ביטחון המולדת או שוק צבאי?

ביטחון המולדת או שוק צבאי?

אין ספק ששוק ביטחון המולדת, ההומלנד סקיוריטי (HLS), הוא אחד השווקים המשתנים והצומחים ביותר בשנים האחרונות בעולם, עם 7-8 אחוזי צמיחה בשנה של השוק הגלובלי ותקציב מושקע של למעלה מ-170 מילארד דולר בשנת 2011, כולל כח אדם ורכש טכנולוגי.

תעשיות ביטחוניות רבות שפעלו בעבר בעיקר בשווקים הצבאיים המסורתיים, מוצאות את עצמן בסביבה פחות מוכרת ושונה בהתנהלות העסקית שלה, הן מבחינת סוג משתמש הקצה, הן מבחינת השותפים העסקיים, והן מבחינת גודל התקציבים והגורמים השולטים בהם.

לא אחת אין הסכמה חד-משמעית על השאלה אלו מהתחומים משוייכים לביטחון מולדת ואלו לצבאיים, ורבים בעולם הביטחוני מגדירים לעצמם את גבולות הגזרה. לעתים, הבלבול יכול להפריע בהתמקדות של חברות ביטחוניות רבות בתהליכי השיווק הנכונים ובהבנת הלקוחות הבינלאומיים.

במחלקת תעשיות ביטחוניות של מכון היצוא פילחנו את השוק בהסתמך על מחקרי שוק, על מפגשים רבים עם חברות ישראליות, חברות בינלאומיות וגורמי ממשל במדינות שונות, במטרה לתחום את שוק ביטחון המולדת לסקטורים ברורים עם גבולות גזרה בין שני השווקים הביטחוניים - ביטחון מולדת והשוק הצבאי.

הגענו למסקנה כי אחד הפרמטרים הבולטים להגדרת השוק הוא הגורם הממשלתי המחזיק בתקציב: ברוב מדינות העולם תקציבי משרד הביטחון מופנים לרוב לתחומים הצבאיים ולתחומי המעטפת של ביטחון המולדת. בתקציבי ביטחון המולדת מחזיקים משרדי ממשלה רבים ורשויות שונות.

יש גם חלוקה סקטוריאלית של התחום: על פי חלוקה זאת, תחום אבטחת גבולות הוא השנוי ביותר במחלוקת, כיוון שבחלקו הוא צבאי לגמרי ובחלקו אזרחי. תחום מרכזי נוסף הוא של משטרה וגופי ביטחון פנים, שעוסקים בנושאי לוחמה בטרור, מודיעין, ניהול מצבי חירום וטיפול בפשיעה. מדובר בהרבה יחידות מבצעיות עם צרכים, שלפעמים מקבילים ליחידות צבאיות.

אבטחת תחבורה מתחלקת לאבטחת שדות תעופה ולאבטחת תעופה בכלל, אבטחת נמלי ים ואבטחת תחבורה ציבורית כגון רכבות, קווי מטרו ואוטובוסים. תחומים חשובים נוספים הם אבטחת תשתיות חיוניות כמו מתקני החשמל ואנרגיה ואבטחת המרחב הקיברנטי. ניכרת מגמה הולכת וגוברת של השקעה בתחום הגנת הסייבר. סקטור נוסף שמוביל כיום את תחום ביטחון המולדת בעולם הוא של אבטחת ערים כחלק מהקונספט של ערים חכמות. כבר כיום, 50 אחוז מאוכלוסיית העולם חיה באזורים אורבניים ועד 2050 יגדל השיעור ל-70 אחוז. נוצר צורך ברישות ערים במערכות ובסנסורים לניטור מידע בזמן אמת ולהקמת מרכזי שליטה ובקרה לניהול בשגרה ובחירום, בנוסף להצטיידות בפתרונות לסיוע לאוכלוסייה במצבי אסון לאומי.

הסקטור האחרון אליו אתייחס עוסק באבטחת בתים, ומאופיין בעיקרו בפעילות של החברות אל מול מפיץ או סוכן מקומי.

חברות ישראליות רבות פעילות בכל התחומים של הגנת המולדת - 32 מהן יציגו בביתן הלאומי של מכון היצוא בתערכות מיליפול, המתקיימת בפריז בין ה-18 ל-21 באוקטובר. לראשונה, הקים מכון היצוא אזור יחודי של שולחנות מפגשים על מנת לאפשר גם לחברות סטארט אפ ולחברות קטנות להשתתף בתערוכה לצד החברות המציגות בביתן הלאומי.

פעילות המכון בתערוכה מתמקדת במספר ערוצי סיוע לחברות, ביניהם פרסומים ומאמרים מקצועיים על הפתרונות הישראליים בכתבי עת מקצועיים וכלכליים וארגון פגישות עסקיות (בסיוע הנספחויות הכלכליות) מול חברות זרות, מפיצים, סוכנים וגורמי ממשל בתחום. לראשונה, הקמנו אפליקציה לטלפונים חכמים, שבעזרתה ניתן לקבל מידע על כל אחת מהחברות בביתן ולייצור עמה קשר גם לאחר התערוכה. כמובן, שניתן גם סיוע לוגיסטי על ידי מחלקת התערוכות של המכון.