום ה-HLS, אחראית למגוון פרויקטים של “עיר בטוחה” ברחבי העולם, כולל פרויקט מרכזי בבאונוס איירס שנחתם כעסקה בין ממשלת ישראל לממשלת ארגנטינה. בין היתר, החברה בנתה מרכז שו”ב במונדיאל 2010 בדרום אפריקה, והייתה אחראית לאחד מהפרויקטים הראשונים בעולם של “עיר בטוחה”, כשרישתה את העיר העתיקה בירושלים במצלמות לקראת ביקור האפיפיור בשנת 2000.

קבוצת ח.מר פיתחה בין השאר את ה- Secure-M, תוכנת שו”ב לשימוש חדרי בקרה מרכזיים, שבאחת מהגרסאות המוקדמת שלה נעשה שימוש באולימפיאדת אתונה. מערכת CK2I, שפותחה על ידי חברת הבת של ח.מר, אתנה, מרכזת מודיעין ממגוון של מערכות ומנתחת את המידע. מערכת Inter-Operability, שכוללת גם תוכנה וגם חומרה שמתחברת לאמצעי תקשורת שונים כמו מכשירי קשר וטלפונים סלולאריים, מאפשרת פלטפורמה של תקשורת משותפת. כמו כן, ח.מר מייצרת גם עמודים ומגדלים שעליהם מתקינים מצלמות אבטחה ואמצעי מודיעין נוספים. חברת נס טכנולוגיות מתמחה במערכות שו”ב ומודיעין.

המערכות שפיתחה החברה נמצאות בשימוש צה”ל וגופי ביטחון ואבטחה רבים ברחבי העולם. לדוגמא, מערכת Ness Control של החברה הינה מערכת שו”ב לכוחות טקטיים המאפשרת, בין השאר, איסוף והעברת חוזי (וידאו) מכל מצלמה – מעינית של צלף חמוש ברובה ועד מצלמה שתלויה על בלון תצפית.”ניתן להגדיר את כל מערך פריסת הכוחות ולסמן תוכניות תקיפה או הגנה לפני, ובמהלך ארוע ולהעביר את המידע בזמן אמת לכל כוחות הרלוונטיים והחמ”לים” אומר מיכאל זינדרמן, נשיא Ness TSG “המערכת מסייעת להבין את המצב האמיתי בשטח, אזורים מסוכנים, דרכי פעולה ועוד ומאפשרת שיתוף מידע באופן מלא בן כל הכוחות”. בנוסף, נס גם פיתחה את מערכת AwareNess המסייעת לניהול כוחות הצלה וחירום הפועלים בשטח ומאפשרת קבלת סטטוס הארוע והפעלה מייטבית של הכוחות.

גם התעשיות הביטחוניות הגדולות 

גם ארבע התעשיות הביטחוניות הגדולות של ישראל - רפאל, אלביט מערכות, תעשייה אוירית ותעש - עוסקות בתחומי ה-HLS. “אנחנו, כמו כל העולם, מבינים שהגבינה קצת זזה ואיתה גם התקציבים”, אומר חיים יעקובוביץ’, סמנכ”ל וראש מנהל לוחמת רשת ומודיעין ברפאל.

“החוכמה היא לקחת את הפתרונות שלנו שפותחו עבור העולם הצבאי ולהתאים אותם לצרכים אחרים. המערכות המתקדמות של רפאל, כגון מערכת השליטה והבקרה ‘אימילייט’, מערכות תקשורת, מערכות אלקטרו-אופטיקה, עיבוד התמונה ועוד, יכולות להיות רלוונטיות מאוד לאבטחת מתקנים ואירועים. גם כלי השיט הבלתי מאויש, ה’פרוטקטור’ וכלי הרכב הבלתי מאויש ה’סטוקר’, מתאימים למשימות אזרחיות”, אומר יעקובוביץ’.

לדברי יעקבוביץ, רפאל מציעה פתרונות בתחום ה-HLS בשיתוף חברות הבת שלה קונטרופ ואמפרסט, ובמסגרת שיתוף פעולה עם חברות כגון ארונאוטיקס. כאשר החברה מנהלת כעת מגעים עם גורמים שונים בברזיל, לגבי אבטחת אירועי הספורט שיתקיימו במדינה בשנים הקרובות. רפאל מתמחה בתחום של השוואת תמונות, שיכול לשמש לצורכי אבטחה, וכך גם חברת ויג’ילנט (בעבר אודירון), שהמערכת Netstream Analytics שפיתחה, עושה ניתוח וידיאו על מנת לזהות אירועים חריגים בזמן אמת. “ניתן לקבוע, למשל, שבחדר הבקרה תתקבל התרעה אם מישהו משאיר חבילה ללמעלה מעשר שניות או אם מישהו משוטט באזור מסוים”, מספר אוהד קליינמן מנהל מוצר בויג’ילנט.

