בישראל מרגישים שארה"ב לא תמנע דרישת פירוז כלפי ישראל

במהלך יום עיון של מרכז בס"א נחשף כי ארה"ב אינה עומדת בהבטחתה לישראל וכנראה לא תימנע מצב בו ועידת האו"ם בנושא פירוז המזה"ת תעסוק גם בישראל

מוקד חדש למתיחות בין ישראל לארצות הברית: תחושה קשה בישראל שארצות הברית "מפקירה" את ישראל ואינה עומדת בהבטחה שנתנה לה למנוע מצב שבו ועידה של האו"ם בנושא פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני תפנה דרישת פירוז גם כלפי ישראל, כך נודע ל"ישראל דיפנס".

הדברים באו לידי ביטוי גם ביום עיון בנושא "ההבנות הגרעיניות עם ארצות הברית: המימד הפומבי", שנערך ביום רביעי בערב במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים, בהשתתפות עורך ישראל דיפנס, עמיר רפפורט, שהוא עמית מחקר במכון, החוקר שמואל מאיר ופרופ' עוזי ארד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי.

באן קי-מון, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות, הודיע ב-14.10.2011 שפינלנד תארח את הכנס לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני ומאמצעי השמדה המונית נוספים. מאז, נערכים דיונים לגבי המועד המדויק של קיום הוועידה ובאחרונה הסתמן כי היא תידחה לתחילת שנת 2013. הרקע לקיום הוועידה בפינלנד הוא ישיבה של ועדת הסקר של האמנה לאי-תפוצת נשק גרעיני, NPT, שנערכת אחת ל-5 שנים, והתכנסה לאחרונה בתחילת 2010.

במסגרת הדיונים של ועידת הסקר, שנמשכו אז שלושה שבועות, המדינות דנו, בין היתר, במזרח תיכון ללא נשק גרעיני ומניעת תפוצה גרעינית. בעקבות לחץ כבד של מדינות ערב ומדינות נוספות הוצע לקדם ועידה אזורית שתתמקד בפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. סוכם על סדרה של ועדות שנתיות מכינות, שתחלנה ב-2012 ושתכלול את כל מדינות האזור. הודעת הסיכום של הוועידה קראה לישראל להצטרף לאמנת למניעת תפוצה ולפתוח את מתקניה למעקב של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

התגובה הישראלית הרשמית הייתה שהאמנה למניעת תפוצה לא מהווה מקור סמכות לישראל, היות והיא לא חתומה עליה, אבל "לאור אופייה המעוות של ההחלטה...אנו רושמים לפנינו את ההבהרות החשובות של ארצות-הברית ביחס למדיניותה". תגובה זאת לא ביטאה רק את הביקורת כלפי הודעת הסיכום, שביקרה את ישראל וכלל לא התייחסה לאיראן, אלא גם רמזה על התיאום מול הממשל: תמוה כיצד וושינגטון מקבלת נוסח החלטה עוין לישראל, שמקודם על-ידי מצריים ושנתמך על-ידי איראן, לאחר שראש הממשלה ושרים בכירים ניהלו דיאלוג עם בכירי הממשל בהתאם להבנות הקימות בכדי לסכל נוסח כזה.

חילוקי דעות אלו קידמו את פגישת נתניהו-אובמה, שתוכננה להיערך ב-30.05.2010. בישראל ראו בהודעת הסיכום של הוועידה נסיגה של ארצות הברית מהבנות ארוכות שנים בין ישראל לארצות הברית שלפיהן כל עוד ישראל שומרת על "מדיניות עמימות", הממשל אינו מפעיל לחץ לפירוזה. ההתפתחות עוררה חשש כבד בירושלים מפני פגיעה במעמדה המיוחד של ישראל כמדינה שנתפסת כבעלת יכולות גרעיניות, מבלי שמופעל עליה לחץ להצטרף לאמנה ולפתוח את מתקניה למעקב.

