בציפייה לדו"ח הרפז

מה בדק דו"ח מבקר המדינה בפרשת הרפז והאם הוא יסיר את כל סימני השאלה מעל הפרשה? עמיר רפפורט לקראת פרסום הדו"ח שבדק את אחת הפרשיות החמורות במדינה

(צילום ארכיון: דובר צה"ל)

ב-27 בינואר 2010 שהה הרמטכ"ל דאז, רא"ל גבי אשכנזי, בכנס רמטכ"לים של ברית נאט"ו בבריסל, בירת בלגיה. אשכנזי נועד באותו יום עם רמטכ"לי ארה"ב, איטליה, צרפת ומדינות רבות נוספות, אבל נראה נסער בגלל מידע מודעיני שהגיע אליו מהארץ. המידע לא היה קשור למדינת אויב כלשהי, אלא ל"מזימות" של שר הביטחון אהוד ברק, כפי שהוא ראה את הדברים.

התיאור על מה שהתרחש בבריסל באותו יום אינו מופיע בדו"ח מבקר המדינה, וגם לא הפרט הבא: מסתבר, כי הסוכן שהופעל על ידי לשכת הרמטכ"ל כדי לספר מה קורה בלשכת שר הביטחון ברק, סא"ל (מיל') בועז הרפז, אסף חלק מן המידע שלו גם באינטרנט. החקירה הממושכת של הפרשה העלתה כי בחלק מהמקרים איתר הרפז "ידיעות" על מהלכי אהוד ברק באתר ynet, והעביר אותן לעוזר הרמטכ"ל, אל"מ ארז וינר כחומר מסווג.

מצד שני, בכירים בלשכת שר הביטחון הפעילו סוכנים משלהם כדי לרגל בלשכת הרמטכ"ל.

מה ניתן ללמוד מהדברים האלה עוד לפני שדו"ח מבקר המדינה בפרשת הרפז מתפרסם?

שיותר מאשר הפרשה של "מסמך הרפז" מעידה על התנהלות פסולה של שורת בכירים בצמרת הביטחונית, היא מלמדת על תררבות קלוקלת, שבה תפל ועיקר, אמת, מזימות, קונספירציות, תחמנות (וגם שפע של אינטרסים אישיים) היא השולטת.

ומה לגבי הדו"ח עצמו? 

הוא יפורסם לציבור הרחב היום בדיוק בשעה 16:00. ליבת הדו"ח והמסקנות תופסים 45 עמודים. הדו"ח הפומבי זהה כמעט לחלוטין לדו"ח המלא. הוא יראה אור לאחר תיקונים קלים ביותר, שכללו מחיקת שמות של אנשים מיחידות מודיעין ומספרי יחידות מסווגות בצה"ל. הביקורת נערכה במשך לא פחות משנתיים וחצי. ראש התחום הביטחוני במשרד מבקר המדינה לשעבר, אלוף (מיל') יעקב (מנדי) אור, נשאר לעסוק בגיבוש הדו"ח בהתנדבות, גם שמונה חודשים אחרי שסיים את תפקידו, כדי לסיים את היצירה.

היום מגיע הרגע שבו הציבור יוכל לקרוא בצורה מסודרת רבים מהחומרים שאליהם נחשף עד היום בעיקר במסגרת הדלפות מגמתיות.

מה בודק הדו"ח?

הדו"ח אינו עוסק בכל ההיבטים של מערכת היחסים העכורה בין לשכות ברק ואשכנזי (בשביל לתאר את כל מה שקרה בין הלשכות בשנים 2009-2001 היה צריך אינציקלופדיה). הוא עוסק במספר מצומצם של נושאים, שהעיקרי שבהם הוא החשד הכבד שלפיו לשכת הרמטכ"ל אשכנזי חתרה תחת לשכת שר הביטחון, הממונה עליה על פי חוק, ופעלה כדי לאסוף חומרים על השר ברק ואנשיו - ולהפיץ אותם בדרכים עקלקלות בתקשורת. הרקע למתיחות בין ברק לאשכנזי היה ויכוחים פרסונאליים (כולל סירובו של אשכנזי להיענות לדרישת אהוד ברק למנות את האלוף יואב גלנט לסגנו כבר בשנת 2009), שהלכו ותפחו למימדים של מלחמה ממש, בגלל פרנויות. נ

ושאים נוספים שנבחנים בדו"ח הם תהליכי מינויים בכירים בצה"ל (כולל מינוי הרמטכ"ל עצמו שאינו מוסדר בשום חוק או פקודה), ונוהלים לקויים לאבטחת מידע ביחידות מודיעין מסווגות, שבהן בועז הרפז היה בן בית.

האם הדו"ח שיפורסם היום יסיר את כל סימני השאלה מעל הפרשה?