“זו מערכת שממפה אזור ותומכת במערכות אבטחה נוספות, היא גם מסוגלת להתגבר על תנאי מזג האוויר, עלים עפים או ציפורים ומכסה מגוון של יישומים כמעט ללא התרעות שווא”. לדברי קליינמן, מערכות החברה נמצאות בכ-30 אחוז מן הערים במטרופולין לונדון.

חברת נייס, מתמחה בפיתוח וייצור של מערכות הקלטה ופיענוח של וידיאו וכן מערכות שו”ב שונות. “פיתחנו מספר מערכות שמכונות Vision Nice, ואלה מנתחות את תצלומי הווידאו בזמן אמת ומחפשות אירועים חריגים. הניתוח כולל גם ניתוח סטטיסטי של תנועת האנשים, שמאפשר ניהול אופרטיבי יותר ומסייע לקבל החלטות גם ברמה האבטחתית”, אומר גיא יניב, מנהל חטיבת פתרונות מעקב בקבוצה הביטחונית של נייס. “הקורלציה שקיימת בין סוגי הסנסורים השונים יכולה ‘לנבא’, כלומר לתת אינדיקציה על אירוע שמתפתח. כמו כן, במערכות השו”ב אנחנו מכניסים מראש כל מיני תרחישים אפשריים שיוכלו לסייע בקבלת החלטות במקרה הצורך. למנהל האירוע יכול להיות ‘צ’ק ליסט’, והמערכת, שיכולה לפעול גם באופן אוטומטי, מקבלת החלטות תוך כדי תנועה ואם עשית א’ במקום ב’ היא יכולה להמליץ מה צריך להיות הצעד הבא”, אומר יניב. לדבריו, ישנה פעילות ענפה של נייס בבריטניה, בעיקר במערכות היקפיות ובמערכות בתחום תשתיות התחבורה, בין היתר גם על רקע האולימפיאדה הקרבה.

גם חברת ESC BAZ מתמחה במערכות תצפית ומייצרת מצלמות מסוגים שונים, שמאפשרות עיבוד וידאו אנלוגי ודיגיטלי וכן יכולת הקלטה קולית. כמו כן, חברות כגון בריפקאם ו-Ioimage, שנמכרה לפני כשנתיים לחברת DVtel האמריקאית, עוסקות אף הן בתחום האבטחה באמצעות וידאו, על ידי שילוב של טכנולוגיות בתחום עיבוד תמונה ותמצות וידיאו, המאפשרים זיהוי אוטומטי של תנועה ועקיבה חכמה אחר אובייקטים שונים. בתחרויות ספורט גדולות ואולימפיאדות בפרט, יש צורך לגייס כוח אדם רב בזמן קצר ולהעבירם מבדקים ביטחוניים שונים. דרך אחת היא הניתוח של תגובותיהם הרגשיות במענה לשאלות שונות.

חברת נמסיסקו פיתחה את LVA I-HR, מערכת המבוססת על טכנולוגיה שיכולה לזהות תגובה רגשית בעייתית באמצעות ניתוח הקול, וכך לבחון ולסנן במהירות מאות ואף אלפי עובדים המיועדים לתת שירותים בכפר האולימפי. החברה שהטכנולוגיה שלה נמצאת בשימוש של כ-87 מדינות, נתנה גם שירותים במשחקי חבר העמים הבריטי שנערכו בדלהי בהודו ב- 2010. “באמצעות מבחן מהיר שכולל מספר שאלות שנשאלות באופן אוטומטי על ידי המחשב, ניתן לבדוק הרבה מאוד אנשים בזמן קצר וברמת דיוק מאוד גבוהה”, מספר אסף בר-אילן מנמסיסקו.

“המועמד לעבודה עונה על השאלות וקולו מנותח בעזרת הטכנולוגיה. המבחן אורך מספר דקות ובסיומו מופק דו”ח מי שמאותר כחשוד ע”י ה- LVA-i-HR מופנה לבדיקה יסודית יותר”.

החברות הישראליות משקיעות רבות בשיווק פתרונות האבטחה שלהן לקראת אירועי הספורט בברזיל. מי מהן תצליח לזכות בנתח מתקציבי האבטחה הגדולים?

***

המאמר המלא התפרסם לראשונה בגיליון מספר 7 של המגזין ישראל דיפנס