ברזיל תתחיל לייצר מל"טים ב-2014

הארפי, האיגוד בין אלביט מערכות - אמברר - Avibras יתחיל לייצר בשנה הבאה מל"טים בגודל בינוני וגדול עם יכולת נשיאת משקלים של מעל ל-228 ק"ג. המטרה - לתפוס נתח בשוק ה-SARP העולמי המוערך ב-6.5 מיליארדי דולרים

VANT FALCÃO - flickr.com

החל משנת 2014, ברזיל מצטרפת לקבוצה הולכת וגדלה של יצרני כלי טיס בלתי מאוישים. הארפי מערכות, חברה שנוצרה על ידי שותפות של AEL Sistemas (חברת הבת הברזילאית של אלביט מערכות), Embraer ו-Avibras כבר פועלות לבניית אב טיפוס של המל"ט הלאומי הראשון מסוג Falcão, ומערכות בקרה אוטומטיות למטוסים אלה. כך על פי דיווח באתר cartacapital הברזילאי.

כוונתו של המיזם המשותף, על פי Embraer, היא למצב את הארפי כאיגוד יצרני "המטוסים הנשלטים מרחוק של ברזיל". כמו בתחומים אחרים, Embraer רוצה לתקוע יתד בשוק העולמי של מטוסים נשלטים מרחוק (Sarp), המוערך ב-6.5 מליארדי דולרים בשנה.

עם תוכניות שאפתניות כאלו, הארפי נוצר תחת האסטרטגיה הלאומית של הביטחון כדי לעזור לתעשייה הברזילאית בשוק הכטב"מים ובפיתוח טכנולוגיות חדשות - חלק מהם הועברו על ידי אלביט מערכות, מהמובילות בעולם בתחום.

לדברי Embraer, הארפי יכולה לפתח SARPs קטנים, אבל היא ממקדת מאמצים ביצירת מטוסים בינוניים וגדולים (מעל 228 ק"ג / 500 פאונד) כדי לענות על הצרכים של צבא ברזיל, הלקוח העיקרי שלה. החברה מבקשת, אפוא, לפתח Sarp שמסוגל לבצע "משימות מודיעין, מעקב, רכישת מטרות וסיור".

בין המוצרים של הארפי נמצא אב הטיפוס של ה-VANT Falcão, שפותח על ידי Avibras, הכולל "ארכיטקטורה של מערכות בקרה, ניווט, נחיתה והמראות אוטומטיות באופן מלא". הפרויקט מומן על ידי משאבים של הצבא, חיל האוויר וחיל הים.

בשל האפשרות של שימוש אזרחי, המיזם המשותף גם מתכנן להשקיע בשוק זה הנמצא בצמיחה. הדרישות בשוק זה מתמקדות במזל"טים וניטור ובקרה סביבתית, כמו גם אנרגיה, נפט וחקלאות.
יחד עם זאת, שימוש אזרחי של כלי טיס בלתי מאוישים, עדיין צריך להיות מוסדר ברגולציה מתאימה.

הפעילות של חברות מל"טים ישראליות בברזיל התחילה לפני מספר שנים, כאשר יש לפחות שני מזל"טים ישראליים שפועלים במדינה מאז 2011. באותה שנה, המדינה חתמה על הסכם של 350 מיליוני דולרים עם ישראל לייצור מזל"טים על אדמה ברזילאית הכולל העברת טכנולוגיה - אחד מהחוזים היה עם התעשייה האווירית ואחר עם אלביט מערכות. המטרה של ההסכם הייתה לייצא כלים כאלו, אך ישראל הטילה וטו על מכירה של טכנולוגיה זו למדינות כמו ונצואלה ובוליביה.