"בעידן הקיברנטי, הצפנה היא מרכיב אסטרטגי"

מפקד יחידת לוטם תא"ל דני ברן, בראיון מיוחד ל"ישראל דיפנס" על פעולתה של יחידת הצפנים הלאומית מצו"ב ועל חשיבות ההצפנה בעידן לוחמת הסייבר

ברן (צילום: מאיר אזולאי)

העובדה שהמרחב הקיברנטי הפך למרחב לחימה לכל דבר (כך הוא מוגדר כעת בצה"ל), חידדה והגדילה את חשיבות ההצפנה. ובזירה הזאת ליחידת מצו"ב של אגף התקשוב יש תפקיד מרכזי: היא מהווה את מערך ההגנה המרכזי של צה"ל וגופי הביטחון הנוספים כנגד נסיונות התקיפה של האויב. ככלל, יחידת מצו"ב (מרכז צופן וביטחון) היא אחת הסודיות ביותר בצה"ל, סודית עד כדי כך שרק בשנים האחרונות הותר לחשוף בתקשורת את עצם קיומה.
היחידה מספקת קודי הצפנה לצה"ל ולשירותי ביטחון וגופים ממשלתיים נוספים, ומשמשת כיום צומת קריטית בכל החלטה אסטרטגית וטקטית במערכת הביטחון בישראל, על רקע ההתפתחות של מימד הסייבר כזירת לחימה והתלות הגדלה של הצבא בטכנולוגיה ממוחשבת. צה"ל אוסף ליחידה הזאת גאונים שנבחרים לאחר מיון קפדני במיוחד עוד לפני הגיוס לצה"ל. "הצופן כמרכיב אסטרטגי מושרש בקרב מפקדים בתפקידי המג"ד ומעלה, כאשר החשיבות של תפקיד הצופן בניהול המערכה בדרגים הללו הוא קריטי", אומר בראיון מיוחד ל"ישראל דיפנס" תא"ל דני ברן, מפקד יחידת לוטם באגף התקשוב של צה"ל.

לוטם היא היחידה הטכנולוגית המרכזית של אגף התקשוב ואחת מן היחידות הטכנולוגיות הגדולות בצה"ל, אם לא הגדולה ביותר. יחידת מצו"ב פועלת תחתיה. ברן, בן 44, נשוי פלוס שלושה, התחיל את שירותו הצבאי ביחידת המודיעין 8200, סיים תואר שני בטכניון וחזר לשירות. הוא כיהן כקצין פרויקט מחקר ביחידת מצו"ב והתקדם, עד שלימים הפך להיות מפקד היחידה. יחידת לוטם באגף התקשוב אחראית בין היתר על יחידת מצו"ב, כמו גם על יחידת המחשבים המרכזית (ממר"ם) ועל יחידת הלוחמה האלקטרונית (ל"א) של אגף התקשוב.

בתור מפקדה הקודם של יחידת מצו"ב, יש לברן תפיסה ייחודית על תפקיד ההצפנה בהקשר הצבאי. אם עבור חלק מהקוראים המילה "צופן" מעלה אסוציאציה של טכנולוגיה או מתמטיקה, ברן מציע להסתכל על הצפנה כאל מרכיב אסטרטגי. "זו אחת הסיבות שאגף התקשוב וזרוע היבשה הכניסו למסלול מלט"ק (מכללה לפיקוד טקטי) הכשרות בתחום הסייבר והצופן. את הידיעה על חשיבות ההצפנה מקבלים מפקדי צה"ל כבר בקורס קצינים ברמה בסיסית, כאשר בשטח אלו קציני הקשר שנותנים מענה מבחינת הגנת מידע" אומר ברן. "העובדה שכיום העולם הקיברנטי מהווה שדה קרב לכל דבר, רק חידדה מחדש את חשיבות ההצפנה, אך מדובר בתחום עתיק יומין. עדויות לשימוש בכתבי סתר ואמצעי הצפנה שזורות בהיסטוריה האנושית כבר מימי המצרים הקדמונים, דרך תקופת התנ"ך (צופן אתב"ש), יוליוס קיסר שפיתח שיטת הצפנה הקרויה 'צופן הקיסר', וכמובן במלחמות העולם בעת המודרנית ('מברק צימרמן'/ 'אניגמה'). כאשר רק לאחרונה היינו עדים לפרשת ההאזנות של סוכנות ה-NSA האמריקאית, שגם בהן נעשה שימוש בהצפנות".

יחידה לאומית

יחידת מצו"ב עוסקת בהצפנה ובפענוח של מידע מסווג תוך כדי שידורו וקליטתו, הפעלה שוטפת של תקשורת נתונים, הקמה ואיתור תקלות ברשתות נתונים, הפעלה והטענת מצפיני נתונים באמצעות מכשירי תקשורת מתקדמים, איתור תקלות שונות במצפינים ועוד. היחידה היא חלק מצה"ל, אך היא מוגדרת כיחידת לאומית וכמספקת שירותי הצפנה לגופים נוספים. במילים אחרות, היחידה מספקת את הפתרון והאמצעים להצפנתו של כל פרט מידע שעולה לאוויר בישראל או על ידי גוף ישראלי, ודורש הצפנה. החיילים שמתקבלים ליחידת הצפנים הלאומית עוברים תהליך הכשרה של מספר שבועות שמכין אותם לשירות שמטרתו שמירת הסודות של צה"ל ברובד האסטרטגי שבין המפקדות וברובד הטקטי בין הכוחות הלוחמים בשטח. בין חיילי היחידה ניתן גם למצוא מגוון עתודאים ממקצועות שונים הקשורים לתחום. בוגרי היחידה תופסים תפקידי מפתח בתעשיית ההיי-טק הישראלית.