לא בהכרח. חלק מן הממצאים מציגים עדיין גרסאות סותרות ולא אמינות, של חלק מן המעורבים. לפיכך, הדו"ח לא יוכל לקבוע עודבדות חד משמעתיות אפילו בשאלות כמו עומק היחסים האישיים בין הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי ובין הרפז, ואפילו בשאלה האם הרפז כתב לבדו את המסמך המזויף שבמרכז הפרשה (מבקר המדינה קיבל כמובן מאליו את ממצאי חקירת המשטרה, שקבעה כי הרפז הוא שזייף את המסמך. החקירה לא מוצתה עד היום, והתיק כנגד הרפז עודנו פתוח).

מה סמכויות הוועדה?

כמקובל בדו"חת של מבקר המדינה, הסמכויות הן בראש ובראשונה להעיר למבוקרים הערות (ואף הערות חמורות). למבקר המדינה אין סמכויות פליליות, אך בסמכותו היה להעביר ממצאים על חשד בפלילים לידי היועץ המשפטי לממשלה, כדי שישקול חקירה בעניינם (המבקר אכן העביר חומר כזה בחודש מאי השנה). יצוין, כי הרפז עצמו אינו עובד מדינה או איש צבא בפועל, ולכן למבקר המדינה לא היו סמכויות חוקיות בעניינו, אך הוא הסכים לשתף פעולה עם מבקר המדינה מרצונו (ומסר למבקר לאורך הדרך שתי גרסאות הפוכות - אחת מקטינה עד למינימום את חלקו של אשכנזי בהפעלתו כסוכן, והשנייה מעצימה אותה עד מאוד).

האם היו תכניות פעולה סדורות ללשכות הרמטכ"ל או שר הביטחון במסגרת המלחמה הגדולה ביניהן? 

כבר בשלבים מוקדמים התברר כי התכניות שייחסו הצדדים אלה לאלה, נשענו על מידע חלקי, שמועות והערכות, ולא על עובדות. זה לא מנע משום צד לייחס קונסיפרציות מרחיקות לכת ל"אויב", ששוכן ממש קומה בבניין צמרת מערכת הביטחון ב"קריה" בתל אביב.

מה לגבי ראש הממשלה בנימין נתניהו?

הוא אינו מהמבוקרים בדו"ח, אבל אין ספק כי הוא היה מודע לאיבה בין הרמטכ"ל ושר הביטחון שלו, והיה עליו לפעול כדי לצמצם את נזקיה.

והתקשורת?

פרשת דו"ח הרפז אינה משעותיה היפות של התקשורת, שהייתה מעורבת בקרבות עד זוב דם, במקום להסתפק בדיווח עליה. המבקר חושף את המעורבות הזאת, אך אינו יכול לכלול את תפקוד התקשורת בין נושאי הביקורת, גם אילו מצא לנכון לעשות זאת.

האם פרסום הדו"ח היום ישים סוף כל סוף קץ לפרשה? 

בהחלט לא, מכמה סיבות: ראשית הפרשה תעלה כבר בקרוב לדיון בבג"צ, בעקבות עתירה של עוזר הרמטכ"ל לשעבר, אל"מ ארז וינר. יתירה מכך, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, עדיין צריך להחליט כיצד לנהוג בחומרים שהועברו לידיו על ידי מבקר המדינה, וגם חקירת המשטרה בעניינו של בועז הרפז מעולם לא מוצתה. אם זה לא מספיק - גם בצה"ל מתחיל עיסוק מקיף בפרשה בעקבות ועדת חקירה שמינה הרמכט"ל, בראשות אלוף קובי ברק, לצד ועדת בדיקה (בעלת סמכויות פליליות כשל מצ"ח), בראשות אלוף (מיל') יום טוב סמיה.

גם לגורמים פוליטיים יכול להיות עניין להמשיך את המומנטום של הפרשה. למשל יו"ר ועדת הביקורת של הכנסת היוצאת, ח"כ אורי אריאל, כבר הודיע כי ייזום ועדת חקירה ממלכתית. לגורמי ימין, יהיה אינטרס להשתמש בדו"ח כדי להתיש את אשכנזי, שנחשב כמועמד להצטרף לפוליטיקה במסגרת גוש השמאל (כאשר תסתיים תקופת הצינון שלו). לכל אלה צריך להוסיף את העובדה שהצדדים נערכים ל"קרב על התודעה" - האופן שבו הציבור יתפוס את הדו"ח (שכן מעטים האנשים שיטרחו לקרוא את כל 294 העמודים ברשת האינטרנט, ולגבש עמדה עצמאית לחלוטין).

מבחינה הזאת לפחות, השיא עוד לפנינו.

אולי יעניין אותך גם

צילום: דובר צה״ל

דעה | החלטות על מינוי בכירים במערכת הביטחון מעוכבות בגלל פוליטיקה 

החלפת ראשי ארגונים, יו״רים בחברות ביטחוניות, מנהל רשות החברות והארכת כהונה לרמטכ״ל הן חלק מההחלטות שהממשלה מחליטה לא לקבל. ״האם שיקולים פוליטיים זרים עומדים מאחורי העיכובים האלה?״, מתריעה התנועה לאיכות השלטון