ההצהרות בוועידת הסקר הובילו לפעילות של פרופ' עוזי ארד, שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי של נתניהו, מול מקביליו האמריקאים. ארד אמר לג'יימס ג'ונס, ראש המועצה לביטחון לאומי האמריקאית, כי ישראל מוטרדת מהשחיקה בהבנות וביקש להעלות אותן שוב על הכתב. סוכם כי כך ייעשה בפגישה שתוכננה לנתיהו ולברק אובאמה בוושינגטון ב-1 ביוני 2010. נראה היה שהביקורת הישראלית עושה את שלה: הממשל הצטער בפני ישראל על-כך שהסכים לנוסח האמור והנשיא הודיע שיתנגד בחריפות לכל מאמץ לבודד את ישראל ולכל פעולה שתסכן את ביטחונה. ג'יימס ג'ונס, יועץ הנשיא לביטחון לאומי, אמר ש"ארצות-הברית לא תרשה ועידה או פעולות שעלולות לסכן את הביטחון הלאומי של ישראל".

הוא גם תקף בחריפות את ההחלטה שלא לאזכר את איראן, אותה כינה האיום הגדול ביותר, בנוסח הסופי של הוועידה. לדבריו, העמדה האמריקנית לגבי שלום וביטחון במזרח התיכון לא השתנה, אבל כל החלטה בסוגיה צריכה לחזק את הביטחון הלאומי של ישראל, ולא לבודד אותה. דבריהם של גורמים בכירים בממשל הרגיעו את במעט את הרוחות, נוכח הודעת הסיכום ראש הממשלה נתניהו נחוש היה לקבל ערבויות מהנשיא לכך שוושינגטון תימנע מנקיטת צעדים מעשיים ברוח הודעת הסיכום של הוועידה. לשם כך נערכו תיאומים בין בכירים ישראליים לבכירי הממשל, שנשאו פרי. ההבנות אושררו בפגישת נתניהו אובמה, בסוף חודש מאי 2010.

נתניהו הגיע לפגישה מלווה בפמליה של עיתונאים. הביקור בוושינגטון קוצר עקב ארועי המשט של האוניה הטורקית מול חופי ישראל, שהתרחשו במקביל מול חופי הארץ. האשרור האמריקאי הרגיע את הרוחות, ואולם לאחרונה, כך נודע, התעוררה מחדש מתיחות רבה שכן לטענת גורמים ישראלים ארצות הברית אינה מגבה את ישראל בדירשתה שהועידה בפילנלנד תתמקד בגורמים קיצוניים ולא בישראל. בניסון לסכל את קיום הועידה במתכונת שהוחלט עליה בסיום ועידת הסקר עוסקים בחודש האחרון גורמים ממשרד החוץ ומהועדה לאנרגיה אטומית.

גורמים בישראל טענו בפני מקבילהם האמריקאים כי הם מפירים הבטחה בכך שאינם פועלים למנוע ועידה שתתבע גם מישראל לעמוד בעקרונות הפירוז, בהתאם להבנות בין הארצות. אחד החששות הוא שהעמדה האמריקאית נובעת גם מהזעם בוושינגטון כלפי ישראל, בשל חוסר נכונותה של ישראל להתחייב שלא לתקוף באופן חד צדדי באיראן, ללא תיאום עם ארצות הברית. גורמים מדיניים אמרו כי הנושא מעיב מאוד על היחסים המתוחים ממילא בין ירושלים לוושינגטון.

אולי יעניין אותך גם

שר הביטחון היווני ניקולאוס פנאגיוטפולוס עם יורם שמואלי מנכ״ל חטיבת כלי טיס באלביט מיד לאחר החתימה על החוזה

קרדיט אלביט מערכות

5.4 מיליארד ש"ח: נחתמה עסקת הענק הביטחונית בין משרדי הביטחון של ישראל ויוון

ההסכם בין המדינות כולל הקמה ותפעול של מרכז בינלאומי לאימוני טיסה לחיל האוויר היווני, ע"י חברת 'אלביט מערכות', למשך כ-20 שנה, בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר (כ-5.4 מיליארד ש"ח)