"צופן היה מרכיב אסטרטגי אצל מצביאים כבר משחר ההיסטוריה. אם אתה יודע מה הצד השני מתכנן, זה מוציא את העוקץ מהפעולה המתוכננת. זאת הסיבה שהמצביאים תמיד רצו להסתיר את האסטרטגיה שלהם באמצעות צפנים", אומר תא"ל ברן. "השימוש בצופן ממוכן התחיל בשנות ה-20 של המאה הקודמת עם המצאת מכונת ה'אניגמה', אותה שכללו הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. עד אז, היו אמצעים ידניים. הסיפור של ה'אניגמה' היטה את הכף לטובת שימוש תכוף יותר בהצפנה, ופיצוחה תרם לניצחון בנות הברית. זה הכל אסטרטגיה".

הצפנה במרחב הטקטי 

ברן מגלה כי תולדות ההצפנה בישראל, לפחות אלו שיש להן תיעוד מסודר, מתחילות בבסיס צריפין. בהתחלה היה מדובר על צופן ידני פשוט אותו יישמו עם טבלאות מודפסות שבאמצעותן המירו את הקודים, כאשר קפיצת המדרגה בשימוש בהצפנה בצה"ל התרחשה לאחר מלחמת יום הכיפורים. "אף אחד לא פיצח את הצופן הישראלי ב-1973. האזינו כן, אבל לא פיצחו", אומר ברן. לדבריו, חיל הקשר נכנס מוכן למלחמה הודות להחלטה של הקשר"ר (קצין הקשר הראשי) אז, האלוף (מיל') שלמה ענבר: הוא החליט להכניס את החיל לכוננות שלושה שבועות לפני תחילת המלחמה בשל תחושה אישית שמשהו עומד לקרות. ואכן, למרות מתקפת הפתע, הכוחות שמרו על קשר רציף מהיום הראשון ועד יומה האחרון של המלחמה במעוזים, במפקדות ובקרב הכוחות הטקטיים.

"בזמן מלחמת יום הכיפורים החשיבה הייתה מבצעית – לנצח. באווירה כזו, הצופן לא נתפס כמרכיב שיכול לתרום למהלכים הטקטיים והוא שימש בעיקר את המפקדות. אם מוסיפים לזה גם את הסרבול הטמון בהפעלת אמצעי ההצפנה של אז (תחילת שנות השבעים), מקבלים מציאות שבה אף אחד לא רצה להשתמש בהצפנה אלא אם כן הוא היה חייב.

"למרות שאין ממצאים אמפיריים לכך שהמצרים פיצחו את הצופן הצה"לי והאזינו לכל רשתות הקשר, כולל המפקדות, משהו בעקבות אותה מלחמה השתנה בפיקוד העליון. הבינו שכנראה הייתה האזנה, ואחת המסקנות הייתה שצריך להגן בהצפנה גם על המרחב הטקטי של הלחימה. זה הוביל להקמת גוף טכני שיעסוק בהצפנה וימכן את התהליך", מציין ברן. "האם הצפנה מלאה של התקשורת הטקטית הייתה יכולה לשנות את מהלך המלחמה ואת כמות הנפגעים? אולי, לא יודע. יכול להיות שהיינו מצליחים לצמצם את מספר האבדות בקרב חיילינו".

ברן שימש כמפקד מצו"ב, בין היתר, במהלך מלחמת לבנון השנייה, לדבריו זו הייתה הפעם הראשונה שבה נדרשה היחידה לשנות אסטרטגיה מערכתית. בעקבות אירועי המלחמה, ברן לוקח חלק גם היום בשיח הצה"לי שאינו קשור ישירות לתחומים המקצועיים-טכנולוגיים. "זה לא חלק מהגדרות התפקיד של מפקד יחידת לוטם, אלא תוצר של נסיבות, וקשור למקום שתופסת ההצפנה במסגרת הגנת הסייבר בצה"ל". ישנם מספר גורמים לכך שההצפנה תופסת כיום מקום מרכזי בתפיסה הצה"לית, ולדברי ברן אחת הסיבות העיקריות היא הבנה של הרמטכ"ל בני גנץ את החשיבות שבדבר. "כאשר גנץ היה מפקד יק"ל (יחידת הקישור ללבנון) ופיקוד הצפון, הוא רצה להיות עם הצפנה ולהרגיש בלעדיה. הוא הבין את החשיבות של ההצפנה בהיבט המבצעי", מדגיש ברן. סיבה נוספת לחשיבות ההצפנה קשורה לשינויים הטכנולוגיים שעובר צה"ל בשנים האחרונות.

כמו צבאות אחרים בעולם, גם צה"ל הופך להיות צבא מבוסס טכנולוגיה וככזה, רשתות התקשורת והנתונים הופכות להיות כלי מרכזי בשימוש הדרג הטקטי. כדוגמא אפשר לתת את מערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) שנכנסה לזרוע היבשה ומספקת לכוחות החי"ר, השריון והתותחנים יכולות שליטה ובקרה משופרות. מיותר לציין מה יקרה לצה"ל בשעת לחימה אם האויב יצליח לפרוץ את ההצפנה של המערכת הזו. מצו"ב מנסה למנוע גם את התסריט הזה.

אולי יעניין אותך גם

צילום: ישראל דיפנס

ד"ר ארנה ברי: "הקמת בסיס התקשוב בבאר שבע היא בשורה מעולה"

נפתח כנס נקסטק 2018 בפארק היי טק גב ים בנגב. מאות לוקחים חלק באירוע המיוחד. פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון: "הדבר הבא זה המחשוב הקוונטי. גם אוניברסיטת בן גוריון צריכה להתקדם לשם"